הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
עודד רוזנברג, מנכ"ל אפולו פאוור
צילום: גיין מדיה

אפולו פאוור: יריעה סולארית על גגות רכבים הפיקה 50KW שעה

במסגרת סדרת ניסויים עם חברת BWR, נבחנה התפוקה ועמידותה של היריעה הסולארית על גג של רכב מדגם קיה נירו במהלך נסיעה מצטברת של 15,000 קילומטר על פני 4 חודשים
ארז ליבנה | (37)
נושאים בכתבה אנרגיה סולארית שוק ההון

חברת האנרגיה הסולארית אפולו פאוור 0.97% מדווחת הבוקר כי סיימה בהצלחה ניסוי של יריעה סולארית על גג של רכב, שבו, במהלך נסיעה מצטברת של 15,000 קילומטר על פני 4 חודשים, הופקו 50.3 קילו-וואט שעה.

 

לפי הדיווח, הניסוי נערך בשיתוף חברת Blue White Robotics - BWR – המשמשת כגוף בחינה וניסויים בתחום התחבורה החכמה והאוטונומית – וחברת הבת של אפולו, סולארפיינט, שבו התקינו פאנל סולארי גמיש בגודל של 1.26 מ"ר על גג של רכב מסוג קיה נירו, השייכת ל-BWR.

 

בניסוי נבדקו תרחישים שונים, בהם נסיעה בדרכים עירוניות, בינעירוניות ודרכי עפר, נסיעה במהירויות שונות של עד 110 קמ"ש, נסיעה בטמפרטורות חיצוניות משתנות, וכן בחינת שימור היכולת לאחר ביצוע שטיפה לרכב הניסוי במכונה לשטיפת מכוניות, כמו גם הצללה חלקית של יריעת הניסוי.

 

לפי הדיווח, בדוח המסכם את הניסויים תוצאות השיא של תפוקת יריעת הניסוי ליום ניסוי הייתה 930 ואט שעה, כאשר סך התפוקה במהלך כל תקופת הניסוי – שבמהלכה בוצעה נסיעה של כ-15 אלף קילומטר – הינה 50.3 קילו ואט שעה.

 

עוד דווח, כי במסגרת הניסויים נמדדה קורלציה טובה מאוד (בממוצע מעל 0.95) בין קרינת השמש שנמדדה לבין האנרגיה שהופקה על ידי יריעת הניסוי, מה שתומך בכך שיריעת הניסוי תפקדה באופן תקין במהלך כל התרחישים לרבות בתנאי מזג אוויר וטמפרטורה מגוונים וכן בזמן נסיעה ובחניה.

 

החברה מציינת כי יש בדוח המסכם כדי להעיד על איכות היריעה הסולארית, וכן, להערכתה, לתמוך בכך שהינה מתאימה לשוק הרכב ולמאפייניו. בכוונת החברה להשתמש בנתונים העולים מהדוח המסכם לשם המשך קידום מאמצי השיווק שלה בשוק הרכב.

לטענת מנכ"ל אפולו פאוור, עודד רוזנברג, מדובר בפריצת דרך של ממש, שיחד עם המפעל שהם מקימים בימים אלו, החברה תוכל לייצר 15,000 יחידות של פאנלים מותאמים לרכבים בשנה. מדובר אמנם בכמות מזערית כרגע, אבל במסגרת פיילוט שערכה לאחרונה עם מעבדת החדשנות של רנו ניסאן מיצובישי וחברות נוספות בתחום הקיבולת הזו תוכל לגדול עם הזמן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"הניסוי אישש את היכולות הגבוהות של המערכת שתוכל להתווסף בעתיד לאפשרויות הקיימות בשוק  לטעינה של רכבים היברידיים וחשמליים", אומר רוזנברג.

 

מה ההבדל בין המערכת שלכם למערכות סולאריות אחרות שקיימות בתחום הרכב?

תגובות לכתבה(37):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 26.
    ממש אבל ממש בדיחה . בחינם לא הייתי מתקין אותה (ל"ת)
    אמיר 15/01/2021 06:52
    הגב לתגובה זו
  • 25.
    מה עם הקרינה המסוכנת ?? לא תקין לסרטן (ל"ת)
    ירון 25/02/2020 12:53
    הגב לתגובה זו
  • רוני 17/03/2020 12:42
    הגב לתגובה זו
    רמת הקרינה נמוכה מאד שכן ההספק מיריעה הוא נמוך,מדובר על משטח של 1 מטר מרובע שבמקס יכול לייצר 0.2kw וזה ממש מעט אם תחנה את הרכב בשמש תקבל טעינה כלשהי של הרכב היתרון הענק הוא שאם ניתן להתקין על גגות משאית או על קירות מבנה או על כל מקום שגאומטרית קשה להתקין עליו משטח קשה
  • איזו קרינה בראש שלך? (ל"ת)
    אמיר 29/02/2020 09:37
    הגב לתגובה זו
  • 24.
    עמי 12/02/2020 08:12
    הגב לתגובה זו
    בכל מקרה רוב השימוש יהא בדלק
  • 23.
    אלכסיי גריגורייב 25/01/2020 22:25
    הגב לתגובה זו
    930 וואט למערכת PV בגודל של 1.26 מטר נותן נצילות של 68%. בשביל מערכות PV שנצילות רגילה שלהם בין 13ל24% בתנאי מעבדה זה נירא מוקזם.
  • 22.
    שחר סולאריס 22/01/2020 14:46
    הגב לתגובה זו
    או שני אוהלים 20kwh או 10 אוהלים 100kwh ואפשר לסגור את חברת חשמל.....
  • 21.
    מיכל 22/01/2020 10:22
    הגב לתגובה זו
    הדרישה ליישום PV ברכבים מגיעה מהיצרניות עצמן. טויוטה ויונדאי חשפו 2 דגמים (פריוס וסונטה) בעלי גגות סולאריים עשויים זכוכית. הפתרון של אפולו פאוור יכול להיות מיושם בדרכים אחרות, שכן היריעה הסולארית הינה גמישה ופחות שבירה משמעותית מהתאים הסולאריים בהם משתמשות נכון להיום יצרניות הרכב. הניסוי עם BWR תומך בכך.
  • 20.
    HGUY 22/01/2020 01:46
    הגב לתגובה זו
    לוח פוטווולטאי בגודל כזה מפיק כ 250-280 ווט שעה. אם יריעה כזו מפיקה פי שלושה זו בשורה בעניין הפקת חשמל מאנרגיית השמש ושימושית ביותר במשטחים גדולים. חוות לוחות פוטו וולטאים וגגות גדולים ובינוניים.
  • 19.
    רון 22/01/2020 00:50
    הגב לתגובה זו
    תפוקת שיא של 900 וואט זה ממוצע של 300 וואט בשעות האור. ע''פ כל הניסוי הממוצע הוא 17 וואט. רק לידיעה - 750 וואט מהווים כוח סוס אחד. כלומר בשעות האור יש לנו מכונית עם 100 כ'' ס בממוצע, ותוספת של שליש כ''ס. ביחד 100.3... כמה טיפות בנזין להפעלת האלטרנטור של הרכב נותנות יותר אנרגיה. כמה עולה היריעה? מתי היא תשלם את ההשקעה?
  • 18.
    עמי 21/01/2020 15:57
    הגב לתגובה זו
    כלומר מה אחוז השתתפות השמש בתפעול הרכב?? דומני שה-50 קוט'ש זו שגיאת העיתונאי, כי זו כמות מגוחכת...
  • 17.
    50 א"ג לקילוואט= 25 ש"ח ל4 חודשים=21 אג ליום (ל"ת)
    אבי 21/01/2020 15:16
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    דודו 21/01/2020 14:19
    הגב לתגובה זו
    לתת נתונים מצטברים בארבעה חודשים זה לא רציני לרשום מה כמות האנרגיה, תרשמו מה ההספק המירבי של הפאנל
  • 15.
    שמוליק 21/01/2020 11:52
    הגב לתגובה זו
    אבל איך קשור המרחק שנוסעים שמש יש גם כשהרכב חונה...
  • 14.
    חלי קרן 21/01/2020 09:01
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו לפרוץ דרך כבוד!
  • 13.
    אין פה החזר השקעה 21/01/2020 08:20
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא ישקיע בגג סלורי לרכב אם החסכון המקסימלי הוא 40 אגורות ליום . זה פשוט לא רציני
  • 12.
    דוד ש 21/01/2020 05:38
    הגב לתגובה זו
    שמעכשיו כל הרכב מבחוץ יהיה פנל סולארי אחד. נו נו.
  • 11.
    אסף 21/01/2020 04:46
    הגב לתגובה זו
    חיסכון של 25 שקלים ב- 4 חודשים? זה לא רציני
  • 10.
    מה עם הביטקויין? (ל"ת)
    דן 20/01/2020 22:40
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    חזי 20/01/2020 21:43
    הגב לתגובה זו
    1 קילוואט ביום שמש מלא. כדי להטעין סוללה של רכב חשמלי 50 קילוואט צריך להמתין חודשיים כדי שתתמלא. הרעיון הוא להאריך את הטווח הנסיעה של רכב חשמלי מ 300 קמ ל 400 קמ בעוד 25 אחוז בלי להגדיל את הסוללה
  • 8.
    ר 20/01/2020 21:20
    הגב לתגובה זו
    ואחרי זה לחזור הביתה
  • 7.
    בן צדוק 20/01/2020 20:44
    הגב לתגובה זו
    נתון כמו 50 קוט"ש משקף לקורא מעט. הנחות יסוד לחישוב: שעות יצור של לוח: 8 שעות שמש. מספר שעות שמש בארבע חודשים: 960=8x30x4 שעות. אנרגיה שיוצרה במהלך תקופת הניסוי: 50,300 וואט. הספק של לוח(בשטח של 1.26 מ"ר): 50,300/960=52 לכן הספק יריעה זו כ 52Wp. על בסיס חישוב מקורב זה אפשר להניח שהספק היריעה מהווה כ-רבע מיכולת ייצור של לוחות המקובלים המותקנים כיום (בהספק 380Wp ובשטח של כ-2 מ"ר).
  • 6.
    בן 20/01/2020 19:27
    הגב לתגובה זו
    על מנת ...
  • 5.
    930 וואט שעה ביום = 4-5 קילומטר נסיעה של רכב חשמלי. (ל"ת)
    זה לא נותן כלום! 20/01/2020 15:51
    הגב לתגובה זו
  • וזו עוד תוצאת השיא ע"פ הכתבה. לא נשמע פרקטי. (ל"ת)
    מ 21/01/2020 11:47
    הגב לתגובה זו
  • ר 20/01/2020 20:38
    הגב לתגובה זו
    תכפיל ב 7 שעות שמש אפקטיבית אתה מקבל 50 ק"מ. 7 ק"מ לקוטש. יש לי 5 שנים פלואנס חשמלית.
  • 4.
    mudale 20/01/2020 13:59
    הגב לתגובה זו
    50 ל100 KWH. כאן הם הפיקו 50KWH ב15,000 ק"מ. ז"א שבשנה שהרכב שהה בשמש האנרגיה הספיקה לטעינה אחת של רכב חשמלי קטן. פשוט בדיחה.
  • טעינה אחת עולה 20 שח עד 50 שח. וואאווו. כמה עולה הפנל ? (ל"ת)
    יצחק 21/01/2020 11:54
    הגב לתגובה זו
  • ר 20/01/2020 20:40
    הגב לתגובה זו
    לדעתי ההספק של 50 קילוואט הוא נמוך מדיי ונועד לגרום למושקעים לזרוק סחורה
  • יואב 20/01/2020 19:28
    הגב לתגובה זו
    50 קילוואט בממוצע לשעת נסיעה, אתה כנראה לא מבין אבל מדובר בבשורה של ממש בתחום הזה!
  • 3.
    אנונימי 20/01/2020 13:43
    הגב לתגובה זו
    מה בעצם מספקת טעינה של 930 ואט שעה ביחס לדרישת ההספק לק"מ או אחוז סוללה בקיה ריו לדוגמא?
  • KW*h זו יחידת אנרגיה 20/01/2020 14:30
    הגב לתגובה זו
    לדוגמא אם קיבולת הסוללה של הקיה היא 50KW*h אז הם הצליחו לאגור 1.86% מהסוללה
  • רועי 20/01/2020 14:19
    הגב לתגובה זו
    7 8 שעות של שמש טובה ביום יכולות לתת עוד 50 ק"מ לא רע בכלל
  • 2.
    אם זה יתפוס זה יכול להיות כמו מובילאיי (ל"ת)
    יריעה על כל רכב 20/01/2020 13:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 20/01/2020 13:36
    הגב לתגובה זו
    ?
  • הם גם ייצרו ביטקויין (-: (ל"ת)
    בן 20/01/2020 19:27
    הגב לתגובה זו
  • אורי 20/01/2020 14:23
    הגב לתגובה זו
    חסכון של 25 שקלים על 15,000קמ.
מניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AIמניות בולטות בבורסת תל אביב, נוצר באמצעות AI

העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א

רבל התעשייתית הכבדה - מצליחה להתרומם; סי-לאב מנסה להימחק ללא-הצלחה; ג'י סיטי נלחצת מרכישת מניות המיעוט - ומה קורה בחברות החלום?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בורסת ת"א

אנחנו פותחים את השבוע הראשון של המסחר, כשהיום נרשמת מגמה חיובית מתונה עד יציבה במדדי הדגל של הבורסה  לסקירת בורסת תל אביב. מחזורי המסחר ברמות נמוכות יחסית לשעות הצהריים, מחזור הרצף נע סביב 800 מיליון שקל, די אופייני לימי ראשון, ואם כבר הזכרנו את ראשון אז כדאי לציין שנותרו עוד 9 ימי מסחר בלבד עד למועד שבו תעבור הבורסה למתכונת החדשה - ימי מסחר שני עד שישי (14:00) ללא מסחר בראשון בדומה לסדר בשאר בורסות העולם.

למרות "השקט" היחסי, יש מניות שמושכות את תשומת הלב וזזות בחדות. בהמשך נסקור את המניות שבולטות היום וגם מה הסיבות שמאחורי התנועות.

העולות

נתחיל בטבלת העולות. לפני שקופצים למסקנות מזינוקים "דו ספרתיים" צריך לזכור שהרבה מהמניות שמככבות בטבלה הזאת עולות על בסיס מחזורי מסחר נמוכים במיוחד מאות עד עשרות אלפי שקלים בודדים. במצבים כאלה, גם עסקה בודדת שנעשית על ה-BID, היא קנייה במחיר שמנותק ממחיר השוק, והיא מייצרת תנועת פייק. ולכן אין לזה משמעות ממשית, והעלייה הזאת יכולה להתהפך באותה מהירות שבה היא נוצרה. באמירת אגב זה גם, בעצם, אחת הרעות החולות של הבורסה המקומית - הסחירות הנמוכה. יש לא מעט מניות שבמהלך יום שלם לא עובר בהן כמעט שקל, מה שמקשה על תמחור אמיתי של שווי החברות ומייצר תנודתיות מלאכותית.



סי-לאב - סי-לאב 0%   תופסת את העין עם עלייה של כ-10%. זו חברת מערכות מחשוב שהצטרפה לבורסה בפברואר 2021, בעיצומה של עונת ההנפקות, אז נכנסה לבורסה לפי שווי של כ-180 מיליון שקל ומחיר מניה של כ-18 שקל. כיום היא מבקשת להימחק מהמסחר לפי מחיר של 9 שקלים למניה סביב ה-78 מיליון שקל בשווי. אבל היום המניה מזנקת מעל לרמת מחיר הרכישה המוצעת, מה שמרמז שהמשקיעים מבקשים שהמחיקה תתבצע בפרמיה גבוהה יותר. סי-לאב עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות מחשב מתקדמות, הן במתכונת של מחשבים "ארוזים" במארזים תעשייתיים והן ככרטיסים אלקטרוניים ייעודיים שמוטמעים במערכות אחרות. החברה פועלת מול לקוחות מוסדיים ותעשייתיים בארץ ובעולם, ונחשבת לשחקנית נישתית בתחום המחשוב המותאם לצרכים ביטחוניים וייעודיים.


ג'ין טכנולוגיות - ג'ין טכנולוגיות 1.11%  מזנקת היום סביב ה-7% למרות שאין הודעה שיכולה להסביר את התנועה. GEEN AI “רוכבת” על גל ההתעניינות הגובר סביב תחום ה-AI, והיא לוקחת את זה ליישומים ארגוניים. ג׳ין, נולדה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה במאי האחרון, מפתחת פתרונות בינה מלאכותית לארגונים גדולים, בהם חברת החשמל, מכבי שירותי בריאות וגם התעשייה האווירית. לאחרונה הודיעה החברה על הרחבת הפעילות הבינלאומית, עם הקמת שני מרכזי הפצה בסינגפור - שיתפקד כמרכז הפעילות לאזור אסיה-פסיפיק, ובסן פרנסיסקו לשוק האמריקאי. ג'ין רחוקה מרווחיות, ברבעון השני היא שרפה 20 מיליון שקל, קפיצה משמעותית מהפסדים רבעוניים שנעים סביב ה-5 מיליון בחודש כשבקופה שלה יש רק 17 מיליון שקל, כך שסביר להניח שהיא תיאלץ לגייס הון בקרוב אם ע"י דילול או בדרכים אחרות. 


להמשך הכתבה לחץ כאן
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 3.37%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהתחזיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. החברה, שפועלת בתחומי ניהול ההספק, חיישני התמונה ופתרונות RF למובייל, נהנית מביקושים גוברים לשבבים המשמשים מרכזי נתונים ויישומי בינה מלאכותית, ומרחיבה השקעות בתחומי ה-SiGe וה-SiPho.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.

החברה צופה ברבעון הרביעי של 2025 הכנסות של כ-440 מיליון דולר (±5%), המשקפות צמיחה של 14% בהשוואה לשנה שעברה ו-11% לעומת הרבעון השלישי. התחזית גבוהה בכ-5.6 מיליון דולר מהציפיות של האנליסטים ומשקפת המשך צמיחה בטכנולוגיות הליבה של החברה.

בהמשך להתרחבות בפעילות ה-SiPho וה-SiGe, טאואר הודיעה על השקעה נוספת של 300 מיליון דולר בהגדלת כושר הייצור ובפיתוח טכנולוגיות הדור הבא. ההשקעה כוללת הרחבת הקיבולת במפעל Fab 3 שבניופורט ביץ’, תוך שמירה על תפוקה מלאה, וכן הארכת חוזה השכירות של האתר בכ-3.5 שנים נוספות, עד לשנת 2030, בעלות שנתית ממוצעת של 24 מיליון דולר.

להמשך הכתבה לחץ כאן