רז דומב
צילום: אלעד ניסים
דעה

עזריאלי תרשום בדוח השנתי רווח של 1 מיליארד שקל משערוך - היא צריכה לרשום רווח של 6 מיליארד שקל

חברות רבות בתחום הנדל"ן צפויות להציג שערוכים, אך האם לאחר השערוכים הקרובים, הדוחות הכספיים יציגו את השווי ההוגן האמיתי של נכסי הנדל"ן?

רז דומב | (1)

בשנים האחרונות, נפתח פער מהותי בין תמחור חברות הנדל"ן המניב בשוק ההון, לבין ההון העצמי שלהן. הדבר נובע בעיקר, מהיציבות בשיעורי ההיוון בהם משתמשים מעריכי השווי, למרות השינוי המהותי בסביבת המאקרו/הריבית.

להערכתנו, נוכח הצפי להמשך סביבת ריבית נמוכה, מעריכי השווי צפויים להפחית במעט את שיעורי ההיוון בהם הם משתמשים, כאשר הדיווח של אמות לאחרונה מהווה להערכתנו סנונית ראשונה, וחברות רבות יציגו שערוכים משמעותיים ברבעון הקרוב.

הדיווח הראשוני של אמות בנוגע לרווחי השערוך, משקף להערכתנו ירידה בטווח של 0.3%-0.4% בשיעור ההיוון הממוצע של החברה. כאשר הפער האמיתי בין שיעורי ההיוון הממוצעים בדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן לבין שיעורי ההיוון המגולמים בתמחור שלהן בשוק ההון עומד על בטווח של 1.5%-2%.

לכן, למרות השינוי הצפוי בדוחות הקרובים אנו לא ממהרים להתרגש וסבורים, כי גם לאחר השערוכים הקרובים, הדוחות הכספיים עוד רחוקים מלהציג את השווי ההוגן האמיתי של נכסי הנדל"ן.

 

השערוכים הצפויים בדוחות הקרובים

אמות דיווחה על שערוכים בהיקף של כ-500 מיליון שקל בעיקר כתוצאה מירידה בשיעורי ההיוון של נכסי החברה. על פי הערכה ראשונית שלנו, רווחי השערוך הנ"ל משקפים ירידה מוערכת בטווח של 0.3%-0.4% אבסולוטי בשיעור ההיוון הממוצע של החברה, שעומד נכון לסוף הרבעון השלישי של 2019 על כ-7.01%.

אנו מעריכים כי מגמה דומה תאפיין את הדוחות של שאר חברות הסקטור, וכי בתוצאות הרבעון הקרוב החברות יציגו רווחי שערוך בהיקפים של מאות מיליוני שקל.

היקפי השערוך הצפויים בדוחות החברות המרכזיות בסקטור, בהנחה ושיעורי ההיוון שלהן ירדו ברמה דומה של כ-0.3% (ברוטו, לא כולל עתודה למס)

מעט מדי ומאוחר מדי

סביבת המאקרו השתנתה. מאז המשבר הגלובלי הגדול לפני כעשור, סביבת המאקרו הגלובלית השתנתה ותשואות אגרות החוב במרבית המדינות ירדו באופן משמעותי. בשנים האחרונות, תשואות אגרות החוב ל-10 שנים בכלכלות הבולטות במערב הינן ברמות של כ-0% עד 2% ובחלק מהמדינות, לרבות גרמניה ושוויץ, התשואה הינה שלילית. המגמה בישראל דומה, ואגרות חוב ל-10 שנים נסחרות ברמות של כ-0.9%.

מעריכי השווי בעולם הורידו את שיעורי ההיוון בהתאם לסביבת המאקרו. במדינות רבות בעולם, שיעורי ההיוון לנכסים השתנו בהתאם לשינויים הגלובליים בסביבת הריבית. על פי נתוני בלומברג, שיעורי ההיוון לנכסי משרדים בפריז, לונדון וברלין רשמו לאורך העשור האחרון ירידה בטווח של 2.5%-3.0%. לעומת זאת, בישראל נרשמה יציבות מסוימת בשיעורי ההיוון, אשר הביאה להגדלת המרווח בין תשואת אגרת חוב ל-10 שנים לבין שיעורי היוון של הנכסים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 מקור - בלומברג

שוק ההון לא מחכה למעריכי השווי

שוק ההון משקף את המציאות הכלכלית טוב יותר מהדוחות הכספיים של החברות. בשנים האחרונות הפער בין המוצג בדוחות הכספיים של החברות לבין השווי האמתי של נכסי החברות הלך וגדל. כתוצאה מכך, הדוחות הכספיים של החברות כבר מזמן אינם משקפים בצורה הולמת את השווי האמתי של הנדל"ן שלהן. לראיה, ניתן לראות כי במהלך השנה האחרונה בוצעו שורה של עסקאות המשקפות שיעורי היוון של 5%-6% ואילו שיעור ההיוון הממוצע בספרי החברות המובילות בסקטור הינו כ-7.4%.

 

מכפילי ההון ברמות שיא היסטוריות. שוק ההון מתמחר את נכסי החברות בהתאם לערכם הכלכלי האמיתי ובשיעורי היוון ממוצעים של כ-5.5%, בעוד ששיעורי ההיוון בדוחות הכספיים של החברות הינם ברמות של כ-7.4% בממוצע. העיוות הנ"ל מוביל את חברות הסקטור להיסחר במכפילי הון גבוהים ברמה היסטורית.

השערוכים הצפויים בדוחות הקרובים הם קצה הקרחון

השערוכים הקרובים עדיין לא מספיקים כדי לשפר את מהימנות הדוחות הכספיים. הציפייה בשוק היא לשערוכים משמעותיים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים בדוחות הכספיים הקרובים.

למרות השערוכים המשמעותיים, אנו בדעה כי מדובר בקצה הקרחון וירידה של כ-0.3% אבסולוטי בשיעורי ההיוון לא פותרת את העיוות הקיים כיום בדוחות הכספיים של החברות, שכן הפערים בין המציאות הכלכלית לדוחות הכספיים גדולים הרבה יותר.

להערכתנו, ובהתאם לתמחור בשוק, נדרשת ירידה הרבה יותר משמעותית בשיעורי ההיוון שתביא לשערוכים בהיקפים משמעותיים הרבה יותר - כ-6 מיליארד שקל בעזריאלי וכ-4 מיליארד שקל במליסרון.

נשאלת השאלה האם מדובר בצעד ראשון של מעריכי השווי לקראת המשך ירידה משמעותית בשיעורי ההיוון גם בעתיד, או שמא מדובר בתנועה חד פעמית שלא צפויה לשנות את העיוות בשוק.

הכותב הינו רז דומב, אנליסט בלידר שוקי הון.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בועה במיטבה (ל"ת)
    הריבית הנמוכה מכה 30/01/2020 08:30
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).