אבי יעקובוביץ, מנכ"ל גב ים
צילום: סיוון פרג'

גב ים - ה-FFO צמח ב-9% והגיע ל-59 מ' ש'

הכנסות החברה מהשכרת מבנים גדלו ב-6%, אך ירידה ברווחי שיערוך הביאו לירידה של 43% ברווח הנקי; ה-NOI של החברה עלה ב-7.4% והסתכם ב-130 מיליון שקל
איתן גרסטנפלד | (1)

חברת היזום גב ים 0.44%  מדווחת על קיטון של 41% בהכנסות הרבעון השני, לצד קיטון של 43% בשורה התחתונה ברבעון השני של 2020. עם זאת, במהלך הרבעון ה-FFO של החברה צמח בכ-9%, וה-NOI עלה ב-7.4%. מדובר בתוצאות טובות במיוחד בהינתן משבר הקורונה והחשש מירידה בשיעור התפוסה של נכדל"ן מניב ובעיקר משרדים. 

הכנסות החברה, ברבעון השני הסתכמו בכ-153.8 מיליון שקל, קיטון של 40.6%, בהשוואה לכ-258.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון נובע מהפסדי שיערוך של של כ-2.1 מיליון שקל, לעומת רווחי שיערוך של כ-122.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.

עם זאת, הכנסות החברה מהשכרת מבנים, עלו בכ-5.6% ועמדו על כ-132.7 מיליון שקל, לעומת כ-125.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי של כ-63.5 מיליון שקל, קיטון של כ-42.6% בהשוואה לכ-110.7 מיליון שקל ברבעון השני של 2019. הקיטון מיוחס להפסדי השיערוך אותם רשמה החברה לעומת רווחי שיערוך משמעותיים ברבעון המקביל אשתקד.

עם זאת, החברה מדווחת על גידול של כ-9.3% ב-FFO המיוחס לבעלי המניות, שהסתכם בכ-59 מיליון שקל, בהשוואה לכ-54 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה מיוחסת לגידול בהכנסות מהשכרת מבנים.

ה-NOI של החברה עלה בכ-7.4% והסתכם בכ-130 מיליון שקל, בהשוואה לכ-121 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול ב-NOI מיוחס לגידול בהכנסות מהשכרת מבנים.

ה-EBITDA של החברה ברבעון השני הסתכם בכ-121 מיליון שקל, גידול של כ-8%, בהשוואה לכ-112 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה מיוחסת לגידול בהכנסות מהשכרת מבנים.

השפעות התפשטות נגיף הקורנה

לדברי אבי יעקובוביץ מנכ"ל החברה: "אנו נמצאים בעיצומו של אירוע מתגלגל בו החברה פועלת בראייה ארוכת טווח, תוך איזון מבוקר בין המשבר והשלכותיו לפעילות העסקית של החברה. אנו לא צופים שינוי חד ופתאומי. השינוי בתחום המשרדים לא צפוי להיות קיצוני. תהיה התאמה חלקית למציאות החדשה. בטווח הארוך נראה כי אין תחליף לעבודה במשרד. יש חשיבות לעבודת הצוות ולצורך חברתי לצאת מהבית. החברות הבינלאומיות המובילות לא יוותרו על מרכזי הפיתוח שלהן. הנבואות השחורות המתפרסמות חדשות לבקרים באשר לעתיד תחום המשרדים אינן פוגשות את המציאות כפי שאנחנו חווים אותה".

"החברה הגיעה למשבר הקורונה ערוכה, במצב פיננסי חזק מאוד, עם ארגז כלים שמאפשר לה התמודדות עם המציאות החדשה, תוך המשך הפעילות השוטפת והיזמית ועמידה בהתחייבויות, וזאת כתוצאה מהתנהלות שקולה ואחראית לאורך שנים. הערכות זו באה לידי ביטוי, בין היתר, ביתרות מזומנים בסך 1.6 מיליארד ש"ח; שיעור מינוף של 50%; 100% מנכסי החברה אינם משועבדים; חוב מדורג AA, עם מח"מ ופריסה נוחים. רק 7% מהכנסות השכירות של החברה נובעות ממסחר, ובנוסף - שיעור ההיוון הממוצע לשווי הנכסים המניבים של החברה עומד על 7.4%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"החברה מנהלת בתקופה זו משאים ומתנים עם חברות בינלאומיות וישראליות גדולות, חלקם משאים ומתנים מתקדמים, לשכירות עשרות אלפי מ"ר חדשים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טבעי ששכירות משרדים עולה (ל"ת)
    סמי 28/07/2020 13:16
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.74%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים

אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!

נושאים בכתבה אוגווינד

מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות, דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.

אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט 42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.

בזמן שהמשקיעים הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד 30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.

לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך. 

מה שהובטח ומה שבאמת קרה

כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”