רמי רוזן
רמי רוזן
ניתוח

מניות ה-FAANG במכפיל רווח של 50 - אז למה המשקיעים קונים?

חברות ה-FAANG, המהוות כ-40% ממדד הנאסד"ק, מנסות להגדיל את הצמיחה – זו על חשבון זו. מצב שכזה אופייני לחברות ענק ששולטות בשווקי הליבה שלהן וששיעורי הצמיחה העתידיים שלהן מאותן שווקים, עשויים להיות נמוכים מבעבר - ראו הוזהרתם!

וגם - מדוע נטפליקס הכי מסוכנת, והאם אמזון זולה באופן יחסי? 

רמי רוזן | (10)

מניות ה-FAANG, כלומר Facebook, Apple, Amazon, Netflix and Google, מהוות כמעט 40% ממדד הנאסד"ק 100 והשפעתן הנגזרת על שוק המניות האמריקאי והעולמי היא עצומה. שנת 2017 היוותה שנת שיא מבחינת תשואות עבור חמשת החברות הללו, כפי שניתן לראות בטבלה המצורפת, כאשר ב-2018 והשנה התשואות היו נמוכות יותר משמעותית.

לחברות ה-FAANG ישנה השפעה עצומה על הכלכלה העולמית. את ההשפעה הזאת ניתן לבחון משני כיוונים עיקריים. הראשון הוא ההשפעה על שיעור האינפלציה דרך הגברת התחרות. קל להבין זאת דרך ירידת שערי המניות של מניות הקניונים בישראל, או נסיונה של שופרסל להקים אתר קניות מקוון "תואם אמזון", הכל כהערכות לבואה לארץ של אמזון.

המחירים הנמוכים יחסית של המוצרים הנמכרים באמזון והיעילות הבלתי נתפסת במונחים ישראלים מובילה למצב שחברות אחרות תהיינה חייבות ליישר קו הן מבחינת רמת המחירים והן מבחינת השירות ללקוח.

במאמר מוסגר נציין שלחברות המסחר המקוון הסיניות השפעה גדולה יותר על שיעור האינפלציה בכל מה שקשור למוצרי צריכה ועל התחרות מאשר לאמזון, אבל אמזון היא ללא ספק חלוצת התופעה.

 

דוגמה נוספת היא נטפליקס שהיא החברה הממוקדת ביותר מבין החמש. להיצע התוכן הכמעט אינסופי עם נגישות וממשק ידידותי למשתמש מאין כמוהו, יש השפעה מהותית ביותר על חברות הכבלים והלווין בעולם ומדובר במודל עסקי שממש כופה על החברות הללו, הוזלת מחירים מחד ושיפור השירות מאידך.

 

השפעה נוספת, פחות מקרו כלכלית באופיה אבל בהחלט משמעותית היא ההשפעה של פעילות החברות הללו על חברות קטנות אחרות המהוות חלק משרשרת האספקה של חברות ה-FAANG. דוגמאות להשפעה כזאת הינן ההשפעה של אפל על מחירי מניות מגזר המוליכים למחצה והצ'יפים או ההשפעה של חברות כמו אמזון וגוגל על מחירי מניות יצרניות ציוד התקשורת.

 

כמה זה עולה לנו?

הדומיננטיות העולמית של חברות ה-FAANG באה לידי ביטוי ביוקר מחירי המניות. בטבלאות הבאות ניתן לראות את רמות מכפילי המכירות והרווח הנקי הנוכחיים ולשנים 2019 ו-2020 – על פי הערכות האנליסטים המסקרים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

כאשר בוחנים את שנת 2019 למשל, ממוצע מכפילי הרווח הנקי של מניות ה-FAANG עומד על 48 (כאשר נטפליקס עם מכפיל של 95(!) מנפחת את היחס הזה משמעותית) לעומת מכפיל של 21 למדד הנאסד"ק 100 או 17 ל-S&P 500. מכפילים אלה מבטאים ציפיות גבוהות לצמיחה וכמובן את פרמיית הדומיננטיות של מניות ה-FAANG מול מתחרותיהן.

מכפילים אלה מסווגים את חברות ה-FAANG כמניות צמיחה, אך גודלן העצום ומאפיינים נוספים כגון חלוקת דיבידנד ו-buyback אופייניים יותר למניות ערך. כאשר בוחנים את המשך תוואי הצמיחה בשנתיים הקרובות נוצר רושם כי ציפיות המשקיעים הן אמביציוזיות מדי, חלק מן הצמיחה תבוא אחת על חשבון השניה.

 

למשל, אפל שמשיקה שירות סטרימינג, וחברות נוספות בתעשייה שעשויות לזנב בפעילותה של נטפליקס בשנים הקרובות ולפגוע בצמיחתה. ולכן ברוב המקרים (זולת נטפליקס), ראוי לדעתנו להסתכל על החברות הללו כהשקעות ערך ולא צמיחה. בכל מקרה, בין אם מדובר בהשקעת ערך או השקעת צמיחה חשיפה ל-FAANG במתכונת זו או אחרת, היא ראויה ובוודאי בתיקי השקעות בעלי שיעור השקעה גבוה בסקטור הטכנולוגיה. 

 

אז מי המניה היפה ביותר בכל העיר?

אף אחת ממניות ה-FAANG איננה זולה. רובן מתמודדות עם בעיות רגולטוריות, באירופה ובארה"ב, כאשר הרגולטורים מצידם מנסים להגביל את כוחן מלהפוך למונופול ולנצל את הכח המונופוליסטי לעבירות פליליות.

 

כאשר בוחנים אותן בפרטנות, נראה שלנטפליקס יש את הסיכון התפעולי הגדול ביותר כאשר התחרות שמקיפה אותה הולכת וגוברת מיום ליום, אפל נתקלת בתחרות הולכת וגוברת בתחום המכשירים הסלולריים מצד היצרניות הסיניות וכמובן סמסונג, פייסבוק וגוגל עם אתגרי צמיחה ובעיקר השפעה מצד הרגולטורים.

 

זה משאיר אותנו עם אמזון שפורטפוליו המוצרים/שירותים שהיא מציעה נראה כמגוון והבריא ביותר (אתר הריטייל הגדול בעולם, שירותי ענן, סטרימינג ועוד) אך מטבלת המכפילים, נדמה כי המיקס הזה בא היטב לידי ביטוי.

 

מצד שני קשה להיזכר בנקודת זמן כלשהי במהלך היסטוריית המסחר של אמזון, בה מכפיל הרווח של המניה היה נמוך.

 

דרכים נוספות להיחשף להשקעה במניות ה-FAANG

חלקן היחסי של מניות ה-FAANG ממדדים מובילים כמו נאסד"ק 100 ו-S&P 500 (כ-40% ו-20% בהתאמה) מאפשר חשיפה להשקעה במניות הללו בצורה פשוטה על ידי קניית קרנות סל כמו QQQ (חשיפה לנאסד"ק 100), SPYG (חשיפה ל-S&P 500), TQQQ (חשיפת "אולטרה" לנאסד"ק 100), SKYY (חשיפה לאינדקס מניות מחשוב ענן) והרשימה עוד ארוכה. בנוסף קיימות קרנות סל שמאפשרות "חשיפת שורט" למניות ה-FAANG דוגמת SH (שורט על S&P 500) ו-PSQ (שורט על נאסד"ק 100).

לסיכום, מניות ה-FAANG אינן זולות ועשויות להיתקל בסיכונים רגולטוריים ותפעוליים בשל תחרות גוברת בשנים הקרובות אשר מציבים את שיעורי הצמיחה האגרסיביים החזויים על ידי האנליסטים המסקרים בסימן שאלה. ל-FAANG השפעה עצומה על הכלכלה העולמית, באופן ישיר ובאופן עקיף והשקעה בהן יכולה לשמש כעוגן בתיקים בעלי מרכיב טכנולוגי גבוה.

רמי רוזן, אנליסט בכיר ומומחה לקשרי משקיעים. עד לאחרונה שימש מנהל תחום קשרי משקיעים באורבוטק. רמי חבר בפורום הישראלי לקשרי משקיעים IIRF 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    משקיע 02/09/2019 00:10
    הגב לתגובה זו
    החשיפה הגדולה ביותר לפאנג
  • 6.
    סימונה 01/09/2019 22:45
    הגב לתגובה זו
    ניתוח מעמיק ומעורר מחשבה. מספק זווית מענינת להתבוננות ולבחינה.
  • 5.
    יהודי 01/09/2019 21:30
    הגב לתגובה זו
    עצם זה שמייקרוסופט שהיא הגדולה מכולן לא בפאנג מראה שאין ממש בחלוקה הזו שנקראת פאנג
  • 4.
    כתב נכבד-סימון לונג על הקבוצה-יהי מענין שורט-דגש שלנו (ל"ת)
    כותבי תרחישים 01/09/2019 17:30
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דנית 01/09/2019 17:11
    הגב לתגובה זו
    והיא פועלת במספר רב של תחומים צומחים. מדובר בחברה שאין אפשרות להתחרות איתה
  • לרון 01/09/2019 17:56
    הגב לתגובה זו
    והתחרות נקראת "טראמפ" או קונסורציום עולמי שיחליט ש"די"!
  • סוס גוסס! (ל"ת)
    "טראמפ" 02/09/2019 09:28
  • 2.
    לא להיכנס, מנופח, בסוף זה יתפוצץ בפנים (ל"ת)
    גדי 01/09/2019 16:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גרגר 01/09/2019 16:56
    הגב לתגובה זו
    מחיר מניה נקבע לפי הקונים והמוכרים. ההמונים (כולל מנהלי השקעות, הם לא יותר טובים מאף אחד) קונים ומוכרים לפי "סקסיות" של הסיפור החם בשוק. כל עוד אלו עדיין מניות סקסיות הם ימשיכו לעלות... למה וכמה תספרו לנו בדיעבד כבר.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).