הונאת הפונזי של הבנק המרכזי בארגנטינה
הכלכלה הארגנטינאית חזרה ביומיים האחרונים למרכז הבמה: המטבע המקומי משלים הערב צניחה של יותר מ-22% ב-2 ימי המסחר האחרונים. במקביל, מדד המניות ירדו ביומיים האחרונים ביותר מ-33%, ומניות הבנקים במדינה צנחו ביותר מ-50%. הטריגר הרשמי למהלך היה תוצאות הבחירות המוקדמות במדינה, אך יש 2 גורמים עיקריים שאחראים למהלך: הגורם הראשון הוא הצפי בשווקים לתנאי מימון הדוקים יותר בחודשים הקרובים, כפי שהזכרנו מספר פעמים בתקופה האחרונה. הגורם השני, שלמעשה ייצר את הקרקע לפיחותים במטבע בשנתיים האחרונות, הוא "הונאת הפונזי" שמבצע הבנק המרכזי במדינה בשנים האחרונות.
בכלליות, הבעיה המרכזי של הבנק המרכזי במדינה (BRCA) היא גידול משמעותי בשורת ההתחייבויות מול שורת נכסים נמוכה במיוחד. בסופו של דבר, לבנק המרכזי אין ברירה אלא "לייצר כסף" יש מאין, דבר שגורם לפיחות חד בשער המטבע.
על מנת להבין את גודל הבעיה של ארגנטינה, יש צורך לצלול לדו"חות הבנק המרכזי במדינה. פעם בשנה, בדרך כלל ביולי, מפרסם הבנק את תוצאותיו לשנה האחרונה (לדו"חות של הבנק). התרשים הבא מציג את הכנסות הבנק מהריבית מול הוצאות הריבית של הבנק. בתחילת העשור האחרון היה הבנק בגירעון של 0.4% בלבד מהתוצר הגולמי במדינה, כאשר הגירעון של הבנק החל לעלות בהדרגה בשנים האחרונות. בשנת 2018 עמד הגירעון של הבנק המרכזי על 2.2% מהתוצר.
מאזן הבנק המרכזי בארגנטינה: גירעון שגדל בהתמדה בשנים האחרונות
במקביל להידרדרות המהירה במאזן הבנק המרכזי של המדינה, הגירעון הממשלתי של המדינה עמד ברוב העשור האחרון ברמה של 5%-6% מהתוצר, כאשר הממשל המקומי מאמץ גישה סוציאליסטית במיוחד. בנוסף, מאז 2011 תומך הבנק המרכזי בהוצאות הממשל במספר דרכים, כאשר אחת מהן היא העברת חלק מההכנסות מריבית של הבנק לטובת תקציב המדינה – ההידרדרות במאזן הבנק המרכזי היא קטסטרופלית בסיטואציה כזו.
- מיליי ניצח בבחירות האמצע בארגנטינה - השווקים עולים
- הארגנטינאים עוברים לקריפטו כדי להגן על החסכונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במטרה לעצור את גידול המשמעותי בכמות הפזו בשווקים מבצע הבנק מספר תוכניות בשנים האחרונות במטרה להקטין את כמות הכסף בשוק. מבלי לטפל בבעיות המבניות במדינה (הוצאות הממשל), מימון שוטף תוכניות מגדיל באופן משמעותי את התחייבויות הבנק, עד שבסופו של דבר נאלץ הבנק המרכזי "להדפיס כסף" לממן את אותן התחייבויות.
הגרף הבא הוא מספר מסביר את הבעיה של הבנק בפשטות יותר – הניסיון לעצור את גידול בסיס הכסף בשוק העמיס על מאזן הבנק המרכזי, עד שהוא נאלץ בשנה האחרונה להדפיס כסף בשביל לממן את ההתחייבויות.
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
ולמה מדובר ב"הונאת פונזי"?
השיטה הזו יכולה לעבוד עד לרגע הבנק המרכזי לא יכול לצבור יותר התחייבויות, ואז הכל קורס כמו ב-2018. בשנה שעברה קיבלה ארגנטינה חבילת של 57 מיליארד דולר מקרן המטבע העולמי (IMF), ההלוואה הגדולה ביותר שחילקה הקרן אי פעם. הכסף שקיבלה ארגנטינה אמנם איזן זמנית את הגירעון של הבנק המרכזי במדינה, אך המדינה לא שינתה באופן מהותי את התנהלותה הפיננסית. ברגע שקרן ההלוואה נגמרת – ההתחייבויות של הבנק המרכזי מחייבות פיחות חד נוסף, הכל תלוי מתי הכסף מקרן המטבע נגמר.
גרף הדולר מול הפזו הארגנטינאי: בשיטה הנוכחית, הפזו חייב לעבור פיחות מידי תקופה
- 3.בירבורים 13/08/2019 21:56הגב לתגובה זואיך מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה גרעון שנתי של 2 אחוז ואפילו 3 אחוז - הרי זה אומר שכול 10 שנים נוצר חוב בגודל של 20 אחוז עד שליש מהתקציב השנתי - איך זה יכול להימשך עשורים על עשורים - אף אחד לא בונה על להחזיר את החוב ? ------ ""המערכת הפוליטית והכלכלית סוערת מאז הודיע משרד האוצר כי הגירעון התקציבי ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר 2018 זינק ל-3.6%. ההודעה המטרידה פורסמה אתמול (ב') בשעת ערב מאוחרת, דווקא כשבכירים במערכת הממשלתית התכנסו בירושלים כדי להיפרד מנגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, המסיימת את כהונתה בשבוע הבא."
- 2.חומר למחשבה לשני הליצנים הכלכליים.עמיר פרץ ואורלי לי (ל"ת)פז 13/08/2019 21:42הגב לתגובה זו
- 1.אבי 13/08/2019 21:39הגב לתגובה זושטויות במיץ אירופה לא מדפיסה כספים , ארהב לא בגירעון ועשתה הרחבות כמותיות שהכסף ניהיה נייר טוילט....... אז מה ההבדל? שמטבע של גוש הוא לא מטבע של מדינה למעשה ארהב הדפיסה ראשונה העבירה את הבעיה לאירופה שהדפיסה כסף והעבירה את הבעיה למדינות פריפריה...... בגלגול הבא לא יהיה מנוס. יהיה משבר אמון
- אבי אתה גאון או מה? (ל"ת)צביקה 19/08/2019 21:34הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
משקיעים עובדים AIלקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 עקפו את הציפיות - אבל השוק אדיש והמדד עלה רק ב-1.3% מאמצע אוקטובר; האם "הציפיות הפרפקטציוניסטיות" הן אלו שידרדרו את וול סטריט?
זו עונת הדוחות הכי טובה מאז 2021, אבל נראה שגם לשוק זה כבר לא מספיק. יותר מ-80% מהחברות ב-S&P 500 שפרסמו עד עכשיו את התוצאות שלהן לרבעון השלישי הצליחו להכות את תחזיות האנליסטים, אבל השוק אדיש. מדד הדגל עלה מאז אמצע אוקטובר רק ב-1.3%, בזמן שהחברות עצמן מדווחות על שיאים ברווחיות ובהכנסות. תחשבו על זה. נשארו רק 50 חברות שיביאו לנו תוצאות, כשריכוז מרשים של חברות מביאות תוצאות מעל הציפיות, ההישג הכי הגדול מזה שנים. ובכל זאת, זה לא מקבל ביטוי בתשואות, גם על פי מחקר שעשו בגולדמן זאקס, מניות שהיכו את התחזיות רשמו עלייה ממוצעת של 0.3% בלבד ביום שאחרי הדוח שזה חצי מהממוצע ההיסטורי.
מה ההסבר לזה? התשובה נמצאת בשאלה. אנחנו הגענו לעונת הדוחות הזאת אחרי חודשים של עליות ועם ציפיות בשמיים. השווקים רצים 4 חודשים ברצף, אז זה לא מפתיע שאפילו תוצאות טובות מתקבלות בסוג של עייפות ואדישות.
בשבוע שעבר הנאסד"ק רשם את הירידה השבועית החדה ביותר שלו מאז אפריל, וזה מגיע בעקבות חששות שהחברות משקיעות יותר מדי בפרויקטים של AI. גם נתוני התעסוקה והצריכה הצביעו על האטה קלה, וזה הוביל את ה-S&P 500 לסיים את השבוע בירידה של 1.6%.
מניות הטכנולוגיה נסחרות היום במכפילים גבוהים, לפעמים עשרות ואפילו מאות פעמים על הרווח העתידי. מדד המכפיל המתואם שילר עלה לרמות שנראו רק פעם אחת בעבר - בתקופת בועת הדוט-קום. לכן, השוק מתקשה להתרגש מדוחות טובים הוא כבר מתמחר "שלמות". המשקיעים מסתכלים קדימה - אל ההשקעות של המאות מיליארדים ב-AI, אל ההוצאות הקפקס המטורפות ושואלים את עצמם מתי כל זה יתורגם לרווחים.
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- סנאפ מזנקת 20%, אנבידיה מטפסת 1.5%; קוואלקום מאבדת 2% - ומה עושים החוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וזה מוביל לזה שגם כשחברות כמו מטא Meta Platforms 0.45% , פלנטיר Palantir 1.65% או רובין הוד Robinhood 2.58% מציגים רבעון עם תוצאות שיא, המניות שלהן צונחות. מטא איבדה 11% אחרי שחשפה עלייה נוספת בתקציבי ה-AI שלה; פלנטיר ירדה 8% למרות תחזית אופטימית לשנה כולה; ורובין הוד, שהציגה רווח שיא, נחתכה ב-11% אחרי שההוצאות שלה עלו מהצפוי. זה מראה לנו שוק עייף ועצבני. שוק כלל לא סלחן. שוק שבוחן לאן הוא הולך מכאן.
