ריאיון עבודה עובדים משק
צילום: Istock

עלייה של 2.5% בשכר הממוצע במשק - כפול בהייטק

השכר הגבוה ביותר בחברות הפיננסיות, במשקי הבית השכר הנמוך ביותר. בענף הביטוח השכר מבין הגבוהים במשק. מי שיאני השכר?

מורן ישעיהו | (3)

השכר הממוצע במשק רשם עלייה של 2.5% בשנה - כך לפי נתוני הלמ"ס המראים כי בחודש אוגוסט 2019 עמד השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל על 10,808 שקל. אמנם, מדובר בירידה של כ-3.2% בהשוואה לחודש יוני האחרון, אז היה השכר הממוצע ברמתו הגבוהה ביותר השנה.

בתוך כך, נתוני המגמה מצביעים על עלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר בחודשים יוני-אוגוסט 2019, הן במחירים שוטפים והן במחירים קבועים (שכר זה מייצג את השכר ללא השפעה של עליות ו/או ירידות מחירים במשק), בשיעור של 2.2% ו-1.5% בחישוב שנתי בהתאמה.

מי שיאני השכר?

בחודש אוגוסט מספר משרות השכיר היה 3.7 מיליון, מרביתן (65.8%) היו בענפים כלכליים בהם השכר הממוצע היה נמוך מזה של כלל המשק. בענף המידע והתקשורת נרשם השכר הממוצע הגבוה ביותר של 21,364 שקל, זאת לצד גידול של 3.3% במספר המשרות בענף בחישוב שנתי בין החודשים יוני עד אוגוסט ובהמשך לעלייה של 3.8% בין מרץ עד מאי השנה. 

השכירים בענף שירותי אירוח ואוכל השתכרו בשכר הנמוך ביותר במשק - 5,267 שקל, כאשר שכרם של העובדים בשירותי האירוח היה גבוה ב-48.5% מהשכר הממוצע בענף והגיע ל-7,824 שקל.

בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח היה השכר מבין הגבוהים במשק - 17,836 שקל. שכרם של העובדים בשירותים פיננסיים היה 21,117 - גבוה ב-18.4% מהשכר הממוצע בענף. זאת לעומת העובדים בביטוח וקרנות פנסיה (המשרות בענפים אלו מהוות 53.3% מכלל המשרות בענף), ששכרם הסתכם ב-14,967 שקל, נמוך ב-16.1% מהשכר הממוצע בענף.

עובדי מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי השתכרו באוגוסט כ-15.4 אלף שקל בממוצע. בענף הבינוי מדובר בשכר ממוצע של כ-10.1 אלף שקל לעובדים. בענף שירותי בריאות, רווחה וסעד, שכרם הממוצע של העובדים הסתכם בכ-10.2 אלף שקל, בענף החינוך כ-8.3 אלף שקל

בהתפלגות לפי מגזרים, נכון לחודש אוגוסט 2019, המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות (90.7% חברות פרטיות והיתר חברות ממשלתיות וקואפרטיבים) עם כ-2.4 מיליון משרות שכיר המהוות 64.9% מכלל משרות השכיר במשק. השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 11,547 שקל. אמנם, השכר הגבוה ביותר נרשם במגזר החברות הפיננסיות - 18,375 שקל, המהווה את אחוז המשרות הנמוך ביותר מכלל המשק, 2.9% (105.5 אלף משרות). 

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

במגזר הממשלתי, המהווה 18.4% מכלל המשרות במשק, היה השכר הממוצע 10,874 שקל, במלכ"רים פרטיים - 6,225 שקל  ובמשקי הבית - 5,158 שקל.

בתחום ההייטק, השכר הממוצע למשרת שכיר היה 23,112 שקל, עלייה של 5.3% לעומת אוגוסט 2018, אז היה שכרם 21,940 שקל. מספר המשרות בענף זה היוו 8.9% מכלל משרות השכיר במשק.

השכר הגבוה ביותר של כ-27.6 אלף שקל נרשם בענף מחקר מדעי ופיתוח. במקום השני היה ענף תכנות וייעוץ במחשבים, הכולל את היקף המשרות הגדול ביותר בתחום (46.9%), עם כ-23.7 אלף שקל. בענף שירותי תקשורת נרשם השכר הנמוך ביותר של 14.4 אלף שקל.

איך לבדוק את תלוש השכר?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    המספרים פה הם בנטו? ברוטו ? (ל"ת)
    המממ 04/11/2019 15:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סקרן 04/11/2019 13:37
    הגב לתגובה זו
    מישהו יכול לתת דוגמאות לתפקידים וחברות שמשלמות סכומים כאלה, (ולא למנהלים או בעלי 10+ שנות נסיון)?
  • עובד במגזר הפיננסי 04/11/2019 15:51
    הגב לתגובה זו
    במשרת שכיר במגזר הפיננסי מי יכול לקבל מעל 20... 1)ותק של מעל 15-20 שנה בבנקים על טייס אוטומטי, בסוף זה מגיע לשם אפילו אם התחלת בשכר ממוצע. 2)מנהל שאינו מנהל זוטר כלומר ניהול בכיר יותר של מחלקה או יותר. לרוב הלחץ הכרוני בתפקידים האלה הורס את הבריאות לאורך השנים אז ספק אם השכר מפצה... 3)די נדיר - טאלנטים כמו כלכלן ראשי או מנהל השקעות ראשי בבית השקעות או מוסדי.
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.