ניר חצב
ניר חצב
הצפת ערך

Menlo Therapeutics – היסטוריה בעייתית, עתיד מבטיח

למרות מספר החלטות עסקיות מעוררות מחלוקת בעבר, החברה שמחזיקה בקופת מזומנים גדולה, מספקת חשיפה לשני מוצרים עם פוטנציאל הכנסות ניכר ומציעה יחס סיכוי-סיכון אטרקטיבי
ניר חצב | (7)
נושאים בכתבה אורט קמהדע

לראשונה מאז שהתחלתי לכתוב את המדור הזה, אכתוב על חברה שבה אני מחזיק בקרן הגידור שאני מנהל. חברת Menlo Therapeutics (סימול: MNLO) הייתה עד לא מזמן עוד חברת ביוטכנולוגיה אמריקאית, אחת מבין רבות מאוד, שאינה קשורה בשום צורה לשוק ההון הישראלי. ביום אחד בחודש נובמבר האחרון הודיעה חברת פואמיקס הישראלית (סימול קודם – FOMX) על מיזוג עם Menlo, מהלך שהיה נראה כבר אז לא ברור, והיום הוא נראה תמוה עוד יותר. למרות מהלך זה, Menlo מציעה בעיני הזדמנות השקעה אטרקטיבית ברמות התמחור הנוכחיות. מיד אפרט למה אני חושב כך, אך נתחיל בהתחלה...

טכנולוגיית קצף חדשנית

חברת פואמיקס היא חברה ישראלית מרחובות שהוקמה על ידי ד"ר דוב תומרקין, בכיר לשעבר בטבע, והיזם מאיר עיני. פואמיקס מתמחה בפיתוח תרופות דרמטולוגיות בטכנולוגיית קצף חדשנית, ומכאן שמה (Foam). לקצף יש יתרונות פרקטיים משמעותיים על מוצרים טופיקאליים (מוצרים שנמרחים על העור) אחרים, דוגמת משחה, קרם או ג'ל. קצף נספג במהירות בעור, לא כל כך נשאר על הידיים ובאופן כללי, הרבה יותר נעים להתעסק איתו מאשר עם משחה דביקה או קרם סמיך. כשמדברים על מחלות עור שנפוצות בעיקר בקרב בני נוער (אקנה לדוגמה), נוחות ונעימות בשימוש הם גורמים משמעותיים שיש לקחת בחשבון.

המוצר המרכזי של החברה הוא ה-Amzeeq (לשעבר FMX-101), שהוא קצף עם חומר אנטיביוטי מוכר בשם מינוציקלין, המיועד לטיפול באקנה. פואמיקס ביצעה הנפקה ראשונית בנאסד"ק בספטמבר 2014.

השנים הראשונות של פואמיקס בנאסד"ק היו שנים מצויינות. החברה הנפיקה כ-50 מיליון דולר, לפי 6 דולר למניה, וראתה את מנייתה מזנקת בחדות בחודשי המסחר הראשונים שלה. החברה ניצלה זאת כדי לגייס 60 מיליון דולר נוספים באפריל 2015, לפי מחיר מניה של 9.3 דולר. לאחר הנפקת מניות נוספת בספטמבר 2016 (כ-60 מיליון דולר לפי 9.5 דולר למניה), הגיעה המכה.

במרץ 2017 הודיעה פואמיקס על כשלון בניסוי שלב 3 ב-FMX-101 לטיפול באקנה. מבלי להיכנס ליותר מדי פרטים, החברה ביצעה ניסוי מרכזי של כ-960 מטופלים, המחולק לשני ניסויים נפרדים, בהתאם לדרישת ה-FDA. בעוד ניסוי אחד עמד ביעדיו, הניסוי השני לא הצליח להראות אפקטיביות לפי ניסוי סובייקטיבי לבדיקת המטופלים בשם IGA. מניית החברה הגיבה בהתאם וירדה ביותר מ-40%, מכ-9 דולר לכ-5 דולר.

Fast Forward קדימה, לספטמבר 2018. Foamix ביצעה ניסוי נוסף בתרופה, הפעם גדול במיוחד (כ-1,500 מטופלים), והודיעה שהצליחה לעמוד בשני יעדיו, כולל בקריטריון ה-IGA הבעייתי, ברמת מובהקות גבוהה מאוד (מתחת ל-0.01%). נקפוץ עוד שנה וחודש קדימה – Foamix מקבלת אישור שיווק מה-FDA לתרופה, שנקראת כאמור Amzeeq. ואז הגיע המהלך השנוי במחלוקת.

מרחובות לניו ג'רזי - מה הרציונאל?

בנובמבר האחרון הודיעה Foamix על מיזוג עם חברת Menlo Therapeutics האמריקאית, חברת ביוטכנולוגיה קטנה במונחים אמריקאים שמתמחה גם היא בתחום הדרמטולוגיה, עם נכס מרכזי בשם Serlopitant המיועד לטיפול בגרד הנגרם ממחלת עור בשם Prurigo Nodularis. פרטי המיזוג היו מורכבים במיוחד, אך עיקרם שבעלי המניות של פואמיקס קיבלו 59% מהחברה הממוזגת, בעוד בעלי מניות Menlo קיבלו את ה-41% הנותרים. בזמן הרכישה החזיקה Menlo בקופת מזומנים של כמעט 100 מיליון דולר, שהייתה כמובן קריטית לביצוע המהלך. בנוסף, ברכישה היה מנגנון פיצוי עבור בעלי המניות של פואמיקס, שבמסגרתו, במידה ו-Menlo נכשלת בניסוי שלב 3 ב-Serlopitant, בעלי המניות של פואמיקס זכאים לתוספת מניות ב-Menlo על כל מניית פואמיקס שהחזיקו.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מנגנון זה הוכיח את עצמו כאפקטיבי, כי בסופו של דבר, Menlo אכן לא צלחה את ניסוי שלב ה-3 של ב-Serlopitant, ובעלי המניות של פואמיקס קיבלו תוספת של כ-1.2 מניות MNLO על כל מניית FOMX שהחזיקו. נשאלת השאלה – האם בהתחשב במנגנון הפיצוי, המיזוג עם Menlo היה מהלך שהציף ערך לבעלי המניות של פואמיקס?

התשובה לכך היא מורכבת, אך לדעתי היא שלילית. ברמה הטכנית, בעת ההודעה על המיזוג נסחרה מניית פואמיקס במחיר של 5.22 דולר. כיום, לאחר התאמת מנגנון הפיצוי, כל מניית FOMX הומרה ל-1.798 מניות MNLO. בעת כתיבת שורות אלו, מניית MNLO נסחרת במחיר של 2.03 דולר. כלומר, מניית FOMX שהייתה שווה 5.22 דולר, הומרה למניות MNLO בשווי של 3.65 דולר, הפסד של כ-30%. צריך לזכור שזהו דיון תיאורטי, כי כמובן שאין דרך לדעת מה היה מחיר מניית FOMX כיום אם לא הייתה מתמזגת עם MNLO. בתקופה שבין ההודעה על המיזוג להיום, פואמיקס השיקה את התרופה Amzeeq בארה"ב, וגם קיבלה אישור מה-FDA לתרופה Zilxi (לשעבר FMX-103), לטיפול במחלת העור Rosacea.

בנוסף, למרות התפרצות נגיף הקורונה, מדדי הביוטכנולוגיה העולמיים חזרו לרמתם מלפני המשבר, ואף עקפו אותם, כך שאני מעריך שאם מניית Foamix הייתה נסחרת כיום, היא הייתה שווה יותר מבעת ההודעה על המיזוג. לכן, לדעתי מדובר היה במהלך שלא הוכיח את עצמו.

חשוב לציין כי במהלך השנים עברה פואמיקס שינוי ארגוני משמעותי, כשמייסדי החברה פינו את מקומם למנהלים שהם ברובם אמריקאים, בראשות מנכ"ל החברה דייב דומזלסקי, בכיר לשעבר בחברות Leo Pharma ו-Warner Chilcott (שנרכשה על ידי Actavis ב-2013 תמורת 8.5 מיליארד דולר). לאחר המיזוג עם Menlo, דמזלסקי גם מונה לתפקיד מנכ"ל החברה המאוחדת.

שינוי זה הוא משמעותי להבנת מהלך המיזוג עם Menlo. סביר להניח שהמנהלים האמריקאים של פואמיקס חשבו כי יהיה נכון לחברה להעביר את המטה שלה לארה"ב, על ידי מיזוג עם חברה אמריקאית. סיבות נוספות למיזוג הן הרצון ל"השתלט" על קופת המזומנים הגדולה יחסית של Menlo והאפשרות ליצור סינרגיות במערכי המו"פ והמכירות.

שתי תרופות מאושרות ולא מעט מזומן

למרות המהלך העסקי השנוי במחלוקת של פואמיקס, צריך לזכור שהוא שייך לעבר. צריך לקוות ש-Menlo, שהמנכ"ל שלה הוא כאמור אותו דיוויד דמזלסקי, הסיקו את המסקנות.

כיום, Menlo נסחרת בשווי שוק של כ-340 מיליון דולר, ונכון לסוף הרבעון הראשון של 2020, ברשותה מזומן בהיקף של כ-93 מיליון דולר. בתחילת יוני ביצעה החברה הנפקת מניות משנית נוספת, במסגרה גייסה כ-50 מיליון דולר נוספים. כלומר, החברה נסחרת בשווי שוק מנוטרל מזומן של כ-200 מיליון דולר.

ברשות Menlo שתי תרופות מאושרות לשיווק בארה"ב, כאשר המרכזית שבהן, ה-Amzeeq לטיפול באקנה, פונה לשוק גדול ומשמעותי. בארה"ב נרשמים כ-5 מיליון מרשמים לאקנה בשנה בעלות כוללת של כ-3 מיליארד דולר. כ-80% מהמרשמים הם למוצרים טופיקאליים והשאר הם למוצרים אנטיביוטיים אוראליים. התרופות הטופיקאליות הגדולות מוכרות בכמה מאות מיליוני דולרים בשנה.

ה-Amzeeq הוא מוצר חדשני, שכן הוא המוצר הטופיקאלי הראשון בשוק שמשלב את האנטיביוטיקה מינוציקלין, שניתנת כרגע רק אוראלית, עם תופעות לוואי לא פשוטות. המוצר הושק בתחילת 2020, והתחיל לייצר הכנסות ראשוניות, כשהחברה מציינת עלייה במספר המרשמים השבועיים של המוצר.

התרופה Zilxi, פונה לשוק קטן יותר, אך היא עשויה לספק תוספת הכנסות נאה, ותהליך השיווק שלה צפוי להתבצע בהשקעה קטנה יחסית, דרך אותו צוות מכירות שמוכר את ה-Amzeeq. ההגנה הפטנטית על תרופות אלו היא דרך פורמולציית הקצף, עד לשנת 2030.

גורמי הסיכון להשקעה במניה הם כאלו הרלוונטים להשקעה בכל חברת ביוטכנולוגיה קטנה עם מוצרים מאושרים לשיווק. בעיקר - סיכון מתמשך לדילול בעקבות גיוס מניות משני וסיכון כי "כוח האש" של החברה לא יספיק לה כדי להגיע למכירות משמעותיות בשוק האמריקאי הצפוף והמורכב.

שורה תחתונה

למרות מספר החלטות עסקיות מעוררות מחלוקת בעבר, Menlo Therapeutics מציעה כעת חשיפה לשני מוצרים עם פוטנציאל הכנסות ניכר. בהתחשב בגיוס האחרון, החברה גם ממומנת היטב על מנת לשווק את המוצרים שלה בשוק האמריקאי, ולא תהיה חייבת לגייס כסף נוסף בתקופה הקרובה. בהתחשב בגורמים אלו, אני מעריך כי יחס הסיכוי-סיכון במנייה הוא אטרקטיבי.

הכותב הוא מייסד ושותף מנהל בקרן הגידור Tree Garden Capital, שמחזיקה במניית Menlo Therapeutics.

המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

 

פרסום מידע זה אינו מהווה הצעה לציבור להשקעה בשותפות. ההשקעה בשותפות הינה על בסיס הצעה פרטית בלבד, בכפוף למגבלות כמפורט בהוראות הדין החל, ולפי שיקול דעתו המוחלט והבלעדי של השותף הכללי.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    עמך 01/07/2020 00:54
    הגב לתגובה זו
    אם זו המלצה של קרן גידור, לא הייתי שם שם דולר.
  • 6.
    גיא 28/06/2020 12:46
    הגב לתגובה זו
    מספיק עם הפימפומים של חברות דמוקולו חוץ מלשרוף כסף על הוצאות הנהלה וכלליות לא תראו כלום
  • 5.
    אסף 28/06/2020 11:34
    הגב לתגובה זו
    קשה מאוד לצפות את התנועות במניה ולפעמים התנועה נוגדת כל הגיון. מושקע מספר שנים בפומיקס ובמנלו לסרוגין. באופן כללי תמיד מומלץ למכור אותה לקראת דוחות או הכרזה על תוצאות ניסוי (גם אחרי שעברו אישור FDA ירדו למחרת ב17 אחוז)
  • 4.
    ניר חצב אתה מצויין - רעיון טוב מאאוד (ל"ת)
    עדי 27/06/2020 19:52
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הענק הירוק 26/06/2020 23:53
    הגב לתגובה זו
    תודה על הכתבות, תמיד מעורר מחשבה
  • 2.
    ניר אוהב את הטורים שלך, תודה על הצפת ערך אמיתית (ל"ת)
    נמרוד 26/06/2020 19:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אזרח 26/06/2020 11:53
    הגב לתגובה זו
    אחלה ניתוח אשקיע
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.