
קרנות השקעה בתשתיות יניבו תשואה אטרקטיבית
לאחרונה וכ-5 שנים לאחר שהוקמה, פרסמה "הוועדה לקידום הקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות" את המלצותיה הסופיות בדוח מקיף ומפורט ובכך פתחה אפיק השקעות חדש לציבור. הוועדה, פרי יוזמתם של משרד האוצר והרשות לניירות ערך, הוקמה במטרה לעודד הקמת קרנות נסחרות אשר תשקענה במיזמי תשתית בישראל, באופן שיגדיל את מעורבות הציבור במימון הפרויקטים ויסייע בפיתוח תשתיות לאומיות חיוניות. מכניסים את ציבור המשקיעים למשחק פרויקטי תשתית מאופיינים לרוב במורכבות תפעולית והנדסית גבוהה ולכן מקור האשראי העיקרי שלהם הינו במערכת הבנקאית ובמספר גופים מוסדיים גדולים. בשל כך, פועלים כיום בשוק התשתיות הישראלי מספר מצומצם של שחקנים בעלי הון וידע בעוד שהציבור הרחב נשאר מחוץ למשחק. שיתוף הפעולה בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי בפיתוח והקמה של פרויקטי תשתית באמצעות (Public Private Partnership - (PPP, הינו שיטה מוכרת בעולם אשר חלחלה לישראל בראשית שנות ה-90 כאשר פרויקט הדגל הראשון היה כביש 6. הממשלה תספק את הקרקע, היזמים יעשו את השאר בשנים האחרונות, ישנה צמיחה בהיקף הפרויקטים המשותפים למגזרים וכיום היא נאמדת בכ-50 מיליארד שקל, זאת לצד פרויקטים נוספים שמתוכננים בסכומי עתק. פרויקטי ה-PPP מאופיינים בהסכמים ארוכי טווח ומאפשרים לנצל את היתרונות היחסיים של כל מגזר ולחלק ביניהם את הסיכונים השונים באופן היעיל ביותר. כך לדוגמא, בעוד שהמגזר הציבורי אחראי לרוב לאספקת הקרקעות ולסיכוני כוח עליון, המגזר הפרטי אחראי למימון, להקמה ולתפעול הפרויקטים בפועל ולאורך זמן. בדרך זו, יכולה הממשלה ליזום פרויקטי ענק, גם אם אינה יכולה לתקצב את מלוא עלותם כבר בהליך הקמתם ולפרוס את העלות על פני תקופת תפעול ממושכת. היזם הפרטי, מצידו, מחזיר את השקעתו בפרויקט, זאת במסגרת רישיון או זיכיון ההפעלה בהם זכה. הגידול הטבעי באוכלוסיה שמצריך תשתיות נוספות מחד, והזדקנות התשתיות הקיימות מאידך, מחייבים השקעות ענק נוספות בתחומי התשתיות. ובניגוד לעבר, למגזר הפרטי יש כיום את הידע והנסיון הדרושים להובלת פיתוח תשתיות מורכבות וביכולתו לעשות זאת. עם זאת, השקעה נבונה בסקטור התשתיות מצריכה לא רק הבנה פיננסית, אלא גם היכרות עמוקה עם הצד התפעולי של הפרויקטים. כך, קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות, ישמשו כגשר המחבר בין עולם התשתיות לעולם הפיננסי ויחשפו את הציבור לתחומים אלה. תשואה אטרקטיבית לקרנות תשתיות כניסתן של קרנות סחירות להשקעה בתשתיות הינה שינוי משמעותי של כללי המשחק – הן עבור הציבור בישראל והן עבור המדינה. מחד גיסא, באפשרותן להביא לפיתוח המשק ולשדרוג התשתיות בתחבורה, באנרגיה, במים ובתקשורת תוך הוזלת עלויות ההקמה, ומאידך גיסא לאפשר לציבור החוסכים להשתתף בהשקעות אלו וליהנות מתשואות אטרקטיביות באפיק השקעה יציב. יתרה מכך, לקרנות נסחרות להשקעה בתשתיות, אשר תפעלנה במודל של קרן ריט יתרונות נוספים, בזכות מגוון הטבות להן זכו, לרבות פטור ממס לקופות גמל, סחירות ונזילות, חלוקת 90% מהכנסותיהן החייבות ועוד. יוזמת משרד האוצר והרשות לניירות ערך, הינה הזדמנות יוצאת דופן לציבור הרחב לקחת חלק בפיתוח המשק והתשתיות הלאומיות זאת לצד אפשרויות חיסכון בטוחות לאורך טווח. יישום מסקנותיה של הוועדה, באופן שיאפשר לקרנות להשקעה בתשתיות להתפתח ולהשקיע במגוון פרויקטי התשתית הצפויים כבר בעשור הקרוב, הינו הבסיס לפיתוח המדינה וליצירת ערך מוסף ושותפות בקרב הציבור הרחב. הכותב הינו מנכ"ל קרן Keystone להשקעה בתשתיות ומייצג את דעותיו בלבד המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי בנוגע לפעילות החברה הנסקרת והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 2.רמי 29/07/2019 14:41הגב לתגובה זועל מה בדיוק מדובר.אין נתונים שאפשר ליבדוק.
- 1.איזה קרנות משקיעות בתשתיות ? (ל"ת)גד 29/07/2019 09:35הגב לתגובה זו

הבנקים זינקו בכ-6%, הפניקס זינקה 7%; סאפיינס ב-24%
נעילה חיובית בתל אביב: הבנקים זינקו על רקע הגדלת הדיבינד הצפוי, סאפיינס זינקה בעקבות הרכישה המסתמנת
המסחר ננעל בירוק בוהק: מדד ת"א 35 הוסיף 1.42% ומדד ת"א 90 עלה 1.59%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים זינק 5.88%, מדד הביטוח עלה 3.4%, מדד הנפט והגז סגר שלילי ב-0.78% ומדד הנדל"ן עלה 0.82%. הבנקים כמובן גנבו את ההצגה. עליות מטורפות של 6%, בעיקר כי הם יחלקו 50% מהרווחים ברבעון הקרוב כדיבידנדים ומדובר על דיבידנדים מאוד משמעותיים.
מדד MSCI עושה עדכון ומניית הפניקס הפניקס 6.73% צפויה להיכנס למדד. עדכון MSCI - הפניקס מצטרפת למדד MSCI ישראל, מי עוד ברשימה?
בנק ישראל יאפשר לבנקים לחלק עד 50% מהרווח הנקי לבעלי המניות כדיבידנד, לעומת 40% עד כה, צעד שתקף בשלב זה רק לרבעון השני וייבחן מחדש ברבעון הבא. ההחלטה מגיעה על
רקע ירידה ברמת הסיכון במשק, עודפי הון משמעותיים והיערכות הבנקים לפרסום דוחות חזקים במיוחד. המניות במגמה חיובית ומדד הבנקים עולה מעל 3%
חמשת הבנקים
הגדולים צפויים לדווח יחד על רווח נקי של 8.5-9 מיליארד שקלים ברבעון השני, עם תשואה ממוצעת להון של 16%-17%. סביבת הריבית הגבוהה, פעילות כלכלית ערה במשק, יתרות עו"ש גבוהות ורוח גבית משוק ההון צפויים לתמוך בשורת הרווח, ולתרום לתוצאות חזקות גם בהכנסות מעמלות וניירות
ערך. עם זאת, לא הכל רק ורוד. הסיכונים המרכזיים מגיעים מהגברת התחרות בשוק האשראי, לחץ רגולטורי, כולל מס זמני על רווחי יתר, והיחלשות בשוק הנדל"ן, שמתבטאת בירידה בביקושים להלוואות משכנתא. אחרי עלייה של כמעט 40% במדד הבנקים מתחילת השנה ומעל 80% ב-12 חודשים, השאלה
המרכזית כעת היא לא אם הדוחות יהיו טובים, אלא כמה מזה כבר מגולם במחיר. הניתוח המלא לרבות ניתוח מניות הביטוח - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות?
ומה עם מניות הביטוח
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- אר פי אופטיקל זינקה 12%, יוניטרוניקס נפלה 8%; מדד הבנקים ירד 1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלב חדש במסחר בבורסה
היום מתחיל שלב מסחר חדש במסחר בבורסה שנקרא שלב ה-TAL (ראשי תיבות של Trading at last). שלב זה מתחיל מיד לאחר שלב הנעילה והוא נמשך כ-5-6 דקות. בשלב זה ניתן להעביר הוראות קנייה ומכירה ללא מחיר. ככל שיהיה מפגש בין קונים למוכרים הוא יבוצע לפי שער הנעילה. השלב הזה נועד בעיקר לקרנות פאסיביות - מחקות וסל שעוקבות אחרי המדדים, הן צריכות במקרים רבים להתכסות והשלב הזה מאפשר להן יותר "מרווח" כדי להתכסות ולעקוב במדויק אחרי המדדים.

למה הבנקים זינקו היום והאם זה מוצדק?
האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?
בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.
הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין.
והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.
ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.
הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח. מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל.
- לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עונת
הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי. הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%)
תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.