דגל ארצות הברית אמריקה
צילום: Istock

בדרך לתקדים? הממשל האמריקני צפוי לחלץ קרן פנסיה פרטית

הצעת התקציב שצפויה לעלות להצבעה בשישי הקרוב כוללת סעיף לחילוץ קרן הפנסיה של Murray Energy, אחת מחברות הכריה הגדולות בארה"ב. מדובר בפעם הראשונה בהיסטוריה שהממשל האמריקני מבצע מהלך מסוג זה. רשימת הקרנות הנוספות שצריכות עזרה מהממשל ארוכה במיוחד
עמית נעם טל | (4)
החוב של הממשל ארה"ב עלה לראשונה באוקטובר האחרון מעל לרף ה-23 טריליון דולר. הפתרון לזינוק בחוב לא נראה באופק, כאשר הגירעון הממשלתי של ארה"ב צפוי לחצות את רף ה-1 טריליון הדולר במהלך השנה הקרובה. למרות נתונים אלו, הקונגרס עשוי השבוע לפתוח פתח לגידול משמעותי יותר של החוב בשנים הקרובות.  בהצעת התקציב הקרובה (קישור להצעה), שצפויה לעלות להצבעה ביום שישי הקרוב, הוסכם בין 2 המפלגות בארה"ב על חילוץ קרן הפנסיה של חברת Murray Energy, אחת מהחברות הגדולות בתחום הכריה בארה"ב הודיעה על פשיטת רגל בחודש שעבר. נכון לרבעון האחרון, לחברה יש התחייבויות ל-100,000 עובדים, כאשר התחייבויות הלא ממומנות של קרן הפנסיה של החברה עומדות על 6 מיליארד דולר. החילוץ נעשה ללא פגיעה בזכויותיהם של המבוטחים. אם הקונגרס יאשר השבוע את הצעת התקציב – מדובר יהיה בפעם הראשונה בהיסטוריה שהממשל האמריקני מחלץ קרן פנסיה של חברה פרטית. הדבר עשוי להיות הסנונית הראשונה בלבד לנוכח השינויים הדמוגרפים המתרחשים בארה"ב. כבר היום מסומנת קרן הפנסיה הנוספת שצריכה עזרה של הממשל - Teamsters union .  כפי שהסברנו בחודש שעבר (לכתבה המלאה), על מנת להבין את הבעייתיות הנוכחית של מערכת הפנסיה בארה"ב, יש צורך בהכרת 2 מושגים: קרנות פנסיה המוגדרות ע"פ זכויות (defined benefit או בקיצור DB), ותוכנית פנסיה המוגדרות לפי תרומה (defined contribution) או בקיצור DC. בקרנות פנסיה מסוג DB, המבוטח יודע מההתחלה את הזכויות שהוא זכאי להם בגיל פרישתו. מנגד, קרנות פנסיה מסוג DC, אינן מתחייבות לשיעור או לגובה מוגדר מראש של התשלום התקופתי. התשלום נקבע על פי חישוב אקטוארי המבוסס על תוחלת החיים של העמית, מלאי הנכסים של הקרן ופרמטרים נוספים (כמו בארץ). ​ עד לעשורים האחרונים, רוב הקרנות פנסיה בארה"ב היו מסוג DB, אך לנוכח הגירעונות שנצברו בקרנות אלו בעקבות השינויים הדמוגרפים, מאז 1980 החל הסקטור הפרטי בארה"ב לעבור בהדרגה לקרנות מסוג DC, דבר שמאפשר לחברות לבצע איזונים אקטוארים. עם זאת, תהליך זה לא התרחש בסקטור הממשלתי ברוב המוחלט של המדינות בארה"ב ועדיין מספר רב של חברות עדיין מציעות קרנות מסוג DB.  המשמעות - רוב קרנות הפנסיה בארה"ב לא יכולות לגעת בזכויות המבוטחים. הגידול במספרם היחסי של המבוגרים באוכלוסיה, יוצר כעת לחץ משמעותי על מאזניהם של קרנות הפנסיה שנמצאות שגירעונות משמעותיים. נזכיר כי לפי התחזית האחרונה של הלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב, לפי הדו"ח האחרון, 2030-2040 צפויות להוות נק' מפנה בארה"ב, כאשר כל ילידי ה"בייבי בום" צפויים להיות בגיל 65 או יותר. בשנים אלו צפויים לחיות בארה"ב כ-95 מיליון אזרחים מעל גיל 65, כ-25% מכלל האזרחים במדינה. המשמעות: 1 מכל 4 אזרחים בארה"ב צפוי להיות בגיל הפרישה. ההחלטה השבוע עשויה ליצור תקדים, כאשר הממשל האמריקני יצטרך להתחיל להלאים קרנות פנסיה פרטיות/ציבוריות שנקלעו למשבר. בסיטואציה כזו החוב של ארה"ב צפוי לגדול במהירות גדולה הרבה יותר.  עוד על משבר הפנסיה בארה"ב

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מתבונן מהצד 17/12/2019 20:43
    הגב לתגובה זו
    לא צריך לעבוד. לא צריך לייצר ערך. הפד ידפיס - הכסף יוזרם לאזרחי ארה"ב ואלה ייקנו מכל העולם מוצרים. חזון אחרית הימים של הנביא עובדיה.
  • מה רע (ל"ת)
    נכון 17/12/2019 22:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה איכפת לכם בלאגנים הגרינברג טוען הכל דבש (ל"ת)
    . 17/12/2019 20:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אסי 17/12/2019 20:35
    הגב לתגובה זו
    טואנים שהכל צוקר ודבש....
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.