מצלמת מהירות כביש מצלמה רכבים נהיגה
צילום: Istock

נתיב פלוס - קחו נוסעים ותקבלו נתיב מיוחד, האם זה יעזור?

נתיב פלוס - הרפורמה של משרד התחבורה לעידוד תחבורה שיתופית יוצאת לדרך; איפה יהיו נתיבים מיוחדים, האם זה ישפר את העומס בכבישים, ומה יהיה גובה הקנס לנהגים שייסעו בנתיב שלא מיועד להם? 
עמית בר | (5)

משרד התחבורה משיק השבוע תוכנית להקלה בפקקים. מדובר על רפורמה בשם "נתיב פלוס" שתגידר מסלול בנתיבי איילון ובכביש החוף לנתיבי תחבורה ציבורית וגם לרכבים  עם 2 או 3 נוסעים ומעלה.

המטרה - לעודד נסיעה שיתופית של מספר אנשים, הקטנת כלי הרכב הנוסעים ובהתאמה  הקטנת עומסי התנועה. מספר הנוסעים הממוצע ברכב עומד כיום על פי נתוני האוצר על 1.2, ואם התפוסה תגדל ל-1.4, בעיית הגודש תקטן משמעותית - אלא שלעלות ל-1.4 זה לא פשוט.

איך ואיפה זה יעבוד?

במקטע של כביש 2 ממחלף נתניה ועד מחלף גלילות. הנתיב הימני לכיוון צפון שהיה פתוח לכולם הוסב כשנדרש שבאוטו יהיו לפחות 2 נוסעים (כולל הנהג).  לכיוון דרום תותר נסיעת תחבורה ציבורית בלבד.

בכביש 20 צפונה (איילון צפון), ממבוא איילון ועד מחלף חיל השריון יכללו  כ-2 ק"מ לתחבורה ציבורית ולרכבים עם לפחות 3 נוסעים ברכב.

נסיעה ב"נתיב פלוס" ללא מספר נוסעים מתאים תגרור קנס בגובה של 500 שקל.  המשטרה תציב שוטרים (על אופנועים) שיבדקו בשוטף את הנתיבים האלו ויתנו דוחות למפרים את החוק.

כביש אגרה - יש תמורה לאגרה?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לשאלה הנשאלת בכותרת התשובה היא: לא. (ל"ת)
    דני 06/10/2019 02:27
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שלמה 04/10/2019 01:50
    הגב לתגובה זו
    כשיאפשרו לאנשים לעשות שיטוף של נסיעות תמורת תשלום דרך אפליקציה כל שהיא , מבטיח לכם שהגודש ירד דרמטית. אבל זה יפגע קשות בתחבורה הציבורית וליכן זה יפול
  • 3.
    אין פתרון זה הכל בולשיט (ל"ת)
    אריאל 04/10/2019 01:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אפק 03/10/2019 18:13
    הגב לתגובה זו
    תחתית מתחת לכל גוש דן כולל רחובות נס ציונה ראשון בת ים תל אביב רמת גן פתח תקוה רעננה כפר סבא זה מה שיציל את המדינה וזה שטח קטן לעומת הערים הגדולות בחול
  • 1.
    שאול 03/10/2019 16:49
    הגב לתגובה זו
    24 שעות?? כולל סופשבוע?
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי