אלדד פרשר מזרחי טפחות
צילום: אבשלום ששוני
פרסום ראשון

ביהמ"ש קיבל את הערעור של מזרחי טפחות ואגוד בעד המיזוג - אגוד מזנקת ב-15%

הממונה על ההגבלים העסקיים התנגד למיזוג בשל טענה לפגיעה בתחרות. בית הדין בירושלים קיבל את הערעור של הבנקים והורה לממונה להשיב עד סוף השנה האזרחית לטענות הבנקים
ארז ליבנה | (9)

חדשות טובות למזרחי טפחות 0.1% ובנק אגוד. בית המשפט לתחרות בירושלים קיבל את ערעורם של שני הבנקים, נגד החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים למנוע השתלטות של מזרחי טפחות על בנק אגוד, מחשש לפגיעה בתחרות. בית המשפט הורה לממלא המקום של הממונה להשיב עד ה-31.12.2019. 

 

בית המשפט צודק  - ההחלטה על אי מיזוג היתה בעייתית. דווקא איחוד בין הבנקים ויצירת גוף שיתחרה בפועלים ולאומי מבורכת ועשויה להגביר את התחרות בשוק הבנקאות המנומנם.  

התנגדות למהלך היתה גם מצד העובדים, והם מבחינתם צודקים - מיזוג הפעילות עלול להוביל לפיטורי עובדים בבנק אגוד, זו הדרך לייצר סינרגיה אמיתית. ובכלל - בעידן שכולם  מפטרים כדי להתייעל, ולשרוד, זו חובה - גם לאומי פיטר מאות רבות של עובדים וגם פועלים בדרך להשיק תוכנית פיטורים ופרישה מרצון נרחבת.   

> "הבנק הכי גרוע במערכת הבנקאית מהווה הזדמנות קניה"

> בתגובה למיזוג ועד עובדי בנק אגוד משבית את הבנק עד יום א'

בדיוק לפני שנתיים הודיע בנק מזרחי על כוונתו לרכוש את מלוא המניות של בנק אגוד לפי שווי של כ-1.4 מיליארד שקל - סכום זה נקבע בזמנו בהינתן מכפיל הון שנקבע מראש שעמד בזמנו על כ-0.57. מאז עלה ההון העצמי של בנק אגוד ועל פי הערכות מדובר כעת על שווי של כ-1.5 מיליארד שקל.

הבקשה הוגשה לרשות ההגבלים העסקיים אשר קבעה כי המיזוג מעלה חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות ובציבור בתחום הבנקאות הקמעונאית. עוד נקבע כי קיים חשש סביר שכתוצאה מהמיזוג תיפגע באופן משמעותי התחרות גם בתחום מתן האשראי לענף היהלומים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

היום, כאמור, השופט עודד שחם קיבל את העתירות. "הגדרת השוק עליה התבסס הניתוח בהחלטת מ"מ הממונה מעוררת קשיים מהותיים, ואינה יכולה לעמוד. בחינת המעברים בין הבנקים, אשר היוותה נדבך מרכזי בהתנגדות למיזוג, מעוררת גם היא קשיים, הן במישור המושגי, הן במישור היישומי והמתודולוגי", קבע שחם.

 

"בהתחשב במאפייניו של בנק אגוד, בדרכי פעילותו, בקשיים העומדים בפניו, לרבות במישור היעילות, ובהעדר אינדיקציה משמעותית בדבר השפעה של הבנק על השחקנים האחרים בשוק, אין בסיס לקביעה כי גריעתו של הבנק צפויה לפגוע באופן משמעותי בתחרות.

 

"מסקנה זו עומדת בעינה גם לנוכח רפורמות בענף הבנקאות, המצויות בשלבי התהוות שונים. נוכח כל אלה, עמדת מ"מ הממונה, כי המיזוג מעלה חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות, בכל הנוגע לסל השירותים הבנקאי, אינה יכולה לעמוד, על פי התשתית הנרחבת שהוצגה", הוסיף.

"יש יסוד לקביעת מ"מ הממונה בדבר חשש סביר לפגיעה בתחרות בכל הנוגע לאשראי בתחום היהלומים. לא הונחה תשתית בדבר אפקט פרו תחרותי של המיזוג, העשוי להוות משקל נגד הולם לפגיעה זו. בנסיבות אלה, יש להחזיר את העניין למ"מ הממונה, על מנת שיידרש לשאלה האם ניתן להפיג את החשש האמור באמצעות קביעת תנאים", כתב שחם.

 

"יש יסוד לקביעת מ"מ הממונה בדבר חשש סביר לפגיעה בתחרות בכל הנוגע לאשראי בתחום היהלומים. לא הונחה תשתית בדבר אפקט פרו תחרותי של המיזוג, העשוי להוות משקל נגד הולם לפגיעה זו.

"בנסיבות אלה, יש להחזיר את העניין למ"מ הממונה, על מנת שיידרש לשאלה האם ניתן להפיג את החשש האמור באמצעות קביעת תנאים. בהחלטה יתייחס מ"מ הממונה גם לעניין נוסף, אשר לא לובן בהחלטה מושא העררים, והוא השאלה האם חשש תחרותי שהעלה מ"מ הממונה, בדבר דפוסי פעולתו הצפויים של בנק מזרחי אם סך נכסיו המאזניים יתקרב ל-20% מסך הנכסים המאזניים במערכת, נותר בעינו גם בעקבות מכתבה הנזכר של סגנית המפקח על הבנקים".

 

לבסוף קבע שחם כי כל העררים של הבנקים התקבלו במלואם, חייב את הממונה להגיב לכלל הטענות עד ה-31.12.2019 וחייב בהוצאות שכר טרחה של 50,000 שקלים לכל צד בעניין.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    רפי 01/12/2019 10:29
    הגב לתגובה זו
    עוד פעם בתי משפט מתערבים בהחלטות של רשיות. אז למה צריך רשות התחרות אם בית המשפט מחליט אם או אין תחרות? אולי נבטל את כל הרשיות ונפטר את כל הפקידים ונמנה המון שופטים שינהלו את המדינה???? המצב הזה הזוי!!!
  • 7.
    שי.ע 28/11/2019 20:54
    הגב לתגובה זו
    למה?
  • 6.
    יהושפט 28/11/2019 14:39
    הגב לתגובה זו
    איגוד הוא בנק ידידותי , מזרחי הוא ענק וממש לא ידידותי. מיזוג יהיה רע , רע מאוד
  • 5.
    אורן 28/11/2019 14:06
    הגב לתגובה זו
    אם כל מניות הבנקים הגדולים והבינוניים עולות היום בצורה חדה לאחר אישור המיזוג זה אומר שהמיזוג טוב או רע לתחרות? כנראה שרע
  • גיא 28/11/2019 17:35
    הגב לתגובה זו
    שיש לך 2 בנקים גדולים שכבר שנים שולטים אז אין באמת תחרות, עכשיו אחרי המיזוג פתאום נכנס פה עוד מתחרה רציני אז יהיה עכשיו יותר תחרות
  • 4.
    אלי 28/11/2019 13:26
    הגב לתגובה זו
    בנק אגוד מנוהל בצורה שלומיאלית,הביצועים שלו עלובים ואין לו שום אופק... המיזוג עם מזרחי יעשה לו טוב,המנהלים במזרחי איכותיים ומתקדמים,ייעלו את הבנק ,ישחררו הרבה בטלנים מהמנכלי"ת ומטה,הרווח כולו של הציבור.
  • 3.
    שישו 28/11/2019 12:32
    הגב לתגובה זו
    איגוד בנק מצויין, נותן את התנאים הטובים ביותר. מזרחי בנק גרוע, בשרות, בתנאים .מיזוג ביניהם זה טמטום לשמו... אין מצב שאני אחזיק חשבון במזרחי, אסגור את החשבונות באיגוד. הדבר יחזק את הבינלאומי דיסקונט פועלים ולאומי...
  • 2.
    וכך נולדת מפלצת חדשה על גבנו (ל"ת)
    ddd 28/11/2019 12:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אז מה זה אומר ?? יש או אין מיזוג ? (ל"ת)
    משה 28/11/2019 11:41
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)שלומי פוגל אמפא (סם יצחקוב)

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית

אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אמפא

חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32%  צמוד מדד,  אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.

ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.

דירוג גבוה ללא בטוחות

למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.

עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.

הפער מהממשלתי

אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.