למרות מלחמת הסחר: סין מדווחת על נתוני סחר חיוביים בחודש יולי
סין מדווחת היום על נתוני סחר חיוביים, למרות הלחץ הכלכלי שמפעילה עליה ארצות הברית באמצעות מכסים.
הענקית הכלכלית דיווחה כי הייצוא הנקוב בדולר אמריקאי עלה בחודש יולי ב-3.3% ביחס ליול אשתקד, כאשר הייבוא צנח ב-5.6% ביחס לתקופה המקבילה. סך הכול, עודפי הסחר של סין בחודש שעבר עמדו על 45 מיליארד דולר.
עודפי הסחר של סין עם ארצות הברית עמדו על כ-28 מיליארד דולר ביולי, מדובר בירידה לעומת כ-30 מיליארד דולר בחודש יוני. מינואר עד יולי, עודף הסחר של סין עם ארה"ב עומד על 168.5 מיליארד דולר.
סין עוזרת ליצואנים - אבל לא בטוח שזה יספיק
לו יו, מנהל פורטפוליו באליאנז גלובל (Allianz Global Investors) אמר כי יואן חלש ביחס לדולר האמריקאי ומטבעות נוספים, עזר לסקטור היצרנים הסיני למכור את מרכולתם מחוץ לסין. זאת למרות המכסים בשיעור של 25% שהטיל הממשל האמריקני על מוצרים סיניים בשווי 200 מיליארד דולר במאי האחרון, לאחר שהשיחות על הסכם סחר חדש לא נשאו פרי.
הורדת השווי של היואן "עוזרת ליצואנים הסיניים לייצא לא רק לארה"ב, כי היא גם מרככת את האפקט של המכסים וגם מסייעת להם לייצא למדינות נוספות", אמר יו בראיון ל-CNBC.
- רמאקו מצטרפת למירוץ האמריקאי להפחתת התלות בסין במתכות הנדירות
- המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסקר שערך רויטרס בין כלכלנים, הצפי היה כי הייצוא הסיני יפול ב-2% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד ולצניחה של 8.3% בייבוא. בסך הכול, לפי הסקר, עודפי הסחר ליולי עמדים על 40 מיליארד דולר.
נתונים של רשויות המכס הסיניות מראים כי ביוני הייצוא הסיני ירד ב-1.3%, כשהייבוא ירד ב-7.3%. עודף הסחר באותו החודש עמד על 51 מיליארד דולר.
ספטמבר המר? סין משנה מדיניות מוניטרית
"לא בטוח שהמומנטום שנצפה בסחר הסיני ביולי יימשך", אומר ג'וליאן אוואנס-פריצ'רד, אנלסיט בכיר לשוק הסיני בסוכנות הייעוץ קפיטל אקונומיקס. "אם מסתכלים קדימה, סקטור הייצוא ימשיך להיות מאופק ברבעונים הקרובים, כאשר החלשות המטבע הסיני, יואפלו על ידי המכסים האמריקאים וחולשה רחבה יותר מחוץ לתחומי סין", כתב אוואנס-פריצ'רד לאחר פרסום הנתונים הסיניים.
"הייצוא הסיני באוגוסט יכול להרוויח טעינה קדמית לפני שהמכסים החדשים יכנסו לתוקף ב-1 לספטמבר, הקפיצה הזו קרוב לוודאי תהיה קטנה יותר ביחס לסבבי המכסים הקודמים, בשל העובדה שאין כמעט מקום במחסני האפסון בנמלים האמריקאים", הוסיף. "במקביל, האטה מחודשת בביקושים פנימיים תשפיע על הייבוא."
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
סין, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, חווה האטה בשל מלחמת הסחר שבין וושינגטון לבייג'ינג, שהחלה כקרב מכסים, אך לאחרונה זלגה גם לסקטור הטכנולוגיה ולשוק המטבעות. בחודש שעבר, סין דיווחה שהכלכלה שלה צמחה ב-6.2% - הנתון החלש ביותר מזה 27 שנים.
בניסיון להאיץ את הפעילות הכלכלית במדינה, סין הקלה את המדיניות המוניטרית שלה והכריזה על צעדים פיסקאליים, כמו הורדה במסים, כדי לעודד את הפעילות הכלכלית. עם זאת, ההאטה של הכלכלה הסינית צפויה להימשך עם השתת המכסים הצפויה ב-1 לספטמבר.
ריי דליו בלונג על סין
- 1.לילי 09/08/2019 12:58הגב לתגובה זושילוב של ריבית נמוכה עם מכסי מגן יגבירו את ההשקעות . הגידול בהשקעות יפצה ויעבור את הנזק מקיטון ביצוא .
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
