האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-0.3% בלבד, כאשר האינפלציה למעט מוצרי אנרגיה ופירות וירקות (אינפלציית הליבה) עלתה ב-0.5%. עקב האינפלציה המאוד נמוכה בעבר, רבים צופים שמגמת האינפלציה הנמוכה מאוד תימשך בשנים הבאות והשווקים מתמחרים אינפלציה בטווח של 0.8%-0.9% שנה קדימה (אנו חוזים אינפלציה של 1.2%).

קיימת טענה שאחת מהסיבות לאינפלציה הנמוכה הינה המסחר באינטרנט והתחרות שתופעה זו יוצרת בשוק המקומי. בהחלט מדובר בהשפעה מסוימת, אך מבדיקה שערכנו עולה שהמשקל של המוצרים הרלוונטיים עומד על 7% בלבד (ואפילו פחות, חלק מהמוצרים בטבלה מטה שוויים עולה על 75 דולר, כגון שעונים). כמובן שלא ספרנו מוצרים רבים אשר אינם חשופים לתחרות מהמסחר באינטרנט (אתרים מחו"ל), כגון מוצרי מזון, רהיטים, מכוניות, מקררים ומוצרי חשמל גדולים ועוד.

פירוט סעיפי המדד הרלוונטיים למסחר המקוון, משקלם במדד ושיעור השינוי במחירים שנה אחורה:

מבדיקה שערכנו, עולה שהמחירים של המוצרים אשר חשופים לתחרות ממסחר מקוון לא ירדו מעבר למוצרי בני קיימא אחרים. מחירי המוצרים החשופים לתחרות "ממסחר מקוון" ירדו ב-3.2% במהלך 12 החודשים האחרונים. המחירים של מוצרי תעשייה (בני קיימא) אחרים ירדו ב-3.6%. לדוגמה, מחירי מכונות כביסה/מיבשי כביסה ירדו ב-4.3%, כמובן בהשפעת הייסוף החד בשקל בעיקר.

יתכן שההשפעה "האמיתית" על ההוצאה של משקי הבית הייתה משמעותית יותר, אך היא איינה נמדדת באינפלציה. כידוע, הלמ"ס איננה מודדת את הרכישות המקוונות מאתרי אינטרנט בחו"ל.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חשוב לזכור שמרבית סל הצריכה מורכב מצריכת שירותים שונים (דיור, חינוך, בריאות וכו') ואנרגיה אשר מהווה כ-63% מהמדד.

הטבלה הבאה מחלקת את המדד לקבוצות עיקריות, כולל חלוקת המוצרים הרגישים ולא רגישים למסחר מקוון:

ברור שקיימת תופעה של הגברת התחרותיות בסקטורים אחרים כגון תקשורת ונסיעות לחו"ל (השמיים הפתוחים), אך נדמה שמרבית ההשפעה באותם סקטורים כמעט מוצתה, למשל בסלולר.

הסיבה העיקרית לאינפלציה הנמוכה בישראל הינה הייסוף החד בשקל. מחקר של בנק ישראל מעריך ששיעור התמסורת של שע"ח על האינפלציה בתקופות ייסוף עומד על 0.24. כלומר הייסוף החד בשקל (מול הדולר) של 7% מתחילת השנה גרע לפחות 1.5% מהאינפלציה (בהנחה שרוב ההשפעה כבר מאחורינו).

בהנחה שבנק ישראל שואף כעת להאט את הייסוף בשקל על ידי התערבות מוגברת, סביר להניח קצב ייסוף מתון יותר בשנה הקרובה, ולכן אינפלציה גבוהה יותר, יחסית לשנה שעברה, במבט קדימה. בנוסף, חתימה על הסכם סחר צפויה לתרום לעלייה במחירי הסחורות התעשייתיות (כולל נפט) בעולם. מגמה זאת כבר התרחשה בחודש האחרון (עלייה של כ-5% במחירי המתכות התעשייתיות):

• המטוס ששינה את פני התעופה המסחרית למרות שייצורו הופסק
• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?

במבט קדימה, ייסוף מתון יותר יחסית, עלייה במחירי הסחורות וכמובן עלייה במיסוי עם הקמת ממשלה חדשה יתמכו באינפלציה גבוהה יותר. השפעת המסחר המקוון מהווה גורם ממתן אך שולי יחסית. אנו מעדיפים את האפיקים הצמודים בשל תמחור אינפלציה נמוך מדי בשוק האג"ח.