גונן אוסישקין אל על
צילום: סיון פרג'
משבר הקורונה

אל על מאריכה את החל"ת ל-5,800 עובדים עד סוף יולי

באיגרת שנשלחה מטעם מנכ"ל החברה, גונן אוסישקין לעובדי החברה, הוא מכין את העובדים לימים קשים הכוללים פיטורים קיצוץ שכר והתייעלות נוספת, אך מאמין שהחברה והעובדים יגיעו להסכמות
ערן סוקול |

חברת התעופה אל על 2.32%  מדווחת על הארכת החל"ת ל-5,800 עובדיה המצויים כיום בחל"ת, עד סוף יולי. באיגרת שנשלחה מטעם מנכ"ל החברה, גונן אוסישקין לעובדי החברה, הוא מכין את העובדים לימים קשים הכוללים פיטורים קיצוץ שכר והתייעלות נוספת, אך מאמין שהחברה והעובדים יגיעו להסכמות שיאפשרו את המשך פעילותהחברה תחת התנאים שהעמידה המדינה לצורך מתן הסיוע שיאפשר את המשך קיום החברה.

 

הדיווח מגיע לאחר שאתמול דווח על תמיכה ממשלתית צפויה של 400 מיליון דולר. 250 מיליון דולר יהיו בהלוואה בערבות מדינה ו-150 מיליון דולר בהשקעה הונית שתוזרם רק באם בעלי המניות של החברה לא יזרימו בעצמם. המשמעות הפרקטית עשויה להיות שהמדינה תהפוך לבעלת השליטה באל על. אם זה יקרה, המניות יועברו לנאמן, וייתכן שבסופו של דבר השליטה האפקטיבית תישאר בידי בעלת השליטה (38.3%) - כנפיים 0% ומנהלי החברה (לכתבה המלאה).

להלן המסר שהעביר אוסישקין לעובדי החברה:

אנשי אל על,

אנו במאמץ מתמשך מול הבנקים לקבלת הלוואה בערבות המדינה, שתאפשר לאל על לצאת ממשבר הקורונה ולחדש את פעילותה. ללא סיוע של המדינה, בכל מתווה שיסוכם, לא נוכל לחדש את הפעילות.

אני מדגיש כי ללא קשר לתנאים בענף התעופה והחלטות של ממשלות על פתיחת השמיים ותחילת טיסות של חברות אחרות לנתב"ג וממנה, ללא הגעה על סיכום והזרמת ההלוואה לא נוכל לחזור לפעילות, זאת מאחר והסכום הזה נדרש כתנאי בסיסי ומקדמי לחידוש הטיסות, על מנת לאפשר תשלום חובות ללקוחות וספקים- בלי תשלום החובות הללו לא ניתן לחדש את הפעילות ולא נוכל להתחיל בהחזרה מדורגת של האנשים מחל"ת.

לאור מצבה של החברה וההתפתחויות הצפויות ובהתאם לסיכומים קודמים, החל"ת יוארך בחודש נוסף, בשלב זה עד ליום 31 ביולי 2020. הודעה מסודרת תועבר אליכם באמצעות משאבי אנוש, בצירוף עדכונים על התהליך ושמירת הזכויות שלכם עד כמה שניתן בעת החל"ת.

ביחס להצעות המדינה לסיוע, לאחר חודשים רבים של דיונים והכנת תוכניות עסקיות העונות על דרישות ההתייעלות שהוצבו על ידי האוצר והבנקים הכוללים צעדים קשים כמו פיטורים קיצוץ שכר והתייעלות נוספת, קיבלנו אתמול מתווה נוסף מהאוצר- מדובר בהצעה חדשה ואנו מנסים ללמוד את הפרטים ולהבין את מתווה ההצעה כאשר השיקול היחידי הניצב לנגד עיננו הוא טובתה של החברה.

בכל אחד מהמתווים והצעות המדינה לסיוע, יש תנאי יסודי של המדינה והבנקים הוא הגעה להסכם חתום עם העובדים המבוסס על יישום של תוכנית ההתייעלות במלואה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אנשי אל על,

אנו נמצאים במרכזה של צומת קריטית לעתידה של אל על ועושים כל שביכולתנו על מנת למצוא את הדרך שתבטיח שגשוש ועתיד יציב ובטוח לאל על.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?