דודו זבידה - כלכלית ירושלים
צילום: יחצ

מבנה בדוחות טובים; תחום הלוגיסטיקה כנראה ישגשג

התוצאות הטובות של מבנה ב-2019 נתקלו במשבר הקורונה ב-2020, אבל החברה חזקה בתחום הלוגיסטיקה והפוטנציאל שם הוא אדיר
רינת שילה | (17)
נושאים בכתבה מחירי הדירות

המיזוג של מבנה (מבנה תעשייה עם כלכלית ירושלים) הושלם ויצא לדרך ברבעון שעבר ובכך הפכה מבנה לאחת מחמש חברות הנדל"ן הגדולות בשוק. החברה קיימה את שהבטיחה, והגשימה את האסטרטגיה המימונית והעסקית שלה: ברמה המימונית, הציגה ביצועים מעולים והבראה פיננסית מהירה תוך ארבע שנים בלבד ולראיה יחס חוב ל- CAP בסוף 2019 עמד על כ– 49% בהשוואה לרמות של כ- 80% בסוף 2015. בנוסף לכך לחברה מזומנים ושווי מזומנים והשקעות לזמן קצר בסכום כולל של כ-1.1 מיליארד שקל ו - FFO של כ-377 מיליון שקל.

מח"מ החוב של החברה עומד על כ- 4.4 שנים והריבית האפקטיבית על 3.23%  (מרווח של יותר מ 4% אל מול cap של 7.5% שלפיו חושב שווי נכסי החברה). סך ההתחייבויות הפיננסיות של החברה מסתכם בכ-6.4 מיליארד, כאשר 4.8 מתוכו צמוד מדד. מאחר והנדל"ן המניב של החברה מושכר ברובו בהסכמי שכירות צמודי מדד, יש הגנה אינפלציונית לחוב. 

שווי נכסי הנדל"ן הבלתי משועבדים עומד על כ- 3.3 מיליארד. כל הנ"ל מחזקים את העובדה שמבנה מגיעה איתנה פיננסית למשבר הקורונה. איתנה ונזילה. ברמה העסקית, תמהיל הנכסים שלה, ששוויו עומד על כ- 9.2 מיליארד שקל, מרשים גם הוא, הן מבחינת הפיזור הגאוגרפי והן מבחינת סוג הנכסים.

משבר הקורונה יוליד צרכים חדשים בשוק, הוא ישנה את הרגלי הצריכה שלנו, את הרגלי העבודה שלנו, ועוד ועוד.. על מנת להתמודד עם האתגרים, חברת נדל"ן זקוקה לא רק להנהלה איכותית שתדע לזהות את המגמות והצרכים ולהיענות אליהם בהתאם, היא צריכה גם את הכלים- היא צריכה פיזור רחב של נכסים הן גאוגרפי והן מגזרי שיוכלו לתת מענה על כל טרנד וביקוש חדש שיצמח. התיק של מבנה טומן בחובו  כ-575 נכסים מניבים במגוון סגמנטים ובפיזור גאוגרפי רחב, עם ביצועים תפעוליים טובים, המאוכלסים ע"י 2,700 שוכרים.

תחום הלוגיסטיקה, ככל הנראה, ייפגע פחות בזמן המשבר ואולי אף ישגשג בגלל שתי סיבות עיקריות: הראשונה - החוזים לנכסי מחסנים ולוגיסטיקה הם ארוכי טווח, כך שהחברה ברמה הזו מוגנת לתקופה זו. השנייה היא שבעיתות של משבר ושמיים סגורים, בוודאי בתקופות שהיציאה מהבית מוגבלת – תחום האונליין וכפועל יוצא לוגיסטיקה ומחסנים יפרח.   הפוטנציאל הגלום בכ- 514 נכסי לוגיסטיקה הוא אדיר! מרכזי הקניות של החברה פתוחים וע"פ רוב יהיו גם יותר זולים (ללקוחות), מעוגנים בסופרמרקטים. משרדים שממוקמים ברובם במרכז הארץ יהיו אלה הראשונים לצאת מהמשבר. תמהיל הנכסים שלה מגוון, מדויק ומתאים לזמנים שבהם אנחנו נמצאים.

תמונת המצב היא כזו – מבנה היא חברה ללא גרעין שליטה (81.2% בידי הציבור), בעלת תיק עם תמהיל נכסים מפוזר ומבוזר מגובה בחוסן פיננסי המשתקף במינוף נמוך ומזומנים בקופה. שני אלו מהווים קודם כל סוג רשת ביטחון, עד כמה שאפשר, לימים טרופים אלה, ולעניות דעתנו גם סוג של ארסנל ויתרון משמעותי על חברות אחרות. 

הנהלת החברה הוכיחה בארבע השנים האחרונות, שבכוחה להוציא לפועל אסטרטגיה ומטרות שהיא מגדירה לעצמה: היא הוכיחה שהיא יכולה לשפר את כל הביצועים הן התפעוליים והן הפיננסיים בצורה קונסיסטנטית, חזקה ומהירה: שיפור של יחס חוב ל- Cap  מ- 80% ל- 50% תוך 4 שנים זה הישג מרשים, כנ"ל לגבי צמיחה של כ-90% ב- FFO עד לרמות של כ-380 מיליון.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

למבנה יש את היכולת וגם את הכלים, כך שבמקרה שלה משבר הקורונה הוא משבר שאפשר לצלוח ואולי אפילו מחוזקת.

הכותבת הינה רינת שילה, אנליסטית נדל"ן, רוסאריו ייעוץ ומחקר

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    מומחה לנדל"ן מניב 06/02/2021 14:12
    הגב לתגובה זו
    עדיפות נכסים ובנין , גב ים ואמות
  • 10.
    בני 03/10/2020 19:02
    הגב לתגובה זו
    מניה בשפל לא רק בגלל הקורונה , בעיקר בגלל הניהול הלא יצירתי והכושל של דודו המנכ"ל, הואהתרכז בשנים האחרונות במכירת נכסים ולא בהשכרה, בשיווק בשוק ההון ולא בשיווק הנכסים, התעסק במצגות לעיתונאות הכלכלית במקום באחזקה ובטיפול בלקוחות וכל זה מביא את מבנה למצב ירוד שמפיע על המניה המנכ"ל חייב ללכת ! ,לתת לו מתנה יפה לסיום ,להגיד לו תודה ולהביא כמה שיותר מהר בולדזור שידחוף את החברה הזו
  • 9.
    הגיע הזמן שהמנכ"ל הזה ילך הבייתה ויתן למנכ"ל חדש ונמרץ (ל"ת)
    גיורא 11/04/2020 10:31
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דיבידנד 31/03/2020 12:45
    הגב לתגובה זו
    אם המצב כל כך טוב והכתבה הזו לא מפסיקה להחמיא לחברה ולהנהלתה למה לא משלמים דיבידנד לבעלי המניות המנכ"ל הבטיח לפני המיזוג !
  • אלונה 31/03/2020 17:55
    הגב לתגובה זו
    אם היו מחלקים בימים האלו אז כנראה הם היו הזויים ולא אחראים לא ?
  • נכסים ובניין חילקו דיבידנד למרות המצב ! (ל"ת)
    מורן 02/04/2020 11:59
  • נורית 31/03/2020 13:08
    הגב לתגובה זו
    יש קורונה ,קניונים סגורים ,אין שכ"ד אז דיבידנד? הגזמת חוץ מזה לא כל מה שמבטיחים מקיימים,זה שיטה ידועה אצלנו בארץ
  • 7.
    ירון 31/03/2020 10:01
    הגב לתגובה זו
    יש פרוט מלא בדוח הדירקטוריון לנכסים חול רק צריך להסתכל הנכסים שנשארו הם מעטים ואיכותיים כך נראה. לגבי מירלנד הם כבר לא מחזיקים שם בכלל ונראה שכל הכבוד להם שהם מכרו את יקום בתקופה הזו אין טוב מכסף מזומן להרבה הזדמנויות שיהיו להם. חברה מעולה עם פוטנציאל וניהול איכותי
  • שוכר ביקום 31/03/2020 12:32
    הגב לתגובה זו
    קיבוץ יקום לא היה מרוצה ממבנה וביקש להחליף אותם,לכן נמכר חלקה של מבנה ביקום יש שוכרים מעולים,אף אחד לא היה מוותר על נכס כזה ביוזמתו
  • מבנה מחזיקה 8.15% ממירלנד נכון לעכשיו (ל"ת)
    מירלנד 31/03/2020 12:28
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    חברה מעולה עם ניהול מדהים (ל"ת)
    ירדן 31/03/2020 07:20
    הגב לתגובה זו
  • ירדנה 01/04/2020 22:07
    הגב לתגובה זו
    חברה שיכולה להיות מדהימה ,עם ניהול לא מדהים
  • 5.
    ניר 30/03/2020 23:54
    הגב לתגובה זו
    לא מוזכרים נכסי חו"ל הבעייתיים ומירלנד,ירידת התפוסה בארץ במשרדים ומסחר, מכירת אירופארק ביקום ועוד ועוד
  • 4.
    נכסי חו"ל 30/03/2020 23:18
    הגב לתגובה זו
    אולי בגלל שהם פחות אטרקטיביים? התשואה יותר נמוכה ? ה noi יותר נמוך משנה שעברה?. מדובר על חברה ציבורית ש 81% מהמניות בידי הציבור ,חייבת להיות שקיפות מקסימלית !
  • 3.
    נראת כתבת שיווקית תפורה (ל"ת)
    דניאלה 30/03/2020 23:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שוקי 30/03/2020 22:52
    הגב לתגובה זו
    אם לוקחים גם נכסי חו"ל בחשבון המצב חלש ,הכתבה הזאת היא עוד כתבת יחסי ציבור שאין לה קשר למציאות
  • 1.
    במצגת שוק ההון של מבנה ,מציגים רק הנכסים בישראל ,למה ? (ל"ת)
    ציפי 30/03/2020 22:38
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).