דגל ארגנטינה
צילום: גיא עיני

הונאת הפונזי של הבנק המרכזי בארגנטינה

השוק הארגנטינאי הדהים אמש את המשקיעים כאשר הבורסה המקומית צנחה ב-38%, ובמקביל המטבע המקומי השלים התרסקות של יותר מ-22%. מבט על המאזן של הבנק המרכזי במדינה חושף עד כמה השיטה הכלכלית במדינה מחייבת התרסקות של המטבע
עמית נעם טל | (4)

הכלכלה הארגנטינאית חזרה ביומיים האחרונים למרכז הבמה: המטבע המקומי משלים הערב צניחה של יותר מ-22% ב-2 ימי המסחר האחרונים. במקביל, מדד המניות ירדו ביומיים האחרונים ביותר מ-33%, ומניות הבנקים במדינה צנחו ביותר מ-50%. הטריגר הרשמי למהלך היה תוצאות הבחירות המוקדמות במדינה, אך יש 2 גורמים עיקריים שאחראים למהלך: הגורם הראשון הוא הצפי בשווקים לתנאי מימון הדוקים יותר בחודשים הקרובים, כפי שהזכרנו מספר פעמים בתקופה האחרונה. הגורם השני, שלמעשה ייצר את הקרקע לפיחותים במטבע בשנתיים האחרונות, הוא "הונאת הפונזי" שמבצע הבנק המרכזי במדינה בשנים האחרונות. 

בכלליות, הבעיה המרכזי של הבנק המרכזי במדינה (BRCA) היא גידול משמעותי בשורת ההתחייבויות מול שורת נכסים נמוכה במיוחד. בסופו של דבר, לבנק המרכזי אין ברירה אלא "לייצר כסף" יש מאין, דבר שגורם לפיחות חד בשער המטבע. 

על מנת להבין את גודל הבעיה של ארגנטינה, יש צורך לצלול לדו"חות הבנק המרכזי במדינה. פעם בשנה, בדרך כלל ביולי, מפרסם הבנק את תוצאותיו לשנה האחרונה (לדו"חות של הבנק). התרשים הבא מציג את הכנסות הבנק מהריבית מול הוצאות הריבית של הבנק. בתחילת העשור האחרון היה הבנק בגירעון של 0.4% בלבד מהתוצר הגולמי במדינה, כאשר הגירעון של הבנק החל לעלות בהדרגה בשנים האחרונות. בשנת 2018 עמד הגירעון של הבנק המרכזי על 2.2% מהתוצר. 

מאזן הבנק המרכזי בארגנטינה: גירעון שגדל בהתמדה בשנים האחרונות

במקביל להידרדרות המהירה במאזן הבנק המרכזי של המדינה, הגירעון הממשלתי של המדינה עמד ברוב העשור האחרון ברמה של 5%-6% מהתוצר, כאשר הממשל המקומי מאמץ גישה סוציאליסטית במיוחד. בנוסף, מאז 2011 תומך הבנק המרכזי בהוצאות הממשל במספר דרכים, כאשר אחת מהן היא העברת חלק מההכנסות מריבית של הבנק לטובת תקציב המדינה – ההידרדרות במאזן הבנק המרכזי היא קטסטרופלית בסיטואציה כזו. 

במטרה לעצור את גידול המשמעותי בכמות הפזו בשווקים מבצע הבנק מספר תוכניות בשנים האחרונות במטרה להקטין את כמות הכסף בשוק. מבלי לטפל בבעיות המבניות במדינה (הוצאות הממשל), מימון שוטף תוכניות מגדיל באופן משמעותי את התחייבויות הבנק, עד שבסופו של דבר נאלץ הבנק המרכזי "להדפיס כסף" לממן את אותן התחייבויות. 

הגרף הבא הוא מספר מסביר את הבעיה של הבנק בפשטות יותר – הניסיון לעצור את גידול בסיס הכסף בשוק העמיס על מאזן הבנק המרכזי, עד שהוא נאלץ בשנה האחרונה להדפיס כסף בשביל לממן את ההתחייבויות. 

קיראו עוד ב"גלובל"

ולמה מדובר ב"הונאת פונזי"?

השיטה הזו יכולה לעבוד עד לרגע הבנק המרכזי לא יכול לצבור יותר התחייבויות, ואז הכל קורס כמו ב-2018. בשנה שעברה קיבלה ארגנטינה חבילת של 57 מיליארד דולר מקרן המטבע העולמי (IMF), ההלוואה הגדולה ביותר שחילקה הקרן אי פעם. הכסף שקיבלה ארגנטינה אמנם איזן זמנית את הגירעון של הבנק המרכזי במדינה, אך המדינה לא שינתה באופן מהותי את התנהלותה הפיננסית. ברגע שקרן ההלוואה נגמרת – ההתחייבויות של הבנק המרכזי מחייבות פיחות חד נוסף, הכל תלוי מתי הכסף מקרן המטבע נגמר.

גרף הדולר מול הפזו הארגנטינאי: בשיטה הנוכחית, הפזו חייב לעבור פיחות מידי תקופה

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בירבורים 13/08/2019 21:56
    הגב לתגובה זו
    איך מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה גרעון שנתי של 2 אחוז ואפילו 3 אחוז - הרי זה אומר שכול 10 שנים נוצר חוב בגודל של 20 אחוז עד שליש מהתקציב השנתי - איך זה יכול להימשך עשורים על עשורים - אף אחד לא בונה על להחזיר את החוב ? ------ ""המערכת הפוליטית והכלכלית סוערת מאז הודיע משרד האוצר כי הגירעון התקציבי ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר 2018 זינק ל-3.6%. ההודעה המטרידה פורסמה אתמול (ב') בשעת ערב מאוחרת, דווקא כשבכירים במערכת הממשלתית התכנסו בירושלים כדי להיפרד מנגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, המסיימת את כהונתה בשבוע הבא."
  • 2.
    חומר למחשבה לשני הליצנים הכלכליים.עמיר פרץ ואורלי לי (ל"ת)
    פז 13/08/2019 21:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי 13/08/2019 21:39
    הגב לתגובה זו
    שטויות במיץ אירופה לא מדפיסה כספים , ארהב לא בגירעון ועשתה הרחבות כמותיות שהכסף ניהיה נייר טוילט....... אז מה ההבדל? שמטבע של גוש הוא לא מטבע של מדינה למעשה ארהב הדפיסה ראשונה העבירה את הבעיה לאירופה שהדפיסה כסף והעבירה את הבעיה למדינות פריפריה...... בגלגול הבא לא יהיה מנוס. יהיה משבר אמון
  • אבי אתה גאון או מה? (ל"ת)
    צביקה 19/08/2019 21:34
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.