דעה

זמנים סוערים לפנינו: הורדת ריבית היא לא סימן טוב לשוק המניות

הפד' לא קורא נכון את המפה. הכלכלה האמריקאית והעולמית הולכות להאטה והריביות יהיו חייבות לרדת, והרבה. מתחת לפני השטח מתחילים לבעבע כוחות חזקים; אז באיזה מניות כדאי להשקיע?

ניר חצב | (12)

שבוע המסחר האחרון בשווקים הפיננסיים סימן תחילה של בניית לחץ משמעותי באפיקי הסיכון. שום דבר עדיין לא ממש רועד, אבל התחושה היא שמתחת לפני השטח מתחילים לבעבע כוחות חזקים. העלייה במחיר הזהב, ירידת התשואות החדה לאורך עקום התשואות האמריקאי, הנפט, הפיחות החד בשער היואן. כולם מלמדים על כך שייתכן שזמנים סוערים לפנינו (ראו טור קודם המתריע מפני תיקון).

הפד' נגד משקיעי האג"ח - סיבוב שני

קשה מאוד להתחמק מההרגשה שהשווקים הפיננסיים, וספציפית שוקי החוב, כופים על הבנק המרכזי האמריקאי את המדיניות שלו. ירידת התשואות החדה קודם להחלטת הריבית בשבוע שעבר, והעובדה שהחוזים העתידיים שיקפו באופן מלא הורדת ריבית (ואחריה 1-2 הורדות נוספות ב-2019), גרמו לחברי הפד' להבין שאי-שיתוף פעולה משמעותו תגובה חריפה מאוד בשווקים ותמחור מחודש ואגרסיבי של נכסי סיכון. זה כמובן תרחיש שאף אחד לא רצה. עם זאת, גם חברי הפד' הבינו שמעבר לסיכון לזעזוע בשווקים, הכלכלה האמריקאית לא הייתה זקוקה כל כך לאותה הורדת ריבית.

הנתונים הכלכליים שהתפרסמו לפני ההחלטה, ובעיקר - דו"ח התעסוקה לחודש יולי ונתוני התוצר לרבעון השני, היו טובים מהצפוי וביטאו חוזקה של הצרכן האמריקאי, שמהווה כזכור כ-70% מהכלכלה. כהמחשה לכך, שני חברי פד' התנגדו למהלך ובתחזית הריבית קדימה, ה-Dot Plot המפורסם, רק 7 מתוך 17 חברי פד' ראו הורדת ריבית נוספת במהלך 2019.

כדי להשלים את חוסר האמון המלא במהלך, נעמד נגיד הפד', ג'רום פאואל, מול המצלמות והעביר סדנא במסרים מנוגדים. מצד אחד, אמר שהפד' יעשה מה שצריך כדי להגיע ליעד האינפלציה ולהגן על הכלכלה מהשפעות בינלאומיות שליליות. מצד שני, זהו רק ""Mid-cycle Adjustment ולאו דווקא שינוי כיוון מוניטארי. השוק ציפה לטון הרבה יותר יוני והתאכזב, אבל הגיב באופן מתון יחסית. בימים שבהם הפד' היה מוביל ולא מובל (אפשר רק להיזכר בימי ה-Taper Tantrum העליזים של ברננקי ב-2013), טון ניצי שכזה מצד יו"ר הפד' היה גורם לזעזוע של ממש.

משקיעי האג"ח הלכו לישון מבולבלים, אבל התעוררו ביום חמישי ממוקדים מאוד ועם החלטה ברורה – הפד' לא קורא נכון את המפה, הכלכלה האמריקאית והעולמית הולכים להאטה והריביות יהיו חייבות לרדת, והרבה. ירידת התשואות החדה לאורך כל העקום ביום חמישי, עוד לפני פרסום מספר נתונים כלכליים בינוניים והציוץ של טראמפ על מכסים נוספים על סין, הייתה מהלך לא פחות ממדהים. כפי שזה נראה כרגע, שוק האג"ח החליט בשביל הפד' גם על הורדת ריבית בספטמבר ואולי על עוד כמה הורדות אחריה, אבל האם זה יספיק כדי לתדלק עלייה נוספת בשוקי המניות?

הורדת ריבית היא לא סימן טוב לשוק המניות

כאמור, הכלכלה האמריקאית נראית כרגע איתנה למדי. עם זאת, משקיעי האג"ח ידועים משכבר הימים כ-Smart Money, ועוד יותר מכך, ככסף שקול מאוד. אם אכן הכלכלה האמריקאית הולכת להאטה, המשמעויות לשוק המניות האמריקאי הן ברורות. אזכיר רק כי בפעמיים האחרונות שבהן הפד' החל בסייקל של הורדות ריבית (ב-2000 וב-2008), מדדי המניות המובילים איבדו בתקופה שלאחר מכן אחוזים ניכרים מאוד.

העלייה החדה במדדים מתחילת השנה, שהייתי מגדיר אותה ככמעט צינית, נבעה בראש ובראשונה מצפי להפסקת העלאות הריבית ושינוי כיוון להרחבה כמותית, והרבה פחות מסיבות כלכליות של האצה בצמיחת הרווחים או צפי לשיפור כלכלי. כלומר, העלייה נבעה בעיקר מהתרחבות מכפילים ופחות מצמיחה ברווחים. המשוואה בשנים האחרונות הייתה ברורה מאוד: כסף זול=עלייה במחירי נכסי סיכון. באיזשהו שלב, המשוואה הזאת תצטרך להישבר וזה יקרה ברגע שהכסף הזול יגיע בגלל שהכלכלה תהיה במצב בעייתי מדי. יתכן שבקרוב נגיע למצב הזה, אך עוד חזון למועד.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כוחו של ה-DNA

נהוג לדבר על DNA בהקשרים רפואיים ובריאותיים אבל האמת היא שכמעט לכל ארגון, מכל תחום שהוא, יש את ה-DNA שלו. תחשבו על קבוצת הכדורגל שאתם אוהדים או על המפלגה שלה אתם מצביעים. כמעט תמיד הארגון יאופיין בדפוסי התנהגות ומעין "תכונות אופי" שבאים לידי ביטוי פעם אחר פעם לאורך השנים – המועדון הזה פותח כל שנה בתקוות גדולות ומסיים בקול ענות חלושה, המפלגה הזאת מתקשה לעמוד מאחורי מנהיג אחד לאורך זמן (את הניחושים אשאיר לכם).

כמו קבוצות ספורט וארגונים פוליטיים, כך גם חברות עסקיות. החברות המוצלחות בעולם מאופיינות בחדשנות, קבלת החלטות נבונה, בנייה לעתיד וקידום האינטרסים של בעלי המניות שלהם. גם אחרי שינויים פרסונליים משמעותיים ואפילו אחרי שינויים בתחומי הפעילות, ה-DNA הזה "נדבק", לטוב ולרע.

נזכרתי בכוחו של ה-DNA העסקי השבוע, עם פרסום הדו"חות הרבעוניים של Apple. כל כך הרבה שנים שמספידים את החברה המדהימה הזאת. כל כך הרבה שנים אומרים שתם עידן האייפונים, שהתחרות מהחברות הסיניות תחסל אותה, שאין דרך לשמור על רמת הכנסות כל כך גבוהה (260 מיליארד דולר בשנה!) ועוד ועוד. הפסימיות לקראת הדו"חות האחרונים הייתה גדולה במיוחד.

למרות Downcycle משמעותי בשוק הסמארטפונים ולמרות שיש היום חברות שמציעות טלפונים חכמים ראויים מאוד ברבע מחיר ופחות ממוצריה, Apple השכילה לייצר לעצמה מנועי צמיחה חדשים ומשמעותיים – פעילות ה-Wearables (צמיחה שנתית של מעל 50%) ובעיקר, פעילות השירותים (iTunes, Apple Pay ואחרים), שצומחת בקצב דו ספרתי ומהווה כיום מעל ל-20% מהכנסות החברה, לעומת כ-10% לפני 3 שנים.

נכון, Apple לא מצליחה לייצר צמיחה מהותית כרגע, בעיקר בעקבות ירידה דו ספרתית במכירות iPhone, אבל יתרות המזומנים המפלצתיות של החברה, שנאגרו בסבלנות (ומבלי לבזבז על רכישות מיותרות) בשנים הטובות שלה, עוזרים לה ל"רכך את המכה" מההאטה בתחום הפעילות המרכזי.

כך מצליחה Apple של ימי טים קוק לשמור על ה-DNA שהנחיל לה סטיב ג'ובס ולהמשיך להיות אחת החברות החדשניות והאיכותיות בעולם. מה אפשר ללמוד מזה? שתמיד כדאי להשקיע בחברות טובות, גם אם הן "יקרות" לפי אמות המידה המקובלות, מאשר לחפש Turnaround בחברות בצרות. איש חכם אמר לי פעם – "מה שקונים בזול, עולה בסוף ביוקר".

הכותב הוא מייסד ושותף מנהל בקרן הגידור Tree Garden Capital

המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    בני גור 08/08/2019 20:33
    הגב לתגובה זו
    תקנה אגרות חוב ל 30 שנה, ו ל 50 שנה, לפני שלא תפסיק לבכות.
  • 8.
    לא ולא 08/08/2019 12:37
    הגב לתגובה זו
    א ב בכלכלה :ריבית נמוכה מעולה לשוק המניות!!!
  • 7.
    סוסו 07/08/2019 13:27
    הגב לתגובה זו
    היה את הראלי הגדול בהסטוריה.אתם מתחילים לשעמם...
  • 6.
    תודה. (ל"ת)
    יוסי. 07/08/2019 12:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    השוק טס 07/08/2019 12:06
    הגב לתגובה זו
    הליצן התורן במערכת
  • 4.
    אבל הבורסה עולה (ל"ת)
    זמנים רעים? 07/08/2019 11:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בכי ונהי קבועים 07/08/2019 10:40
    הגב לתגובה זו
    חוץ משחור
  • החלפנו. זה שחור פחם כהה ביותר שזור באדום דם ודמעות. (ל"ת)
    ביזפורל 07/08/2019 12:24
    הגב לתגובה זו
  • אלון 07/08/2019 11:03
    הגב לתגובה זו
    כל שבוע כתב תורן אחר מפמפם פה רק פסימיות. היחידי שכותב לעניין, בלי להתיימר מה יהיה, הוא שלמה גרינברג. רוב נתוני המקרו בארה"ב חיובים, כמו למשל דו"ח התעסוקה ליולי, השכר לשעה רשם עליה של מעל 3 אחוזים, מדד אמון הצרכנים גבוה, מעל 70 אחוזים מחברות במדד האס אנד פי, רשמו הפתעות לטובה בדו"חות וכו' וכו'. כאן, באתר הזה, לא מפסיקים עם הפסימיות..
  • 2.
    משרד האוצר 07/08/2019 10:40
    הגב לתגובה זו
    תתעוררו שם. תספרו נתוני אמת על הגרעון ותתחילו לעבוד. תתחילו מיידית פטור ממס על פקדונות דולריים ,זה יטיס את הדולר לעבר 3.7 מיידית,ישפר את הייצוא. אתן יורים לעצמכם ברגל ימין. לא נשכח את אוזלת היד של הממשלה הזאת.
  • 1.
    הפד לא קורא נכון והכתב גאון כלכלי ולכן הוא קורא נכון... (ל"ת)
    יעקב 07/08/2019 10:33
    הגב לתגובה זו
  • אכן 07/08/2019 12:35
    הגב לתגובה זו
    משתלטת על כלכלת המעשים!
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.