תקופת החסימה באובר מסתיימת היום, מניית החברה משלימה צלילה חדה
מניית חברת שיתוף הנסיעות אובר (סימול:UBER) המשיכה לבלוט גם היום לשלילה עם ירידות של קרוב ל-4% לשפל חדש. מניית החברה משלימה היום צניחה של יותר מ-45% מהשיא שקבעה זמן קצר לאחר ההנפקה, ונסחרת כעת בשווי שוק של 46.6 מיליארד דולר בלבד.
ברקע לירידה היום, כמות המניות הסחירות בשוק מזנקת היום בעקבות סיום תקופת החסימה על מניות העובדים מאז הנפקת החברה מוקדם יותר השנה. ע"פ הערכות, כ-736 מיליון מניות בשווי מצטבר של 20 מיליארד דולר צפויות להשתחרר היום מהחסימה. נציין כי מלבד הרצון של עובדי החברה לממש את מניותיהן, המשמעות של המהלך היום היא אפשרות רחבה יותר לבצע שורטים על מניית החברה. נציין כי תהליך דומה התרחש בסוף החודש האחרון במניית ביונד מיט (סימול:BYND) (לכתבה המלאה).
בתוך כך, ברשת החדשות בלומברג מדווחים היום כי גולדמן זאקס ביצע מוקדם יותר היום (מסחר מוקדם) מכירה מרוכזת של כ-2 מיליון מניות החברה עבור מוכר לא יודע, כאשר המכירה בוצעה לפי שער של 26.9 דולר למניה, דיסקאונט של 4% ביחס לסגירה אמש.
נזכיר כי מוקדם יותר השבוע פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון האחרון, והצליחה לאכזב שוב את המשקיעים. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון האחרון ב-3.81 מיליארד דולר או 0.86 דולר למניה, עלייה של 30% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, וגבוהה מהתחזיות המוקדמות שעמדו על הכנסות של 3.63 מיליארד דולר. עם זאת, החברה רושמת הפסד נקי (GAAP) של 1.16 מיליארד דולר, עלייה משמעותית לעומת נתון של 986 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד המתואם של החברה הסתכם ב-586 מיליון דולר, לעומת נתון של 485 מיליון דולר ברבעון המקביל.
- אובר נכנסת לעולם משלוחי הרחפנים בשיתוף חברה ישראלית
- המהפכה האווירית: מוניות eVTOL יגיעו לאובר תוך שנתיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הנתונים החלשים, מדובר בשיפור מסוים ביחס לרבעון ה-2 של 2019. כזכור, החברה דיווחה בזמנו על הפסד נקי עצום של 5.24 מיליארד דולר. בעקבות הדו"חות ברבעון הקודם, ביצעה החברה מספר תהליכי התייעלות הכוללים פיטורים נרחבים.
מספר המשתמשים הפעילים הסתכם ברבעון האחרון ב-103 מיליון משתמשים, עלייה שנתית של 26%. עם זאת מדובר בנתון הנמוך מהצפי במוקדם בשוק שעמד על 107 מיליון משתמשים. סך ההזמנות שבוצעו ע"י החברה (נסיעות/אוכל ושירותים) הסתכם ב-16.5 מיליארד דולר, נמוך מהתחזיות המוקדמות בשוק.
נכון לסוף הרבעון, קופת המזומנים של החברה מסתכמת ב-12.7 מיליארד דולר, סכום המספיק לפעילות השוטפת והשקעה בצמיחה ברבעונים הקרובים. החברה צופה כעת כי היא תהפוך לרווחית במהלך 2021.
- מניית Plug Power מזנקת 60% בשמונה ימים: האם מדובר בשורט סקוויז קלאסי?
- ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
גרף מניית החברה מאז ההנפקה במאי האחרון
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"
ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.
ריי
דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"
ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"
בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.
- מועדון הזהב: הבנק הסיני ממשיך לרכוש זהב; האם המטרה היא להפיל את הדולר?
- המיליארדר שחזה את 2008 מזהיר: "ארה"ב חוזרת לשנות ה-30 - והפעם זה גרוע יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים
דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.
