וול סטריט ירידות סוחר
צילום: iStock

עלייה חדה במרווחים, חברות רבות לא יכולות לגייס והנפקות מבוטלות

שוק החיתום אשר הולך ונהיה קשה יותר, הוא בעצם אינדיקטור משמעותי בשוק ההון, הוא למעשה משקף את היכולת של הפירמות למחזר חוב, לפתח את העסקים ולהמשיך לשלם דיבידנדים - כמה תובנות מגיוס החוב האחרונים בשוק
ניצן כהן | (3)
נושאים בכתבה הנפקה

שוק החיתום הוא אינדיקטור משמעותי בשוק ההון, הוא למעשה משקף את היכולת של הפירמות למחזר חוב, לגייס חוב להמשך הפעילות וכד׳. בלימה בשוק זה יוצרת תהליך שראשיתו בפנייה של החברות למערכת הבנקאית כדי לקבל חוב ובמידה שהמערכת הבנקאית אינה מעמידה הלוואות בהתאם לצרכי הפירמה – היא שולחת את החברות להסתמך או על גיוסי הון במניות או להסתמכות על הונן העצמי וקופות המזומנים שלהן.

 

לא ניכנס בשלב זה לתהליך המימוני שעובר על החברות שאינן מצליחות לגייס בשוק באמצעות הנפקת אג״ח, רק נזכיר כי המערכת הבנקאית הרבה יותר קשיחה משוק ההון והיא דורשת הן בטוחות קשיחות יותר משוק ההון והן ריביות גבוהות יותר, באופן אשר יוצר משקולת על המאזן של החברות עד כדי שיכולתן לשרת את החוב, במקביל לפיתוח העסקים ויכולת תשלום הדיבידנדים נפגעים מהותית.

 

את ראשיתו של התהליך הזה ראינו בשבוע שעבר. שתי הנפקות משמעותיות היו בשבוע שעבר של אשטרום וסלע נדל״ן. את סלע אפשר היה להוציא רק עם מרווחים של 250 נקודות וזה משמעותי, אלה לא מרווחים שהכרנו בחברות כמו סלע.

 

העלייה החדה במרווחים גרמה, נכון להיום, לביטול של 3 הנפקות חוב חדשות בעיקר של חברות אמריקאיות שהנגישות שלהן לשוק החוב הולכת ומתרחקת ואיתה החשש, ההולך וגובר, להסדרי חוב.

 

הימים רביעי וחמישי הדגימו זאת באמצעות חברות, שעד ליום האחרון של חודש פברואר היו מחוזרות על-ידי המשקיעים שהיו צמאים לסחורה כמעט בכל מחיר. באשטרום לדוגמה, ההנפקה שהייתה ביום חמישי זכתה לביקושים בסדר גודל של 585 מיליון שקל והחברה לקחה 350 מיליון שקל. בשני המקרים הריבית שנקבעה במכרז הייתה בטווח של 1.5% עד 1.6% אולם המרווחים (שקובעים את המחיר) היו גבוהים מ-200 נקודות מהאג״ח הממשלתי המקביל.

 

הבעיה היא לא בחברות כמו אשטרום נכסים וסלע, הבעיה היא שאם המרווחים בחברות כאלה עולים, הרי שיש יותר מידי חברות ששוק ההון, לפחות כרגע, סגור בפניהן. מדובר בעיקר על קבלנים קטנים כמו חנן מור ונתנאל ושכמותם. סדרה ט׳ של חנן מור עם מח״מ של 4.35 נסחרת בתשואה ברוטו של 5.5% זה הופך את היכולת של חברת נדל״ן כזו לגייס חוב ליקרה מאוד. נתנאל גרופ 0% במח״מ קצר של קצת יותר מ-2 נסחר בתשואה ברוטו של יותר מ-9%, זה מסביר הרבה.

 

בנוסף, נציין את המומנטום השלילי סביב החברות האמריקאיות שקשה להן מאוד לגייס חוב היום בשוק. השוק קשה מאוד היום לחברות האמריקאיות והן במעגל שוטים, מחד הן תלויות במיחזור חוב ובימים כתיקונם היינו אומרים שהזמן משחק לטובת המשקיעים כך שככל שהחברות הללו יהיו לחוצות יותר הן גם ישלמו יותר, אבל היום המשחק שונה. ככל שהחברות האלה מתקרבות לרגע שהן ממש חייבות את הכסף – השוק לא מוכן לתת להן אפילו במחירים גבוהים, ואולי בגלל זה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

יש לשים לב למה שקרה ביום חמישי, אשטרום נכסים, כדי להעביר את ההנפקה במחירים גבוהים הייתה צריכה לשעבד בשיעבוד ראשון מחצית מהזכויות בקניון חוצות המפרץ וזה עוד כשכולם יודעים מה מצב הקניונים היום ואף אחד לא יודע מתי מצב הקניונים ישתפר.

 

יוצאת דופן הייתה הנפקת אורמת ביום חמישי. אורמת היא מהחברות המובילות בתחום האנרגיה הנקיה, תחום שזוכה להרבה עניין בתקופה האחרונה. ההנפקה זכתה לביקושים של 1.5 מיליארד שקל, ביקושים משמעותיים על רקע המבנה של הסדרה שתהיה פרטית ותיסחר רק ברצף המוסדיים (רשימה שסגורה רק למשקיעים מוסדיים).

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אזרח מודאג 28/06/2020 23:42
    הגב לתגובה זו
    אתם לא רואים מה קורה פה ?? יש משבר אמון ונזילות בשוק , כל יום אגח הקונצרני נופל והמרווחים עולים ! רוב החברות לא יכולות למחזר חוב או לגייס ובקרוב יתחילו פשיטות רגל! בכל העולם בנקים מרכסיים תומכים בשוק האגח ומאמינים בו ור אצלנו בנק ישראל קונה אגח ממשלתי ולא עודה כלום למען החברות ! לפחות תביעו אמון ותמיכה בשוק ועלידי התערבות קטנה תחזירו את הנזילות והבטחון לשוק ! לפני שיהיה מאוחר מדי , אם לא תתערבו עכשיו תצטרכו בעתיד להתערב והרב יותר חזק ! תתעוררו !!!
  • 2.
    מבין 28/06/2020 19:59
    הגב לתגובה זו
    כתובת לבלאגן זה בנק ישראל שיתחיל לעבוד מה בדיוק הוא עושה על ה 130 מיליארד דולר
  • 1.
    מדבר הרבה ולא עושה כלום, שיתחיל לקנות קונצרני כמו בארהב (ל"ת)
    בנק ישראל אשם 28/06/2020 18:30
    הגב לתגובה זו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 0%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.