עודד רוזנברג, מנכ"ל אפולו פאוור
צילום: גיין מדיה

אפולו פאוור: יריעה סולארית על גגות רכבים הפיקה 50KW שעה

במסגרת סדרת ניסויים עם חברת BWR, נבחנה התפוקה ועמידותה של היריעה הסולארית על גג של רכב מדגם קיה נירו במהלך נסיעה מצטברת של 15,000 קילומטר על פני 4 חודשים
ארז ליבנה | (37)

חברת האנרגיה הסולארית אפולו פאוור 3.65% מדווחת הבוקר כי סיימה בהצלחה ניסוי של יריעה סולארית על גג של רכב, שבו, במהלך נסיעה מצטברת של 15,000 קילומטר על פני 4 חודשים, הופקו 50.3 קילו-וואט שעה.

 

לפי הדיווח, הניסוי נערך בשיתוף חברת Blue White Robotics - BWR – המשמשת כגוף בחינה וניסויים בתחום התחבורה החכמה והאוטונומית – וחברת הבת של אפולו, סולארפיינט, שבו התקינו פאנל סולארי גמיש בגודל של 1.26 מ"ר על גג של רכב מסוג קיה נירו, השייכת ל-BWR.

 

בניסוי נבדקו תרחישים שונים, בהם נסיעה בדרכים עירוניות, בינעירוניות ודרכי עפר, נסיעה במהירויות שונות של עד 110 קמ"ש, נסיעה בטמפרטורות חיצוניות משתנות, וכן בחינת שימור היכולת לאחר ביצוע שטיפה לרכב הניסוי במכונה לשטיפת מכוניות, כמו גם הצללה חלקית של יריעת הניסוי.

 

לפי הדיווח, בדוח המסכם את הניסויים תוצאות השיא של תפוקת יריעת הניסוי ליום ניסוי הייתה 930 ואט שעה, כאשר סך התפוקה במהלך כל תקופת הניסוי – שבמהלכה בוצעה נסיעה של כ-15 אלף קילומטר – הינה 50.3 קילו ואט שעה.

 

עוד דווח, כי במסגרת הניסויים נמדדה קורלציה טובה מאוד (בממוצע מעל 0.95) בין קרינת השמש שנמדדה לבין האנרגיה שהופקה על ידי יריעת הניסוי, מה שתומך בכך שיריעת הניסוי תפקדה באופן תקין במהלך כל התרחישים לרבות בתנאי מזג אוויר וטמפרטורה מגוונים וכן בזמן נסיעה ובחניה.

 

החברה מציינת כי יש בדוח המסכם כדי להעיד על איכות היריעה הסולארית, וכן, להערכתה, לתמוך בכך שהינה מתאימה לשוק הרכב ולמאפייניו. בכוונת החברה להשתמש בנתונים העולים מהדוח המסכם לשם המשך קידום מאמצי השיווק שלה בשוק הרכב.

לטענת מנכ"ל אפולו פאוור, עודד רוזנברג, מדובר בפריצת דרך של ממש, שיחד עם המפעל שהם מקימים בימים אלו, החברה תוכל לייצר 15,000 יחידות של פאנלים מותאמים לרכבים בשנה. מדובר אמנם בכמות מזערית כרגע, אבל במסגרת פיילוט שערכה לאחרונה עם מעבדת החדשנות של רנו ניסאן מיצובישי וחברות נוספות בתחום הקיבולת הזו תוכל לגדול עם הזמן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"הניסוי אישש את היכולות הגבוהות של המערכת שתוכל להתווסף בעתיד לאפשרויות הקיימות בשוק  לטעינה של רכבים היברידיים וחשמליים", אומר רוזנברג.

 

מה ההבדל בין המערכת שלכם למערכות סולאריות אחרות שקיימות בתחום הרכב?

תגובות לכתבה(37):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 26.
    ממש אבל ממש בדיחה . בחינם לא הייתי מתקין אותה (ל"ת)
    אמיר 15/01/2021 06:52
    הגב לתגובה זו
  • 25.
    מה עם הקרינה המסוכנת ?? לא תקין לסרטן (ל"ת)
    ירון 25/02/2020 12:53
    הגב לתגובה זו
  • רוני 17/03/2020 12:42
    הגב לתגובה זו
    רמת הקרינה נמוכה מאד שכן ההספק מיריעה הוא נמוך,מדובר על משטח של 1 מטר מרובע שבמקס יכול לייצר 0.2kw וזה ממש מעט אם תחנה את הרכב בשמש תקבל טעינה כלשהי של הרכב היתרון הענק הוא שאם ניתן להתקין על גגות משאית או על קירות מבנה או על כל מקום שגאומטרית קשה להתקין עליו משטח קשה
  • איזו קרינה בראש שלך? (ל"ת)
    אמיר 29/02/2020 09:37
    הגב לתגובה זו
  • 24.
    עמי 12/02/2020 08:12
    הגב לתגובה זו
    בכל מקרה רוב השימוש יהא בדלק
  • 23.
    אלכסיי גריגורייב 25/01/2020 22:25
    הגב לתגובה זו
    930 וואט למערכת PV בגודל של 1.26 מטר נותן נצילות של 68%. בשביל מערכות PV שנצילות רגילה שלהם בין 13ל24% בתנאי מעבדה זה נירא מוקזם.
  • 22.
    שחר סולאריס 22/01/2020 14:46
    הגב לתגובה זו
    או שני אוהלים 20kwh או 10 אוהלים 100kwh ואפשר לסגור את חברת חשמל.....
  • 21.
    מיכל 22/01/2020 10:22
    הגב לתגובה זו
    הדרישה ליישום PV ברכבים מגיעה מהיצרניות עצמן. טויוטה ויונדאי חשפו 2 דגמים (פריוס וסונטה) בעלי גגות סולאריים עשויים זכוכית. הפתרון של אפולו פאוור יכול להיות מיושם בדרכים אחרות, שכן היריעה הסולארית הינה גמישה ופחות שבירה משמעותית מהתאים הסולאריים בהם משתמשות נכון להיום יצרניות הרכב. הניסוי עם BWR תומך בכך.
  • 20.
    HGUY 22/01/2020 01:46
    הגב לתגובה זו
    לוח פוטווולטאי בגודל כזה מפיק כ 250-280 ווט שעה. אם יריעה כזו מפיקה פי שלושה זו בשורה בעניין הפקת חשמל מאנרגיית השמש ושימושית ביותר במשטחים גדולים. חוות לוחות פוטו וולטאים וגגות גדולים ובינוניים.
  • 19.
    רון 22/01/2020 00:50
    הגב לתגובה זו
    תפוקת שיא של 900 וואט זה ממוצע של 300 וואט בשעות האור. ע''פ כל הניסוי הממוצע הוא 17 וואט. רק לידיעה - 750 וואט מהווים כוח סוס אחד. כלומר בשעות האור יש לנו מכונית עם 100 כ'' ס בממוצע, ותוספת של שליש כ''ס. ביחד 100.3... כמה טיפות בנזין להפעלת האלטרנטור של הרכב נותנות יותר אנרגיה. כמה עולה היריעה? מתי היא תשלם את ההשקעה?
  • 18.
    עמי 21/01/2020 15:57
    הגב לתגובה זו
    כלומר מה אחוז השתתפות השמש בתפעול הרכב?? דומני שה-50 קוט'ש זו שגיאת העיתונאי, כי זו כמות מגוחכת...
  • 17.
    50 א"ג לקילוואט= 25 ש"ח ל4 חודשים=21 אג ליום (ל"ת)
    אבי 21/01/2020 15:16
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    דודו 21/01/2020 14:19
    הגב לתגובה זו
    לתת נתונים מצטברים בארבעה חודשים זה לא רציני לרשום מה כמות האנרגיה, תרשמו מה ההספק המירבי של הפאנל
  • 15.
    שמוליק 21/01/2020 11:52
    הגב לתגובה זו
    אבל איך קשור המרחק שנוסעים שמש יש גם כשהרכב חונה...
  • 14.
    חלי קרן 21/01/2020 09:01
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו לפרוץ דרך כבוד!
  • 13.
    אין פה החזר השקעה 21/01/2020 08:20
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא ישקיע בגג סלורי לרכב אם החסכון המקסימלי הוא 40 אגורות ליום . זה פשוט לא רציני
  • 12.
    דוד ש 21/01/2020 05:38
    הגב לתגובה זו
    שמעכשיו כל הרכב מבחוץ יהיה פנל סולארי אחד. נו נו.
  • 11.
    אסף 21/01/2020 04:46
    הגב לתגובה זו
    חיסכון של 25 שקלים ב- 4 חודשים? זה לא רציני
  • 10.
    מה עם הביטקויין? (ל"ת)
    דן 20/01/2020 22:40
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    חזי 20/01/2020 21:43
    הגב לתגובה זו
    1 קילוואט ביום שמש מלא. כדי להטעין סוללה של רכב חשמלי 50 קילוואט צריך להמתין חודשיים כדי שתתמלא. הרעיון הוא להאריך את הטווח הנסיעה של רכב חשמלי מ 300 קמ ל 400 קמ בעוד 25 אחוז בלי להגדיל את הסוללה
  • 8.
    ר 20/01/2020 21:20
    הגב לתגובה זו
    ואחרי זה לחזור הביתה
  • 7.
    בן צדוק 20/01/2020 20:44
    הגב לתגובה זו
    נתון כמו 50 קוט"ש משקף לקורא מעט. הנחות יסוד לחישוב: שעות יצור של לוח: 8 שעות שמש. מספר שעות שמש בארבע חודשים: 960=8x30x4 שעות. אנרגיה שיוצרה במהלך תקופת הניסוי: 50,300 וואט. הספק של לוח(בשטח של 1.26 מ"ר): 50,300/960=52 לכן הספק יריעה זו כ 52Wp. על בסיס חישוב מקורב זה אפשר להניח שהספק היריעה מהווה כ-רבע מיכולת ייצור של לוחות המקובלים המותקנים כיום (בהספק 380Wp ובשטח של כ-2 מ"ר).
  • 6.
    בן 20/01/2020 19:27
    הגב לתגובה זו
    על מנת ...
  • 5.
    930 וואט שעה ביום = 4-5 קילומטר נסיעה של רכב חשמלי. (ל"ת)
    זה לא נותן כלום! 20/01/2020 15:51
    הגב לתגובה זו
  • וזו עוד תוצאת השיא ע"פ הכתבה. לא נשמע פרקטי. (ל"ת)
    מ 21/01/2020 11:47
    הגב לתגובה זו
  • ר 20/01/2020 20:38
    הגב לתגובה זו
    תכפיל ב 7 שעות שמש אפקטיבית אתה מקבל 50 ק"מ. 7 ק"מ לקוטש. יש לי 5 שנים פלואנס חשמלית.
  • 4.
    mudale 20/01/2020 13:59
    הגב לתגובה זו
    50 ל100 KWH. כאן הם הפיקו 50KWH ב15,000 ק"מ. ז"א שבשנה שהרכב שהה בשמש האנרגיה הספיקה לטעינה אחת של רכב חשמלי קטן. פשוט בדיחה.
  • טעינה אחת עולה 20 שח עד 50 שח. וואאווו. כמה עולה הפנל ? (ל"ת)
    יצחק 21/01/2020 11:54
    הגב לתגובה זו
  • ר 20/01/2020 20:40
    הגב לתגובה זו
    לדעתי ההספק של 50 קילוואט הוא נמוך מדיי ונועד לגרום למושקעים לזרוק סחורה
  • יואב 20/01/2020 19:28
    הגב לתגובה זו
    50 קילוואט בממוצע לשעת נסיעה, אתה כנראה לא מבין אבל מדובר בבשורה של ממש בתחום הזה!
  • 3.
    אנונימי 20/01/2020 13:43
    הגב לתגובה זו
    מה בעצם מספקת טעינה של 930 ואט שעה ביחס לדרישת ההספק לק"מ או אחוז סוללה בקיה ריו לדוגמא?
  • KW*h זו יחידת אנרגיה 20/01/2020 14:30
    הגב לתגובה זו
    לדוגמא אם קיבולת הסוללה של הקיה היא 50KW*h אז הם הצליחו לאגור 1.86% מהסוללה
  • רועי 20/01/2020 14:19
    הגב לתגובה זו
    7 8 שעות של שמש טובה ביום יכולות לתת עוד 50 ק"מ לא רע בכלל
  • 2.
    אם זה יתפוס זה יכול להיות כמו מובילאיי (ל"ת)
    יריעה על כל רכב 20/01/2020 13:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 20/01/2020 13:36
    הגב לתגובה זו
    ?
  • הם גם ייצרו ביטקויין (-: (ל"ת)
    בן 20/01/2020 19:27
    הגב לתגובה זו
  • אורי 20/01/2020 14:23
    הגב לתגובה זו
    חסכון של 25 שקלים על 15,000קמ.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.