המנכ״לים של ענקיות הטכנולוגיה על הגריל של הקונגרס
חבר הקונגרס דייוויד סיסליני שמכהן כיו"ר ועדת המשנה בנושאי ההגבלים העסקיים הוא דמות מפתח בהליך בדיקת מעצמות הטכנולוגיה שדורסים את התחרות ומספרים לנו שזה בשבילנו. הוועדה בודקת את כוחן המונופוליסטי של החברות הענקיות - אמזון, אפל, פייסבוק וגוגל. הוועדה הזמינה את מנהלי החברות האלו להסביר את התנהלותן העסקית ובעיקר לנסות ולהבין מהם את העוצמה של החברות ואת "הניסיונות" שלהם להיות הוגנות והגונות מול הלקוחות.
סיסליני וחברי הוועדה קיבלו וקראו חומר רב של מסמכים מארבע החברות והתייעצו עם מומחים בתחום. "המטרה של הדיון היום היא לבדוק את הדומיננטיות של אמזון, אפל, פייסבוק וגוגל", אמר סיסליני. "הן חברות ענק בכלכלה הגלובלית ובכלכלה האמריקאית ועכשיו על רקע הקוורנה הן חזקות עוד יותר בשעה שעסקים קטנים מתמודדים עם משבר כלכלי. החברות הענקיות האלו הם עורקים של פעילות עסקית סחר ותקשורת, ולפעילות יש השפעה גדולה מאוד הכלכלה שלנו. בחקירה שלנו זיהינו דפוסים אנטי-תחרותיים שונים ובזה אנחנו רוצים לטפל.
"כל אחת מהחברות האלו שולטת בזרימת המידע כדי לעקוב אחרי חברות אחרות. החברות האלו משתמשות בשליטה שלהן כדי להעצים את כוחן בדרכים הרסניות ומזיקות. בדיון היום נבחן איך הכוח שלהן מעצב ומשפיע על חיי היומיום שלנו. יש להן יותר מדי כוח, כוח שלמעשה מונע תחרות וחדשנות".
אחרי הדברים של ראשי הוועדה התחילו המנכ"לים לשאת דברים אחרי שהושבעו ומסרו גרסה מקוצרת של העדויות הכתובות שלהם.
עדויות המנהלים - מספרים לנו שהם עובדים בשביל הלקוחות
ג'ף בזוס הבעלים ומנכ"ל אמזון, טים קוק מנכ"ל אפל, מארק צוקברג בעלים ומנכ"ל פייסבוק, סונדאר פיצ'אי מנכ"ל גוגל, מעידים בפני הקונגרס באמצעות ועידת וידאו, כאשר מטרתם היא ברורה, להדגיש את חשיבות החברות, את תרומת מוצריהן לשיפור החיים וכמובן את המשרות לאמריקאים שהן מספקות. מנגד ועדת ההגבלים העסקיים צפויה לגרות את אותם מנכ"לים, שרובם לא הופיעו בעבר מפני המחוקקים, לדבר על מנהגיהם העסקיים והשפעתם על חיי הצרכנים כשברקע הטענות הקשות על הפיכת של החברות האלו לסוג של מונופולים השולטים על המידע בחיינו.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמזון
הצהרת הפתיחה של בזוס נשענת על אנקדוטות אישיות, עם סיפורים על השפעתם של הוריו וסביו ״הם לימדו אותי שאתה יכול לקחת בעיות קשות, כשאתה נכשל אתה קם ומנסה שוב. אתה יכול להוביל את הדרך שלך למקום טוב יותר״ אמר.
בזוס מדגיש את המיקוד של אמזון בשירות לקוחות ״על ידי התמקדות אובססיבית בלקוחות, אנו מונעים משיפור השירותים שלנו, להוסיף יתרונות, להמציא מוצרים חדשים, להוריד מחירים ולהאיץ את זמני המשלוח. לא כל עסק נוקט בגישה זו של שירות הלקוח, אך אנו עושים זאת וזהו כוחנו הגדול״.
הוא ממשיך ומצטט מספרים חיוביים על סקרים שונים, ולא שוכח לציין את מיליארדי הדולרים שאמזון משקיעה בארצות הברית. בזוס מתמקד בכוח העבודה העצום שאמזון מספקת, כולל סיפורים על עובדי אמזון ומוכרים מצד ג׳.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
באשר לתחרות, הוא אומר ״יש מקום בענף הקמעונאות לזוכים רבים״ וציין מתחרים כמו Walmart, Target ו-Costco, ואף ציין סטרטאפים כמו Shopify ו-Instacart. ״מגוון המתחרים הקמעוניים והשירותים הנלווים לענף משתנים ללא הרף. הדבר היציב היחיד בקמעונאות הוא הרצון של הלקוחות למחירים נמוכים יותר, לאפשרויות בחירה טובות יותר ולנוחות״. החל משנת 2018, נתח השוק של אמזון הוא 49% מסך ההוצאות הקמעונאיות המקוונות.
בזוס אומר כי החברה שלו לא נבדקת יותר מידי ״אני מאמין שצריך לבדוק את אמזון. עלינו לבחון את כל המוסדות הגדולים, בין אם מדובר בחברות, סוכנויות ממשלתיות או מלכ"ר. האחריות שלנו היא לוודא שאנחנו עוברים בדיקה כזו בצבעים מעופפים (מונח אמריקאי להצלחה רבה) " הוא כותב.
בזוס סוגר את נאומו בכך שהוא משבח את הנשיא ג׳ון לואיס המנוח, ואומר שלמרות האתגרים הגדולים שעומדים בפני המדינה כיום, החל מאי-שיווין גזעני, וירוס הקורונה ועד שינויי אקלים ״מעולם לא הייתי אופטימי יותר לגבי עתידנו״ סיכם.
אפל
טים קוק פותח את הצהרתו בכך שהוא משבח גם את לואיס ומורשתו. הוא מדלג על כל האנקדוטות האישיות וקופץ ישר לעניין ״אפל היא חברה אמריקאית ייחודית שהצלחתה אפשרית רק במדינה הזו״.
לדבריו, אפל מתמקדת בייצור המוצרים הטובים ביותר, לאו דווקא בכמות, וכי המיקוד שלה הוא תמיד הלקוח. קוק מצביע על אמירה של מייסד החברה סטיב ג׳ובס ״אנחנו רק עושים דברים שנמליץ עליהם למשפחה ולחברים שלנו״.
קוק מציין את שביעות הרצון הגבוהה של לקוחות אפל, ואמור ״זהו המדד הטוב ביותר״ וכי החברה נמצאת בדרך הנכונה.
הוא מוסיף כי לאפל אין נתח שוק דומיננטי בשום קטגוריה, והוא מציין כי שוק הסמארטפונים הוא ״תחרותי ביותר״ וכולל יריבים כמו סמסונג, LG, האוואי וגוגל.
באשר לחנות האפליקציות, המוקד שרבות מהתלונות בנושא ההגבלים העסקיים מופנות אליו, ומקור הכנסה בסך 15 מיליארד דולר בשנה לאפל שנובעים מקיצוץ של 30% ממכירות המפתחים, אומר קוק כי מפתחי האפליקציות ״קבעו מחירים עבור מוצריהם ולעולם לא משלמים עבור שטח המדף...״
״עבור הרוב המכריע של האפליקציות בחנות, המפתחים שומרים 100% מהכסף שהם מרווחים״ הוא אומר וטוען כי עבור האפליקציות שנלקח מהן עמלה, העמלות של אפל זולות יותר מהפצת התוכנה לפני פיתוח ה-App Store. זה אולי קצת מטעה, מכיוון שאפל דורשת מאפליקציות צרכניות תהליך הרשמה ותשלומים בתוך האפליקציה, כדי שאפל תוכל לקחת את חלקה- מדיניות זו, של הפעלת הדואר אלקטרוני גרמה לאחרונה לאפל ללא מעט תסבוכות.
קוק מתגאה בכך שהמערכת האקולוגית של אפל סייעה ביצירה של כמעט 2 מיליון משרות בארצות הברית, ותרמה מעל לחצי טריליון דולר לסחר העולמי בשנת 2019 ״לא פחות מנס כלכלי״ הוסיף. הוא גם מציין את השקעותיה של אפל בחינוך ומחויבותה לפרטיות .
קוק מכנה את הבדיקה שעורך הקונגרס כ-״סבירה ומתאימה״ ואומר שהחברה מגיעה לשימור ב-״כבוד וענווה״ למרות שהוא מוסיף כי ״אנחנו לא נוותר על העובדות״.
״אני שותף לאמונה של ועדת המשנה שהתחרות היא סגולה גדולה״ הוא אומר, ״היא מקדמת חדשנות, היא מפנה מקום לרעיון הגדול הבא ונותנת לצרכנים אפשרויות נוספות״ מסכם את דבריו.
פייסבוק
צוקרברג כבר ״מנוסה״ בהופעות אל מול הקונגרס, ומפרט את הצהרותיו כמו חיבר של תלמיד בית ספר, מאורגן תחת שמונה קטגוריות.
״פייסבוק היא חלק מענף ששינה את העולם״ הוא פותח את הצהרתו ״אני גאה שאנחנו עומדים בערכים האמריקאים כמו לתת לכל אדם קול ולהרחיב את הגישה להזדמנויות״
הוא אומר שהתחרות של פייסבוק היא עולמית וכי ״הסיפור שלנו לא היה אפשרי ללא חוקי המדינה שמעודדים תחרות וחדשנות. אני מאמין שמדיניות של תחרות חזקה ועקבית היא חיונית, מכיוון שהיא מבטיחה שמגרש המשחקים שלנו יהיה ברמה של כולם״
הוא גם מדגיש כי ״פייסבוק היא חברה אמריקאית גאה״ אך מזהיר כי אין ״כל ערובה שערכינו ינצחו. לדוגמה סין בונה גרסה משלה לאינטרנט שממוקדת ברעיונות שונים מאד משלנו, והם מפיצים את החזון שלהם למדינות אחרות״
נקודה מרכזית בנושא ההגבלים העסקיים הוא רכישותיה של החברה. צוקברג אומר שהם סייעו להניע חדשנות ״רכישות מפגישות את נקודות החוזה של חברות שונות״.
״התוצאה הסופית היא שירותים טובים יותר, המספקים ערך רב יותר לאנשים ולמפרסמים, זהו היעד המרכזי באסטרטגיית הרכישה של פייסבוק״ הוסיף צוקרברג.
צוקרברג מנסה למשוך החוצה את הנושא ״אני יודע שהמטרה העיקרית שלנו בשימוע הזה היא לדבר על סוגיות בנושא ההגבלים העסקיים והתחרות, אבל עם ארבעת המנכ״לים הגדולים שמופיעים כאן בפני הקונגרס, יש לנו הזדמנות לדבר על איך שהטכנולוגיה יכולה לשרת טוב יותר את החברה... אני מקווה שלפחות חלק מהשימוע של היום יגע בעתיד, וכיצד ניתן יהיה לרתום את המשאבים הקולקטיבים שלנו בכדי לעזור לאנשים ועסקים״
הוא מסכם בנימה הגנתית ״כפי שאני מבין את החוקים שלנו, חברות לא גרועות רק בגלל שהן גדולות. חברות גדולות רבות שלא מצליחות להתמודד מפסיקות להתקיים. זו הסיבה שאנו מתמקדים בבנייה ועדכון מוצרינו, בכדי להעניק לאנשים את החוויות הטובות ביותר.... מזמן אני מאמין שאופייה של התעשייה שלנו הוא שיום אחד מוצר יחליף את פייסבוק. אני רוצה שנהיה אלה שבונים את זה, כי אם לא מישהו אחר יהיה״
גוגל
פיצ׳אי הוא עולה מהודו, ובוחר להתחיל בנושא ״הזדמנות״, הן באופן אישי והן ברחבי העולם ״בליבה, דיון על תחרות הוא דיון על הזדמנות״ אמר.
״עבודתנו לא הייתה אפשרית ללא המסורת הארוכה של חדשנות אמריקאית, ואנחנו גאים לתרום לעתידה״ הוא ציין את 75,000 העובדים בארצות הברית, העריך השקעות בסך 20 מיליארד דולר בארצות הברית בשנת 2018, וכי ענקית הטכנולוגיה נמנית עם חמשת המשקיעים הגדולים בארה״ב בשלוש השנים האחרונות.
פיצ׳אי משתמש בסיפורים אישיים של משתמשי גוגל, וכיצד מוצריהם עוזרים לאנשים פרטיים ועסקים שונים. הוא גם מדגיש את חשיבות הטכנולוגיה של גוגל לעתיד אמריקה ״צוותי המהנדסים שלנו עוזרים לאמריקה לחזק את מעמדה כמובילה טכנולוגית עולמית, בדברים כמו בינה מלאכותית, מכוניות בנהיגה עצמית ומחשבי קוואנטום״.
באשר לתחרות הוא אומר שההצלחה של גוגל אינה מובטחת ומציין כי הם פועלים בשווקים גלובליים תחרותיים במיוחד. ״הנוף התחרותי של היום לא נראה כמו לפני חמש שנים, קל וחומר לפני 21 שנה, כשגוגל השיקה את המוצר הראשון שלה, חיפוש בגוגל״ הוא אמר.
הוא טוען שהצרכנים נהנים ממחירי מודעות נמוכים ביותר ״לדוגמא תחרות במודעות- טוויטר, אינסטגרם, קומקאסט ואחרים סייעו בהוזלת עלויות הפרסום המקוון בכ-40% בעשר השנים האחרונות, כאשר החיסכון הועבר לצרכנים באמצעות מחירים נמוכים יותר״
- 2.צבי נוי 30/07/2020 07:40הגב לתגובה זואמזון וחברותיה אינן מונופול. אם הם יפסיקו לשרת אותנו ולעשות לנו טוב, הן יפסידו. הן מרוויחות כי הן הכי טובות בתחומן, וזה משרת בעיקר אותנו - הלקוחות. מונופולים יש רק בחסות הממשלה. כשהממשלה מגבילה את השימוש במשאב מסוים לגורם אחד בלבד - זה מונופול (המלט בישראל לדוגמה)
- 1.ישראלי בקנדה 30/07/2020 06:14הגב לתגובה זושום טיפול אחר לא יעזור. בייחוד לגבי אלפאבית (גוגל) ואמזון.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
