אחרי 10 שנים של עליות: האם שוקי המניות סיימו את הסייקל החיובי?

כדי ששוקי המניות יעלו צריך "שפן", אחרת הירידה ברווחי החברות עלולה להוביל לירידות - איזה "שפנים" עשויים לתרום לשוק, ולמה התקדמות במו"מ בין ארה"ב לסין היא ממש לא "שפן"
ניר חצב | (19)
נושאים בכתבה ברקזיט טראמפ

חדשות טובות למשקיעים - גם הסכמה על השלב הראשון בהסכם סחר בין ארה"ב לסין וגם התקדמות בשיחות על יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. ממש שבוע בהזמנה. שוקי המניות אמנם הגיבו בחיוב לחדשות, אבל גם באיפוק מסוים, עם עלייה שבועית של 0.5%-1% במדדים המובילים בארה"ב. על מה זה מלמד?

למרות ההתקדמות בשניים מהנושאים הכי מטרידים, המשקיעים מבינים שיש עוד המון המון עבודה. ה"הסכם" בין סין לארה"ב נראה כרגע כהפסקה זמנית בלבד במלחמת הסחר - הוא אינו נוגע בסוגיות הליבה (מכסים קיימים וקניין רוחני) ולא צפוי להוריד את הנושא מסדר היום.

גם ההתקדמות המסוימת בדיוני הברקזיט לא יכולה להבטיח הגעה להסכם עד לדדליין של סוף אוקטובר ומניעה של התרחיש ממנו השוק חושש - "Hard Brexit" (יציאת בריטניה מהאיחוד ללא הסכם סחר).

השוק צריך יותר מזה כדי לעלות

מחלוקת הסחר בין סין לארה"ב החלה לפני כשנה וחצי וכשמתבוננים על ההשפעה שלה, היא לא גררה את אף אחת מהמדינות להאטה כלכלית. בהנחה שמאמינים לנתונים הכלכליים שיוצאים מסין, המדינה ממשיכה לייצר צמיחה די יציבה של כ-6% בשנה, למרות ההשפעה השלילית של המכסים על הייצוא הסיני.

הכלכלה האמריקאית ממשיכה להישען על הצרכנים שלה, שנשענים מצדם על שוק עבודה חזק, על ריביות נמוכות במיוחד, ועל הגדלת הוצאות. כלומר, גם אם ההשפעה הכלכלית של מלחמת הסחר בין סין לארה"ב היתה שלילית, היא בוודאי לא היתה הרת אסון.

על מה מלחמת הסחר השפיעה מהותית? על חברות שפועלות בתעשיות מסוימות. למשל, חברות הפועלות בתחומים כמו רכב ושבבים הרגישו היטב את השפעותיה, ראו חולשה גדולה בשוקי היעד ונאלצו להוריד, בחלק מהמקרים בדרמטיות, את תחזיות הרווח שלהן.

כלומר, מלחמת הסחר השפיעה בהחלט לרעה על רווחי החברות – בראש ובראשונה על חברות אמריקאיות וסיניות, אבל בעולם הגלובלי של ימינו, גם על חברות מהרבה אזורים אחרים (חברות הרכב האירופאיות הן דוגמה טובה לכך). לא סביר להניח שההסכם הראשוני עליו הודיעו המדינות בשבוע שעבר, שכאמור אינו נוגע במכסים קיימים אלא רק דוחה את העלאות המכסים שתוכננו, יגרום לחברות שפועלות בתחומים אלו לראות שיפור עסקי משמעותי ולהעלות את תחזיות הרווח שלהן. המשמעות מכך היא ברורה – בהיעדר הסכם סחר מקיף ורחב בין סין לארה"ב, לא תיפתר הבעיה המרכזית של שוקי המניות כרגע והיא היעדר צמיחה ברווחי החברות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אילו עוד "שפנים" יכולים להישלף?

באופן טבעי, סביר להניח שבתקופה הקרובה שוקי המניות העולמיים יקבלו רוח גבית מסוימת מהרגיעה בנושא מלחמת הסחר, כמו גם מהתקוות המחודשות ליציאה "רכה" של בריטניה מהאיחוד האירופי. עם זאת, בהיעדר צמיחה ברווחי החברות, "שפנים" חדשים יצטרכו להישלף מהכובע כדי לתדלק את שוק מניות, שנמצא כבר אחרי ריצה ארוכה מאוד (מחזור העליות הנוכחי, שהחל ב-2009, הוא הארוך בהיסטוריה).

"שפן" אפשרי הוא מדיניות מוניטארית "יונית" (Dovish) מהצפוי מצד ה-Fed ובנקים מרכזיים אחרים בעולם. בהתחשב בתחזיות האגרסיביות הנוכחיות של השוק, ובכך שחברי ה-Fed עדיין חלוקים בדעותיהם בנוגע למדיניות הנחוצה (הפרוטוקולים שפורסמו בשבוע שעבר לימדו כי הורדת הריבית של ספטמבר התקבלה לאחר התנגדות של 3 חברי Fed מתוך 10 בעלי זכות הצבעה), הפתעה כזאת נראית כרגע לא סבירה.

לכן, כדי לתמוך בשוק המניות בטווח הבינוני והארוך, הסינים והאמריקאים יצטרכו להגיע להסכמות מקיפות הרבה יותר מאלה שאליהן הם הגיעו בשבוע שעבר, שכוללות גם הסרת מכסים קיימים וטיפול בנושאי ליבה אחרים. הסכמות כאלו ישפיעו לטובה על תחזיות הרווח של חברות במספר תעשיות חשובות ואולי יטפלו בנקודת התורפה של שוקי המניות בתקופה האחרונה - הירידה החדה והמתמשכת של תחזיות הרווח העתידיות (מגמה עליה דיברתי בטור הקודם).

ללא הסכם כזה, או "שפן" אחר שיישלף מהכובע, השוק יצטרך להתמודד עם היסודות הפונדמנטליים שלו, שהם כרגע לא מעודדים במיוחד.

ויש גם דעות אחרות - "שוק המניות האמריקאי לקראת מהלך של עליות"

הכותב הוא מייסד ושותף מנהל בקרן הגידור Tree Garden Capital.

המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    יהודי 22/10/2019 15:21
    הגב לתגובה זו
    במדיה הכלכלית יש שני מצבי רוח קטסטרופה ציפייה לקטסטרופה בינתיים השוק עולה.. יהיו ירידות זה בטוח אין אחד בעולם שיודע מתי ובאיזה עוצמה זה גם בטוח באותה מידה..
  • 12.
    השוק לפני קריסה 16/10/2019 19:30
    הגב לתגובה זו
    לא תספיק לניגוב כל החארה שאנחנו הולכים לאכול
  • 11.
    גיל 16/10/2019 17:15
    הגב לתגובה זו
    כל עוד יש הרחבות כמותיות עוד כסף נכנס למאזן החובות שמנגד החברות הטובות גורפות את מרבית הכסף הזה לרווח בשורה התחתונה.100 דןלר של היום לא יהיה שווה 50 דולר בערך הקנייה שלו עוד חמש שנים.כמות הכסף עולה ולכן ימשיך הגלגל להסתובב.את החוב כמובן אף אחד לא יחזיר...
  • אופטימי 16/10/2019 20:26
    הגב לתגובה זו
    אם אתה לא מבין איך אתן דוגמא קטנה. נגיד והחליטו להדפיס כסף כדאי לסגור את החוב, החוב נסגר כמות הכסף גדלה ויכולת הקניה של הכסף תרד. אז מי שיש לו פנסיה או חיסכונות של מליון שקל נגיד, ישאר בסוף אם אותו מיליון אבל תהיה לו יכולת קניה של 10000שקל או 1000 שקל. בהצלחה עם פרישה עם 10000 שקל.
  • 10.
    א 16/10/2019 17:14
    הגב לתגובה זו
    את הלקח ומכינים תחמושת למקרה כזה. תנודות בטח שיהיו ויש אבל מפולת כנראה שלא.
  • אופטימי 16/10/2019 20:29
    הגב לתגובה זו
    שיעור חדש... הפעם זה יהיה שיעור שישנה את חייהם של מרבית האנשים.
  • 9.
    כבר 10 שנים "שולפים שפנים" - וזה עובד! (ל"ת)
    גדי 16/10/2019 15:39
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לרון 16/10/2019 12:26
    הגב לתגובה זו
    מפולת 2008 היתה מפולת של פעם במאה שנים,לפי החישוב שלי אנחנו עדיין מאוד רחוקים מיעד זה,מי שמנסה "לנבא" בהכרח לא יצליח,למרות שחצבים פורחים בניר לעת הסתיו!
  • 7.
    לרון 16/10/2019 12:07
    הגב לתגובה זו
    וחוסר הבנה משווע,שוק המניות מתנהל לפי חודשי השנה ולפי הריבית,כעת אנו עומדים לפני סוף השנה,סוף שנת המס האמריקאית,חגי דצמבר ,בקיצור עליות סוף השנה ,כל השאר רעשים!
  • דצמבר 2018 22/10/2019 17:42
    הגב לתגובה זו
    סותר בפשטות את הטענה שלך
  • שנה שעברה זה לא בדיוק עבד ככה בסוף שנה (ל"ת)
    יהודי 22/10/2019 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    תמים 16/10/2019 10:59
    הגב לתגובה זו
    אנשים תמימים מפסידים כסף בבורסה. רק הבנקים מרוויחים, גובים עמלות על כל פעולה.
  • אופטימי 16/10/2019 20:31
    הגב לתגובה זו
    נמחק, פשוט מחליף ידיים לידיים הנכונות. וזה לא חוסכי הפנסיה ומחפשי התשואות.
  • 5.
    ימות המשיח (ל"ת)
    יואל 16/10/2019 10:34
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    טעות. הסייקל החיובי נמשך כבר 200 שנה (ל"ת)
    יוני 16/10/2019 09:06
    הגב לתגובה זו
  • "איזה חכם" הכותב. (ל"ת)
    יוהו 16/10/2019 11:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    1 באפריל 16/10/2019 08:49
    הגב לתגובה זו
    המצב יותר גרוע מהמשבר ב 2008. הבורסה הישראלית לא עלתה . אולי מניות קנאביס וכמה שטויות השאר לא שברו שום שיא להפך.
  • 2.
    אר 16/10/2019 08:45
    הגב לתגובה זו
    כדאי להעביר חלק לפני הסכם הסחר של ארהב ובין, לפני הורדת הריבית ( מדד מחירים אתמול צנח,), לפני מעבר לצמיחה שלילית ( הורדו תחזיות לישראל. ), לפני ההיצעים בשוק אגרות החוב...
  • 1.
    יש עוד הרבה בשר (ל"ת)
    משה 16/10/2019 08:35
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).