הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
דויטשה בנק
צילום: iStock

מחלקים כסף בחינם: כ-1.3 טריליון אירו בריבית של עד מינוס 1%

בזמן שרוב המשקיעים מתרכזים (ובצדק) במהלכי הפד', באירופה מתרחש בימים אלו משמעותי לא פחות; מחר צפוי להיכנס הכסף מהמכרז האחרון של ה-ECB להלוואות המוזלות ויש לכך כמובן השלכות רבות על השווקים הפיננסיים; הבנקים באירופה מזנקים לקראת האירוע כאשר גם וול סטריט צפויה לקבל דחיפה
עמית נעם טל | (8)
נושאים בכתבה דויטשה בנק טראמפ שער הדולר

תדמיינו לכם את הסיטואציה הבאה: הבנק פונה אליכם ושואל "כמה תרצו ללוות לתקופה של 1-3 שנים בריבית שלילית של עד מינוס 1%?". נשמע כמו חלום רטוב? עבור הבנקים באירופה זו המציאות. בעוד רוב המשקיעים מתרכזים (ובצדק) במהלכי הפד', בשבוע האחרון התרחש באירופה אירוע לא פחות משמעותי לשווקים: הבנק המרכזי (ECB) ביצע את המכרז לתוכנית ההלוואות המוזלות לבנקים (תוכנית ה-TLTRO). 

בנוגע לשאלה ששאלנו בפסקה הקודמת, התשובה היא כ-1.3 טריליון אירו - זהו הסכום שהבנקים באירופה ביקשו ללוות מה-ECB בריבית של מינוס 1% לתקופה של שנה וריבית של מינוס 0.5% לתקופה של עד 3 שנים. התוכנית מגיעה לאחר שתוכנית ההלוואות הקודמות הגיעה לסיומה. לאחר קיזוז ההחזרים עם התוכנית ההלוואות הקודמת יתווסף סכום עצום של כ-548 מיליארד אירו למערכת הבנקאית באירופה. חשוב להדגיש כי התנאים בתוכנית ההלוואות הנוכחית טובים יותר מהתוכניות הקודמות, כך שלא מדובר רק בגידול בסכום. 

תוכנית ההלוואות המוזלות של ה-ECB בעשור האחרון

במכרז הנוכחי השתתפו לא פחות מ-742 בנקים אירופאים - שיעור השתתפות גבוה במיוחד ונתון שמאותת שאין חשש מ"סטיגמה" על הבנקים שלוקחים הלוואה מה-ECB.

במחלקת המחקר של גולדמן זאקס העריכו השבוע כי בעקבות התוכנית, השימוש של הבנקים האירופאים בכלי הנזילות של ה-ECB צפוי להתסכם ב-1.57 טריליון אירו, כאשר נציין כי בשיא המשבר הפיננסי של 2008-2009 עמד השימוש בכלי הנזילות של ה-ECB על סכום של 900 מיליארד אירו "בלבד". 

השימוש במכשירי הנזילות של ה-ECB בעשור האחרון

הכסף מהמכרז שערך צפוי לעבור למערכת הבנקאית באיחוד האירופאי מחר. כמובן שיש לכך השלכות גדולות: רמת הרזרבות במערכת הבנקאית באירופה צפויה לזנק מחר וכתוצאה  מכך "מצוקת הנזילות" בשוק תרד משמעותית. בגלל שאנחנו חיים בעולם גלובלי, הזרמת הון לבנקים באירופה צפויה להשפיע לטובה גם על הבנקים בארה"ב. 

מניות הבנקים  באירופה מזנקות לקראת האירוע: מניית דויטשה בנק (סימול:DB) בולטת כעת עם עליות של 4%. קרדיט סוויס (סימול:CS) מזנקת ב-3.3% ומדד הבנקים באיטליה, שידועים במצבם הפיננסי הגרוע, מזנק ב-2.3%. 

מדוע ה-ECB עושה זאת?

הבנק המרכזי באירופה מבקש לתמרץ את הכלכלה לאחר המשבר הכלכלי החמור מאז מלחמת העולם ה-2. הדרך לעשות זאת עוברת דרך חלוקת אשראי. ע"י מתן הלוואות בריבית שלילית של עד 1%, הבנק מצפה שהבנקים האירופאים לא יקטינו את האשראי לציבור ובכך יחמירו עוד יותר המשבר. 

האם זה יצליח לעורר את הכלכלה? ספק גדול

התוכניות הקודמות של ה-ECB לא הצליחו לעורר את הפעילות הכלכלית באיחוד האירופאי ואין סיבה שתוכנית זו תצליח. הבנקים נדרשים אמנם שלא להקטין את תיק האשראי שלהם, אבל רוב הכסף יופנה (שוב) לשוק ההון. מדובר בקרי טרייד (carry trade) קלאסי - לקיחת הלוואה בתנאים נוחים במטרה לבצע רכישות של נכסים עם תשואה גבוהה יותר. אילו נכסים פוטנציאלים? אגרות החוב של איטליה נראות אטרקטיביות (במיוחד כאשר הבנקים יודעים שה-ECB תומך באגרות חוב אלו). גם נכסים בשוק האמריקאי נראים  אטקרטייבים עבור הבנקים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

ובמילים פשוטות: השווקים הפיננסים מקבלים מחר עוד תמריץ מאוד גדול במיוחד.  

שוק המט"ח: האירו יתחיל להיחלש? 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    רבקה 23/06/2020 18:49
    הגב לתגובה זו
    הבנקים המרכזיים זה גייס חמישי שדואג רק לבנקים ולמקורבים עשירים. הגיע הזמן לסגור את הבנקים המרכזיים.
  • תלמד כלכלה. 23/06/2020 22:07
    הגב לתגובה זו
    תלמד כלכלה.
  • 5.
    נדב 23/06/2020 18:43
    הגב לתגובה זו
    אל תשכח כל יום לדווח רק דברים טובים...כהרגלך. אל תשכח רק כשהכל יתהפך להישאר בסביבה ולהסתכל על עמך ישראל בעיניים.
  • 4.
    יואב 23/06/2020 18:20
    הגב לתגובה זו
    העולם הפיננסי הולך לפשיטת רגל
  • 3.
    מייק 23/06/2020 17:58
    הגב לתגובה זו
    נגיד שמשתמש בכספי הציבור לקנות דולרים ומבטיח לנו שיעשה פיחות ולא עושה, שייתפטר מייד
  • 2.
    בועה 23/06/2020 17:50
    הגב לתגובה זו
    12 שנים מדפיסים כסף .יפן עושה את זה משנות ה90 . זה משרת את האלפיון עליון . המשקים מולאמים על ידי בנקים מרכזיים. ככה זה היה בצרפת של המאה 17, התוצאה איבוד אימון במטבע ומהפכה צרפתית .
  • 1.
    תומר 23/06/2020 17:45
    הגב לתגובה זו
    שיא השיגעון עוד לפנינו
  • אז בוא נצטרף (ל"ת)
    עופק 23/06/2020 19:12
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו מיקרוסטרטג'י

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


להמשך הכתבה לחץ כאן
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.


להמשך הכתבה לחץ כאן