ועדת האכיפה המנהלית אישרה הסדר אכיפה בין רשות ניירות ערך לרו"ח רונן קימחי, במסגרת ההליך המנהלי בעניין חברת דורי בניה. קנס של 150 אלף שקל הוטל על רו"ח קימחי,  ובנוסף נקבע קנס על תנאי של 150 אלף שקל. על זה אפשר להגיד - "יצא בזול".

לקריאה נוספת:

> אחרי הפסדי ענק בדורי בניה - הסדר ראשון נגד מנהל הבקרה התקציבית

ועדת האכיפה המנהלית, בראשות השופט בדימוס זאב המר, וחברי הרכב הוועדה: עו"ד רוני טלמור, וד"ר מאיר סוקולר, אישרו הסדר אכיפה מנהלי בין רשות ניירות ערך לבין רו"ח רונן קימחי. קימחי, שותף במשרד רואי חשבון קוסט פורר גבאי את קסירר (E&Y), שימש בתקופה הרלוונטית להסדר כרו"ח אחראי על תיק הביקורת של חברת דורי בנייה.

רו"ח קימחי הודה באופן חלקי בעובדות במסגרת ההסדר והסכים ליטול על עצמו את אמצעי האכיפה המוסכמים בהסדר. הבירור המנהלי בוצע על ידי מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר של הרשות. הסדר האכיפה הוגש על ידי מחלקת אכיפה מנהלית, בראשות ד"ר אילנה ליפסקר מודעי, אשר ייצגה את הרשות במשא ומתן לכריתת ההסדר.

• הורשעו במסירת מידע מטעה בדוחות ושילמו קנס של 2.5 מ' ש'
• דורי בנייה: אושר הסדר האכיפה עם רשות ניירות ערך
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תמצית העובדות שהיוו בסיס להסדר

על פי הסדר האכיפה שנכרת בין הצדדים, חברת דורי בנייה נקלעה בתחילת 2013 לקשיים תזרימיים, שגררו דחיית תשלומים לספקים ולקבלני משנה. כתוצאה מכך, נגרמו עיכובים בפרויקטים רבים וייקור עלויות. כתוצאה מהקשיים התזרימיים, ובעקבות פעולות שנקטו מספר נושאי משרה, נכללו פרטים מטעים בשישה דוחות כספיים של החברה בתקופה שבין הרבעון האחרון לשנת 2012 ועד הרבעון הראשון לשנת 2014. הכללת הפרטים המטעים גרמה להצגה בלתי נכונה של רווחיות הפרויקטים.

הפרטים המטעים נכללו באמצעות שימוש פסול בשלוש שיטות:

קביעת יעדי חיסכון לא ראליים ובלתי מבוססים דיים אשר הופחתו מעלויות הפרויקטים בטרם הושגו, הכרה מוקדמת בהכנסות מ"חריגים" שבוצעו בטרם ההכנסות בגינן אושרו על ידי המזמין, ללא בסיס מספק לאמוד באופן מהימן את שיעור ההכנסות הצפויות מחריגים אלה, והוצאת פרויקטים מהליך הבקרה התקציבית ומדוחות הבקרה התקציבית, לאחר שהוחלט שהשלימו 90% (ולעיתים בפועל אף קודם לכך), באופן אשר הביא לכך שהוצאות שונות לגבי פרויקטים אלה לא נלקחו בחשבון עד להשלמת הפרויקט בפועל.

כנגזר מכך, הדוחות הכספיים כללו פרטים מטעים אשר חייבו הצגה מחדש בדוחותיה הכספיים של החברה (Restatement) לשישה דוחות החל מדוח הרבעון הרביעי לשנת 2012 ועד לדוח הרבעון הראשון לשנת 2014 (כולל) בגין טעויות בסכום של 441 מיליון שקל. מתוך סכום זה, סכום של 313 מיליון שקל מיוחס להפרות נשוא ההסדר. כתוצאה מהתיקונים של הדיווחים, נמחקה יתרת העודפים של החברה ונוצר לחברה גירעון בהון העצמי של כ-241 מיליון שקל נכון לסוף שנת 2013.

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

ההפרות המיוחסות לרו"ח קימחי מתייחסות לפרט מטעה בחוות דעת רו"ח שצורפו לשני דוחות כספיים – הדוח הכספי השנתי לשנת 2013 והדוח הכספי לרבעון הראשון של 2014. קמחי, כשותף ואחראי על תיק הביקורת של החברה בתקופה הרלבנטית להפרות, צירף בשם משרדו את חוות הדעת לדוחות האמורים. חוות הדעת שצורפו כאמור לשני הדוחות היו "חלקות", על אף שבדוחות עצמם נפלו טעויות מהותיות ביותר שתוקנו בהמשך, במסגרת שני מהלכים של הצגה מחדש (Restatement). לעמדת הרשות, קמחי התרשל בהכללת פרטים מטעים בחוות דעתו בשני רבעונים אלה.

החלטת ועדת האכיפה המנהלית

הרכב ועדת האכיפה הדגיש בהמשך לדבריו בהחלטות קודמות, כי מדיניות רשות ניירות ערך החותרת לקיצור הליכים מינהליים ולסיומם בדרך של הסדר מוסכם, היא מדיניות אכיפה ראויה. כמו כן, ציין כי החוק מתיר לרשות לערוך הסדרי אכיפה ללא הודאה מלאה, וכי הוועדה מאשרת הסדרים כגון זה בזהירות הנדרשת, תוך מתן דגש להצדקה ולתועלת הרבה שבעידוד כריתת הסדרי אכיפה.

חברת ההרכב, עו"ד טלמור, ניתחה במפורט את רכיבי הרשלנות שיוחסו לקימחי על ידי הרשות בהסדר, וביניהם הרכיבים להלן: קימחי וצוותו לא בדקו באופן נאות את דוחות הבקרה התקציבית שהיוו, כמוסכם, בסיס להכנת הדוחות הכספיים. לעמדת הרשות היה עליהם לבחון את ניירות העבודה להכנת הדוחות ובעיקר את אלו המפרטים את הרכב המשאבים.

אילו עשו כן היו מגלים את יעדי החיסכון הלא-ריאליים, שעל פי המוסכם היוו אחת התקלות המרכזיות ביסוד הטעויות המהותיות שהתגלו בדוחות הכספיים. הרכב הוועדה ציין כי בעניין יעדי החיסכון התמונה העולה אכן עשויה להצביע על התרשלות, שכן דוחות הבקרה התקציבית שהושפעו מיעדי החיסכון היוו כמוסכם בסיס לדוחות החברה, וממילא יש יסוד סביר לטענה כי לא נבדקו באופן נאות.

הרשות טענה לגבי השיטה של הכרה בהכנסות מ"חריגים", כי "לרוב" הסתפקו קימחי וצוותו בהסברי ההנהלה ולא דרשו לקבל ראיות ביקורת חיצוניות בדבר קיומו של מו"מ או בדבר הסכמת המזמין לאשר התשלום על החריגים, וזאת בניגוד לדרישות התקינה החשבונאית.

לדעת הרכב הוועדה, התמונה העולה עשויה להצביע על התרשלות. טענת קימחי כי די בהסתמכות על נתונים והסברים שנמסרים מהנהלת החברה, לכאורה אינה מתיישבת עם רוח התקינה עליה מתבססת הרשות ובצורך בראיות ביקורת נאותות, כגון בהקשר זה אישורי הזמנות בכתב, תיעוד בכתב של האופן שבו נקבע הסכום המוכר וכיו"ב.

בנוסף הצביעה הרשות על "נורות אדומות" או "נורות אזהרה" שהצטברותן הייתה צריכה להעלות בלבו של קימחי חשד בדבר אי נאותות הנתונים הכספיים אותם ביקר או סקר, למשל, דוח מבקר הפנים אשר נגע בחלק מן הסממנים להתנהלות חשבונאית לקויה בחברה, אך לא הביא לשינוי תכנית הביקורת של רו"ח קימחי וציוותו. זאת בדומה לנורה נוספת שמתייחסת לשמירה על שיעורי רווח גולמי ותפעולי זהים במשך ארבעה רבעונים רצופים. הרכב הוועדה קיבל עמדה זו.