רונן אביגדור
צילום: יח"צ

לא מה שחשבתם: אגרות חוב ממשלתיות הן הלהיט בשוק האג"ח; איך זה קרה?

מתחילת השנה קיימת העדפה של אג"ח ממשלתי על פני אג"ח קונצרני, אם כי גם אגרות החוב הקונצרניות הניבו תשואה נאה. האם האגרות הקונצרנית יסגרו את הפער מול הממשלתיות ומה המשקיעים בפנסיה ובקופות גמל צריכים לעשות?

רונן אביגדור | (5)

החוסכים באפיק הפנסיוני והפיננסי יכולים להיות מאוד מרוצים. מראשית 2019 ביצועי קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, פוליסות החיסכון, קופות הגמל להשקעה ומכשירי השקעה וחיסכון נוספים, מאוד מרשימים ונעו בממוצע סביב 5%.

 

תשואות נאות אלו השכיחו כמעט לחלוטין את הטראומה של נובמבר ודצמבר 2018. גם ביצועי חודש יולי היו טובים מאוד, כשבמסלול הכללי נרשמו תשואות של בין 0.6% ועד כ-1.3% והן מחזקות את המגמה החיובית. מדובר על אחת ממחציות השנה הטובות ביותר בעשור האחרון.

 

שאלת השאלות היא מה יהיה הלאה? בהיעדר כדור בדולח בלתי אפשרי לצפות את העתיד, ומול התקווה שהגאות בשווקים הפיננסים תימשך, גוברים גם החששות מפני הבאות. לא רק שהדינמיקה בשוק ההון מזמינה בדרך כלל מימוש שערים ותיקונים טבעיים לאחר רצף עליות, אלא בנוסף הזירה הבינלאומית רוחשת וגועשת ומוסיפה לתנודתיות ולאי הוודאות.

 

מה עושים כשמלחמת הסחר מתלהטת?

מספר חזיתות מדאיגות במיוחד את המשקיעים, ובראש ובראשונה ההחרפה במלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, שהאפקט השלילי שלה מתחיל להיות מורגש בכלכלה הריאלית ולפגוע בצמיחה העולמית. העובדה שבנקים מרכזיים באירופה ובארה"ב חוזרים לאמץ מדיניות מוניטרית מרחיבה שכוללת הפחתת ריבית ותמריצים נוספים, רק מעידה עד כמה הם מודאגים מהאטה כלכלית.

 

גם בנק ישראל מוצא את עצמו במלכוד. איך יוכל להעלות ריבית, אם בעולם היא יורדת? צעד כזה יאיץ משמעותית את ההתחזקות של השקל לעומת הדולר, יפגע בצמיחה, וישבש לחלוטין את האיזונים העדינים במשק בתחומים רבים.

שוק האג"ח המקומי רומז שלכאורה הכל טוב 

אלא שבמקום לעסוק בספקולציות אודות העתיד, ניתן להיעזר בהתרחשויות בשוק ההון ומהן להסיק שהמשקיעים זהירים מאוד. מהם הפרמטרים הרלוונטיים וכיצד המשקיעים יכולים להיעזר בהם? ובכן, מבט אל ביצועי שוק האג"ח המקומי מתחילת השנה מעיד שלכאורה הכל טוב.

 

מדד אג"ח מדינה עלה בכ-7.1%, מדד אג"ח כללי עלה בכ-6.8% ומדד קונצרני כללי עלה בכ-6.4%. נציין כי התשואות השנתיות לפדיון באג"ח ממשלתי נמוכות במיוחד גם בארה"ב ובישראל. הגדילו לעשות שווקי האג"ח בגרמניה וביפן שבחלק מהמח"מים נסחרים בהם האג"ח בתשואות שליליות לפדיון.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

בגלל היחס ההפוך שמתקיים באג"ח בין מחיר לבין תשואה לפדיון, המשמעות היא שאג"ח ממשלתי נסחר במחירי שיא, אחרי שרשם עליות שערים חדות מראשית 2019, וככל שהמח"מ של האג"ח ארוך יותר, כך עלה מחירו בבורסה בשיעור חד יותר.

 

לדוגמה, בעוד מדד אג"ח ממשלתי שקלי לטווח קצר עלה בכ-0.6% מראשית השנה, מדד אג"ח ממשלתי שקלי לטווח בינוני עלה בכ-3.5% והפליא לעשות האפיק הארוך שעלה בממוצע מעל 13% באותה תקופה. אין ספק שהחלטות אודות המח"מ של תיק האג"ח הן קריטיות ויש להן השפעה דרמטית, הן על ביצועי תיק ההשקעות והן על רמת הסיכון בו, במיוחד בתקופות מאתגרות כמו זו הנוכחית.

 

בתקופות גאות בשוק האג"ח עליות השערים מתפשטות במעגלים

מה שמעניין הוא שבאופן יחסי, ביצועי האפיק הקונצרני אינם מרשימים ביחס לאפיק הממשלתי. נסביר: בדרך כלל בתקופות גאות בשוק האג"ח עליות השערים מתפשטות במעגלים, החל מהאג"ח הממשלתי שעולה תחילה ומסמן את הכיוון, וממנו והלאה לאג"ח הקונצרני בדירוג גבוה.

 

כשהתשואות לפדיון בדירוגים הגבוהים יורדות בחדות, המשקיעים מחפשים תשואות גבוהות יותר ומפנים את כספם לאג"ח קונצרני בדירוג בינוני וכך הלאה, כשעליות השערים מגיעות לבסוף גם לאג"ח הקונצרני הבלתי מדורג ואפילו לאג"ח שנסחר בתשואות זבל (High yield).

 

התנהגות זו היא ברירת המחדל בתקופות טובות בשוק האג"ח. ככל שהתשואות לפדיון באג"ח הממשלתי ממשיכות לרדת, כך מתחזקות עליות השערים באג"ח הקונצרני, במעגלים מעגלים מרמת הסיכון הנמוכה ביותר ועד לאג"ח בסיכון גבוה.

 

המשקיעים חוששים מרמות המחירים הגבוהות ומקטינים סיכונים

מראשית 2019, לא רק שביצועי האג"ח הקונצרני אינם טובים מאלו של האג"ח הממשלתי, אלא שגם בתוך האפיק הקונצרני, נרשמה עדיפות לאג"ח הבטוח והסולידי יותר, בהשוואה לאג"ח מסוכן יותר. בהתאם, מדד תל בונד 20 רשם עליה של כ-7.6% מראשית השנה, בהשוואה ל-5.9% במדד תל בונד 40. מה קורה כאן?

 

ובכן, גם העובדה שהאפיק הקונצרני לא פתח פער חיובי בהשוואה לזה הממשלתי, וגם העובדה שבתוך האפיק הקונצרני ניכרת שמרנות וזהירות רבה מצד המשקיעים, מרמזות על תופעה המוכנה Run to safety, שמשמעותה שהמשקיעים חוששים מרמות השערים הגבוהות ובמיוחד ממשברים והפתעות שליליות, ולכן הם מקטינים סיכונים.

 

בשוק האג"ח של היום זה בא לידי ביטוי בהעדפה של אג"ח ממשלתי על פני אג"ח קונצרני. בתוך האפיק הקונצרני עצמו, ה"ריצה לאיכות" מתבטאת במתן עדיפות לאג"ח בדירוגים גבוהים מאוד, שמחירם יציב יותר בהשוואה לשאר האפיק הקונצרני.

 

מגמה דומה ניכרת גם בשוק האג"ח האמריקאי. התשואות באג"ח הממשלתי במגמת ירידה והגיעו לרמות נמוכות במיוחד. בגרמניה, נמצא עקום התשואות לפדיון בטריטוריה שלילית. כלומר משקיעים חוששים עד כדי כך, שהם מוכנים לרכוש אג"ח בתשואות שליליות לפדיון ולקבע הפסד קטן, במקום להסתכן בהפסדים משמעותיים בהשקעות מסוכנות יותר.

 

אם נוסיף לכך את רמתו הגבוהה של הזהב, שנחשב אף הוא כחלק מה-"בונקר הפיננסי" שבו מתבצרים משקיעים החוששים מפני העתיד, מעידה כי המשקיעים בלחץ. לא לחינם מחיר הזהב כיום נמצא ברמות גבוהות שלא נרשמו מאז 2013.

 

מהן האופציות שעומדות בפני החוסכים?

בפני החוסכים במכשירים פנסיוניים ופיננסיים מסוגם של קופות גמל – קרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה ופוליסות חיסכון – הניצבים בפני דילמה כיצד להיערך ולהתאים את הרכב ההשקעות שלהם לתקופה הקרובה, עומדות מספר אפשרויות.

 

אחת האופציות הפחות מוכרות היא מעבר ממסלול השקעה הנוכחי בו הם מושקעים כיום, למסלול השקעה אחר, שיתאים יותר לנסיבות העכשוויות ולרמת הסיכון שהם מוכנים ליטול על עצמם.

 

לצורך הדוגמא נתייחס לקרן השתלמות. מרביתנו נמצאים במה שנקרא המסלול הכללי. זהו מסלול ברירת המחדל, הכולל בדר"כ חשיפה מנייתית של כ-30%, שילוב של אג"ח קונצרני וממשלתי והשקעות נוספות. המסלול הכללי נהנה מפיזור גבוה של אפיקי השקעה והניב מתחילת שנה תשואות נאות למשקיעים. אבל קשה לקרוא לו מסלול סולידי.

 

הסטטיסטיקה מעידה כי כדי ליהנות לאורך זמן מהתשואות הגבוהות ששוק ההון יודע לייצר לחוסכים, יש להיות מושקע 100% מהזמן, כיון שלא ניתן לתזמן את השווקים ומי שחושב שיש ביכולתו לצאת ולהיכנס מהשוק בעיתוי הנכון, בדרך כלל מחמיץ את הימים הקריטיים שדווקא התרומה שלהם לתשואה הכוללת היא המשמעותית ביותר. לכן, אם נתעלם לרגע מהאופציה של פדיון הקרן ויציאה מהשוק, השאלה היא כיצד משקיע שונא סיכון יכול להקטין את הסיכון ועדיין להישאר במשחק.

 

אל דאגה, יש לכם אופציות

אחת האופציות היא להישאר במסלול ההשקעה הכללי. מדובר במסלול דינאמי במסגרתו הגוף המוסדי המנהל את הקרן פועל באופן רציף להתאים את תיק ההשקעות להתפתחויות בשווקים, לרבות הקטנה והגדלה של החשיפה המנייתית, שינוי של מח"מ תיק האג"ח ושל תמהיל ההשקעות בין האפיק הממשלתי לקונצרני, ובתוך האפיק הקונצרני עצמו ועוד. במובן הזה, המסלול הכללי מאפשר לחוסך הממוצע שהבקיאות הפיננסית שלו אינה גבוהה, להישאר פאסיבי, ולתת למקצוענים לעשות את שלהם. העבר הוכיח כי זו בד"כ האסטרטגיה המוצלחת ביותר.

 

אופציה שניה היא מעבר למסלול השקעה אחר. לצורך הדוגמא, נניח שהחוסך מעוניין להקטין את סיכונים בעיתוי הנוכחי ואף לקבע את הרווח הנאה שהניבה לו הקרן מראשית 2019. המשקיע יכול לעבור למסלול השקעה סולידי יותר, למשל למסלול אג"חי ללא מניות, ואפילו למסלול השמרני מכולם, מסלול שקלי קצר ונזיל ללא מניות, הדומה ברמת הסיכון שלו לקרן נאמנות שקלית קצרה או פיקדון בנקאי.

 

אפשר לעבור מסלול בקלות וללא עמלות

את המעבר ממסלול השקעה אחד למשנהו, ניתן לבצע בקלות או ישירות מול הגוף המנהל באמצעות האינטרנט או המוקד הטלפוני. המעבר עצמו אורך לכל היותר 3 ימים והוא אינו כרוך בעמלות כלשהן. בנוסף, מעבר ממסלול השקעה אחד למישנהו אינו מהווה אירוע מס.

 

כלומר המשקיע יוכל לממש רווח הון שצבר מראשית 2019, בלי לשלם 25% מס רווחי הון, ולהעביר את סכום ההשקעה במלואו למסלול שבו בחר. זהו ייתרון ייחודי למכשירי ההשקעה הפנסיוניים בהשוואה להשקעה בקרן נאמנות, תעודת סל או אפילו תיק מנוהל.

 

הבעיה העיקרית במעבר מהמסלול הכללי לאחד מהמסלולים המתמחים האחרים היא שמרגע זה והלאה, מוטלת על החוסך בעצמו האחריות והבחירה להחליט מתי לחזור לשוק. לצורך הדוגמא, מתי לחזור מהמסלול השקלי הקצר והנזיל, למסלול הכללי. אל תצפו מהגוף המנהל להרים לכם טלפון ולייעץ לכם לעשות כך. זה לא תפקידו.

 

אל תקפאו על השמרים

זכורים לי משקיעים שבשיאה של המפולת בשלהי 2008 עברו למסלולים נזילים ובטוחים, ונותרו קפואים מפחד במשך 2009-2010 וחלקם נותרו באותה פוזיציה סופר שמרנית עד היום, ובכך פיספסו את אחד העשורים הרווחיים ביותר אי פעם בשווקים. למרבית החוסכים אין כלים מקצועיים ואין גם חוסן נפשי לקבל החלטות כאלו במצבי לחץ.

 

לכן חיוני שמשקיע שמחליט לעבור מסלול יתייעץ תחילה עם בעל רישיון, ובנוסף יפנים כי מרגע המעבר והלאה אסור לו להישאר באותה פאסיביות מבורכת שמגיעה יחד עם המסלול הכללי, ושעליו להישאר עם יד על הדופק ולבחון את העיתוי הנכון לבצע התאמות נוספות לתיק ההשקעות באמצעות מעברים נוספים ממסלול השקעה אחד למישנהו.

עוד ב-Bizportal:

ביקושים קבועים - הציבור מפקיד 11 מיליארד שקל בחודש בחיסכון פנסיוני ומתדלק את העליות במניות ואג"ח

חיסכון לכל ילד - מה המסלול המועדף ומי הקופות המובילות?

 

** האמור בטור זה אינו מהווה ייעוץ ו/או המלצה לרכישת או פעולה כלשהי במוצר פנסיוני או פיננסי, ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ ו/או שיווק פנסיוני או פיננסי, בידי בעל רישיון עפ"י הדין, המתחשב בנתונים ובצרכים הפרטניים של כל אדם.​

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רון 16/08/2019 18:33
    הגב לתגובה זו
    אנא פרט יותר, היכן מוצאים בעל רשיון ומתכנן פיננסי שמכיר את מצבי ? בבית ההשקעות ? בבנק ? במקום אחר ?
  • רונן 17/08/2019 19:28
    הגב לתגובה זו
    רון. לפני פגישה עם מתכנן פיננסי (בעל רישיון סוכן ביטוח פנסיוני) הוא ישלח לך לחתימה אלקטרונית ייפוי כוח לקבל מידע אודותיך מהמסלקה הפנסיונית. בפלט המסלקה מפורטים כל החסכונות הפנסיוניים שלך, והמתכנן יוכל לעבור איתך על כל התיק, לאפיין אותו, מבחינת דמי ניהול, מסלולי השקעה, תשואות, סכומי קצבה וחיסכון הצפויים לסוף תקופה ועוד. במידת הצורך, הוא יציג בפניך גם אלו שינויים עליך לשקול, לאחר שיברר את צרכיך והעדפות הסיכוי-סיכון שלך. זאת העבודה שלי ושל רבים וטובים אחרים כמותי. שיהיה בהצלחה.
  • 2.
    חשוב לציין 14/08/2019 11:05
    הגב לתגובה זו
    כמעט כמו מניות. תחזרו לשנת 2008 ותראו בעצמכם. חשוב גם לציין איזה סוג של אגרות חוב, צמודות, שקליות או דולריות. אם האוצר ובנק ישראל ירימו את הכפפה ויבטלו את המיסוי של אפיק מסויים זה ללא ספק יוביל לביקושים גדולים. כרגע אין סיכוי שבנק ישראל יעמוד ביעד האינפלציה והוא ציין זאת שייבוך השקל עוד מרחיק את היעד מעבר לכך שהאינפלציה גם כן נמוכה מהיעד. לכן ביטול המס על פקודות דולריים ללא ספק יזניק את הדולר ייעשה לבנק ישראל את העבודה
  • 1.
    כמה זמן לוקח לשנות מסלול בביטוח מנהלים ? (ל"ת)
    רונן 14/08/2019 06:46
    הגב לתגובה זו
  • braganza 14/08/2019 10:55
    הגב לתגובה זו
    אותו דבר. גם בביטוח מנהלים מעבר מסלול אפשרי ולוקח עד 3 ימים, או ישירות מול החברה או באמצעות סוכם הביטוח שלך. בכל מקרה, כפי שכתבתי כאן בכתבה, ממליץ לא לבצע שינויים מבלי להתייעץ תחילה עם בעל רישיון ומתכנן פיננסי שמכיר את מצבך, צרכיך והעדפותיך. בהצלחה. רונן
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).