האם קרנות הגידור ייסחרו בבורסה?
רשות ני"ע בוחנת לאפשר לקרנות גידור להנפיק יח' השתתפות לציבור. הרשות לני"ע פרסמה להערות הציבור מאפיינים לשני מכשירי השקעה נוספים שאמורים לשכלל את ההשקעה של הציבור בשווקים הפיננסיים.
המוצר הראשון הוא יחידות השתתפות בנאמנות של קרנות גידור. כלומר, קרנות גידור שינפיקו לציבור יחידות השתתפות ויהיו למעשה קרנות נאמנות. המוצר השני הוא יחידות השתתפות באגד של קרנות גידור שמשמעותו הוא קרן נאמנות שתשקיע בכמה קרנות גידור.
>>>קרנות גידור - איך הן מצליחות לייצר תשואה עודפת, ואיך אפשר להשקיע בהן?
באופן עקרוני מדובר בשכלול של השוק אך מבט נוסף בהודעת הרשות מגלה כי היא מעוניינת לתת שורה של הקלות לקרנות אלה, הקלות שעלולות לפגוע ביכולת שלהן לספק את לציבור מזומנים כשהם מעוניינים לממש את ההשקעה. נסביר, קרנות נאמנות חייבות להחזיק יתרות נזילות יומיות שמאפשרות למעשה לציבור לקבל את כספו מידי יום אם יבקש לעשות כן על פי מחיר מימוש יומי . התהליך הזה מאפר לציבור לצמצם את הסיכון שלו כשבמקביל ניתן להשתמש בקרן כבטוחה למערכת הבנקאית כנגד אשראי.
- מה עושים כשהשוק יקר? ההמלצה של מנהל קרן הגידור המוערך
- מה באמת התשואה בקרנות הגידור והאם הן עדיפות על קרנות נאמנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על-פי הצעת הרשות לניירות-ערך יינתנו לקרנות נאמנות אלה הקלות בשתי צורות משמעותיות: הן לא יחויבו להחזיק יתרות מזומנים נזילות מידי יום וההקלה השנייה היא שהן לא ידווחו מידי יום על מחיר הפידיון. המשמעות של שתי ההקלות האלה שבמידה ונרשמות ירידות חדות בשווקים והציבור מעוניין לפדות את כספו הרי שיאלץ לחכות למימוש ההשקעות בפועל ויוותר בחוסר וודאות אף לסכום שיקבל במימוש. המהלך הזה למעשה מגדיל את הסיכון לציבור שייוותר בחוסר וודאות אם הקרן יכולה להשיב לו את כספו במהירות ובאיזה סכום תיפדה יחידת ההשתתפות שלו.
נתון נוסף הוא שהרשות תתיר לקרן גידור שתנפיק יחידות השתתפות לציבור לגבות דמי הצלחה בנוסף לדמי ניהול מה שיהפוך את המוצר לאטרקטיבי עבור המנהלים ויתמרץ אותם להשיג תשואות עודפות על השווקים.

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?