עכשיו זה רשמי: עיריית תל אביב קבעה כי התוספת לשטח דירות קיימות בפרויקטים של התחדשות עירונית תעמוד על 12 מ"ר, ובלבד שהשטח המינימלי של דירת התמורה לא יפחת מ-60 מ"ר. זאת כחלק ממדיניות כוללת להתחדשות בעיר שאישרה היום הוועדה המקומית.

המדיניות החדשה מתייחסת הן לפרויקטים של חיזוק ותוספת והן לפרויקטים מסוג הריסה ובנייה. כמו כן, בדירות ששטחן מעל 80 מ"ר לא תאושר ההגדלה, זאת במטרה לשמור על הגודל הקיים של הדירות ולהימנע מעומסי תשתיות.

בתכניות התחדשות עירונית אחד המרכיבים המשפיעים על היקף זכויות הבנייה הוא היקף שטחי התמורה שמקבלים בעלי הזכויות - נושא שעומד לאחרונה במרכז השיח, בין היתר במסגרת טיוטה שגיבשה מועצת שמאי המקרקעין לאחרונה לתקן 21.1 המגדירה מחדש את התמורה לבעלי דירות בפרויקטים מסוג פינוי בינוי - ומציעה טווח של 12 עד 25 מ"ר, לעומת תוספת של כ-25 מ"ר על פי התקן המקורי. 

בתל אביב כאמור כבר הקדימו להכריע בנושא. בפועל, יש לציין כי לעתים ההסכמים של היזמים מול וועדות התכנון שונים בפועל מאלו הנחתמים מול הדיירים.

• שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
• הולמס פלייס צריכה לחשוש? Barry's הבינלאומית נוחתת בישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מטרת המדיניות לפי העירייה, הינה "חידוש מרקמים קיימים תוך שיפור איכות המגורים והמרחב הציבורי. תכניות ההתחדשות העירונית הן הזדמנות חד פעמית לעשות זאת ולהגדיל את מלאי הדירות בעיר. מסמך המדיניות מתייחס למכלול גורמים המשפיעים על תכניות אלו, מתוך מטרה לוודא כי התושבים הוותיקים יהיו שותפים למהלך ויקבלו מידע אמין וזכויותיהם לא יפגעו בתהליך התכנון. המסמך מאפשר קידום תכניות תוך הגברת הוודאות התכנונית ויצירת תהליך עבודה שקוף וברור לכלל הגורמים המעורבים".

ברקע להחלטה, רועי אלקבץ, תא"ל במיל' ויו"ר הוועדה להתחדשות עירונית בעירייה, מסביר כי "ניסיון שנצבר בעיר וכן בערים אחרות מלמד כי גידול בתמורות ללא יכולת לתת מענה בבתי ספר, בפתרונות תחבורה, חנייה ושטחים פתוחים, יצר מציאות בלתי נסבלת. כמו כן, אחת הבשורות במסמך היא הזכות הניתנת לבעלי דירות קטנות לקבל זכאות לדירה של 60 מטר לפחות, בלי קשר לאפשרות למרפסת. זוהי אמירה חברתית חשובה של המנהיגות העירונית, שמטרתה ליצור סטנדרט עדכני לדירות קטנות בעיר".

ומה חושבים הגורמים בענף?

"מסמך מנחה מהסוג הזה הוא חשוב ויוצר ודאות תכנונית", כך טוענת ​שמאית המקרקעין והמשפטנית נחמה בוגין. "גם כעת עם הסדרת התמורות, תמיד יהיו מי שיחשבו ויטענו שמגיע להם יותר, אך ככל שהדברים יותר ברורים מההתחלה כך יש פחות התנגדויות ותיאום ציפיות. יצירת ודאות היא דבר חשוב - גם במקרים שבהם תהיה אכזבה של דייר מהמכסה הניתנת לו".

• רובי קפיטל תממן פרויקט פינוי-בינוי במעלה אדומים
• ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בירך על המהלך: "ההחלטה לקבע תמורה זהה בגודלה ובאופייה לכל הדירות המתפנות נכונה. כבר לפני יותר משנה כשמנהל ההנדסה בעיריית ת"א החל בגיבוש המדיניות, נקראנו להתייעצות בנושא כאשר לנגד עיננו עמדה המטרה לייצר וודאות תכנונית עבור הקבלנים הבונים והדיירים. אישור המדיניות והתנאים יאפשר אחידות בין הפרויקטים בתל אביב יפו, ייצור אמינות בין היזמים לדיירים ויקל על הפעילות לקידום פרויקטים של פינוי בינוי".

תגובה צוננת יותר נשמעה מצדו של צבי שוב, מומחה לתכנון ובניה, נדל"ן והתחדשות עירונית. לטענתו, "הצעד איננו נכון ועשוי להוביל לסיכול תוכניות ולכך שתופעת הסרבנות בקרב דיירים ובעלי דירות רק תגבר. נושא התמורות נידון בתקופה האחרונה ברשויות מקומיות שונות והמגמה הבולטת היא הניסיון להקטין את התמורות ולהוכיח כי בעלי הזכויות על הדירות יכולים להסתדר עם הוספת שטח קטן באופן יחסי. במקרה זה אף קבע לאחרונה בית המשפט כי עצם קבלת דירה חדשה, גם ללא כל תוספת היא תגמול ראוי לבעל הדירה.

"בתל אביב ראינו כבר תמורות שעמדו אפילו על 25 מ"ר לדירות הקיימות, ובמקרים בהם התקשו היזמים לשכנע דיירים אף הבטיחו יותר. שטח גדול זה כתוספת לא היווה ערובה לשיתוף פעולה מצד בעלי הדירות באופן גורף ופעמים רבות הוצאת הפרויקט לפועל נותרה מורכבת וקשה.

"המדיניות החדשה אולי מייצרת עבור הצדדים אחידות אבל היא גם מעלה מספר שאלות - בין השאר איך יתנהגו מעתה בעלי דירות התמורה והאם המדיניות החדשה תגביר או תפחית את המוטיבציה מצידם וכן כיצד תשפיע על תוכניות שנמצאות כבר בתהליך, במסגרתן הובטחה לדיירים תוספת של  25 מ"ר ואף יותר? כמו כן, בהקשר זה צריך גם לייצר וודאות שלא קיימת היום בשאלה אם יידרש תשלום היטל השבחה על דירות התמורה".

תגובה מעורבת להחלטה השמיע ניב רום, מנכ"ל כנען 38 ומבעלי קבוצת כנען. לדבריו, "מצד אחד, עיריית תל אביב פועלת בצורה נכונה כשהיא מגדירה תמורות ידועות מראש כמדיניות תכנונית. הדבר מגדיל את הסיכוי של יציאת פרויקט אל הפועל או מקצר את התהליכים הראשוניים והמשא ומתן של היזם מול בעלי הדירות, מונע ויכוחים ותופעה של סרבנות הנובעת מהמחלוקת לגבי גודל הדירות הצפוי.  

"מצד שני אני מכבד את הרצון של רשויות מקומיות אשר מעת לעת פועלות על מנת לייעל את המדיניות של ההתחדשות העירונית אצלן אך יש להתחשב ביזמים ובעלי דירות שכבר החלו לגבש פרויקטים והגיעו להסכמות לגבי גודל דירות מסוים, עוד בטרם נכנסה המדיניות החדשה לתוקף וזאת על פי המדיניות הישנה".