שבתאי אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס
צילום: יח"צ

אודיוקודס שווה כבר יותר ממיליארד דולר, זו רק ההתחלה?

בחודש מארס האחרון נפלה מניית החברה לשפל של 9 דולר, היום נסחרת המניה מעל ל-36 דולר; אודיוקודס מהווה דוגמה נוספת לתהליך שמתרחש כעת בוול סטריט - תגמול גבוה במיוחד לחברות המציגות צמיחה, ונראה כי הסיטואציה לא צפויה להשתנות בתקופה הקרובה
עמית נעם טל | (14)

וול סטריט מזנקת בתקופה האחרונה בחסות התמיכה המוחלטת שמעניקים הבנקים המרכזיים לשוקי האשראי. במקביל, נראה כי המשקיעים מתגמלים בעיקר חברות צמיחה, ואם אפשר שיהיה לזה קשר לשינויים שנגרמים מנגיף הקורונה - התגמול גבוה עוד יותר.

בדומה לתהליך שעוברת מניית וויקס (לכתבה המלאה) ופייבר (לכתבה המלאה), נראה כי יש עוד חברת טכנולוגיה ישראלית שנהנית מהאירועים בחודשים האחרונים - חברת אודיוקודס (סימול:AUDC). מאז הסגירה בשפל ב-16.3, מניית החברה משלימה זינוק של יותר מ-116% ונסחרת כעת בשיא כל הזמנים עם שווי שוק של יותר ממיליארד דולר. 

החברה צפויה להרוויח משמעותית מההשפעות של נגיף הקורונה על שוק העבודה - יותר שיחות וועידה בין העובדים ופחות הגעה פיזית למשרדים. גם לאחר הורדת המגבלות נראה כי חברות רבות "גילו" את ההיתרונות של שיטת העבודה מרחוק - עבור החברה מדובר בסיטואציה מושלמת. החששות בימים האחרונים מ"גל שני של הנגיף" כמובן מעניקים מחדש רוח גבית לחברה.

במהלך הדוחות לרבעון האחרון  שפורסמו בסוף החודש שעבר טען נשיא ומנכ"ל החברה, שבתאי אדלסברג כי "במהלך התקופה הזאת היתה צמיחה בשניים מהמגזרים העסקיים המובילים שלנו: היישום למערכת Microsoft Teams בפתרונות תקשורת אחודה, ובמגזר הפתרונות לעבודה מהבית".

עוד הוסיף שבתאי: “בנימה חיובית יותר, אנו מזהים ביקושים גוברים ופעילות גוברת בשניים מהשווקים המובילים בהם אנו פועלים: הפתרון של Microsoft Teams ל-UCaaS והמגמה המתגברת של עבודה מהבית work-from-home - WFH. הדרישה הגוברת בשני השווקים נובעת ממדיניות המכתיבה דרישה לריחוק חברתי ועבודה מרחוק אשר נדרשת על ידי ממשלות בכל העולם במטרה להתמודד עם המשבר של מגפת ה-COVID-19. ההכנסות המיוחסות לשירותי ה-Microsoft Teams צמחו ביותר מ-%, בהשוואה לשנה שעברה, ומספר ההזדמנויות החדשות שנוצרו יותר מאשר הוכפל בהשוואה שנתית".

במהלך מרץ האחרון הודיעה החברה על פתרון AudioCodes Live לשירות של Microsoft Teams המספק שירות מנוהל ללקוחות שמתכננים השקה של פתרון TEAMS ומתבסס באופן מלא על שירותי קול. בנוסף, החברה השיקה את ה-MEETING INSIGHTS,  כלי תוכנה לשיפור השיתוף בעיבוד וניתוח פגישות בקבוצות. חיפשתם פתרון לצורך שנוצר בעקבות הקורונה? אודיוקודס מספקת את השירותים אלו. ועם החשיפה שמגיעה בעקבות שיתוף הפעולה עם ענקית טכנולוגיה כמו מייקרוסופט - נראה שהמשקיעים מתמחרים בצדק עלייה חדה בפעילות החברה. 

נזכיר בנוסף כי החברה הודיעה בסוף החודש שעבר על שיתוף פעולה עם ענקית האינטרנט גוגל. בהתאם להסכם, החברה תשתף פעולה עם פיתוחי הבוטים של גוגל ותחבר אותם למוקדי הטלפוניה - תחום נוסף שעשוי להתפתח. 

קיראו עוד ב"גלובל"

חשוב להזכיר כי עם הנתונים הפיננסים שמציגה החברה קשה להצדיק שווי שוק של מעל מיליארד דולר "בתנאים נורמליים". החברה רשמה ברבעון האחרון רווח נקי (GAAP) של 5.3 מיליון דולר על הכנסות של 52 מיליון דולר. הצפי של האנליסטים לרבעונים הקרובים נמוך יחסית ועומד על כנסות  על הכנסות של הכנסות של 50.8 ו-54.1 מיליון דולר ב-2 הרבעונים הקרובים. עם זאת, נראה כי באווירה הנוכחית בוול סטריט זה מספיק.

גרף שבועי של מניית החברה בשנתיים האחרונות: חלומו של כל משקיע

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    הכל על תשתית אינטרנט במעבר האירגונים לדיגיטל, זו מ 31/05/2020 15:07
    הגב לתגובה זו
    הכל על תשתית אינטרנט במעבר האירגונים לדיגיטל, זו מגמה שתתעצם והקורונה רק האיצה והעצימה את זה. אפילו לא מגרדים את הפוטנציאל
  • 12.
    משקיע קורונה 31/05/2020 12:55
    הגב לתגובה זו
    על בד, שגם היא נהנית מהקורונה, נסחרת, אחרי העלייה, במכפיל 4. אם השוק יסכים לתמחר גם אותה לפי מכפיל 50 אז היא רק התחילה את העלייה שלה...
  • היטק = מגבונים ? (ל"ת)
    אזרח 01/06/2020 10:12
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    הכיוון מעלה ודאי 31/05/2020 12:21
    הגב לתגובה זו
    אחרי שהיא תעלה בעוד 60 % אולי אשקול למכור אותה
  • 10.
    פעם מישהו כתב שאדלסברג בן 70 אז אולי ישלו ענין למכור? (ל"ת)
    פעם 31/05/2020 10:34
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    לוי 30/05/2020 18:06
    הגב לתגובה זו
    כולכם חכמים אחרי שאתם רואים תוצאות ניראה אותכם חוזים תוצאות לפני כן
  • 8.
    קניתי ב 13 מכרתי ב 27...מספיק. (ל"ת)
    מומו 30/05/2020 17:39
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    עוד דוגמה לניפוח מעבר למימדים ולשווי של החברה (ל"ת)
    שימי 30/05/2020 14:17
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    האמא של כל הבועות מתנפחת ומתנפחת . בלון שמתנפח יותר מדי בסוף מתפוצץ יותר חזק (ל"ת)
    גבי 30/05/2020 14:16
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חכחגחגח 30/05/2020 13:07
    הגב לתגובה זו
    פשוט ברחה ומאז ביי ביי.כיף למי שבפנים.גרף מדהים והזדמנות ב 9-10 לכניסה ואווווווו ואווו
  • 4.
    השער הנמוך ביותר של אודיוקודס במרץ האחרון, היה 18 דולר (ל"ת)
    ליבי 30/05/2020 12:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נשאר רק לגלות מה אודיוקודס מייצרת (ל"ת)
    שמוליק 30/05/2020 11:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זה טוב ל2 רבעונים אחר כך שממה וחזרה למחיר הקודם (ל"ת)
    דני 30/05/2020 10:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מרר 30/05/2020 10:12
    הגב לתגובה זו
    מניה מצויינת, ניהול מצויין. חייבת להיות בכל תיק של. מניות. רק ברכה מביאה למשקיעים.גילוי נאות; נמצאת בתיק שלי כמה חודשים.
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.