התעשייה האווירית AEW
צילום: התעשייה האווירית

שת"פ: תעשייה אווירית ואמבראר משיקות מטוס משימה חדש

מטוס המשימה החדש - P600 AEW - מסוגל לספק תמונה אווירית מעל שטחים עצומים באמצעות ניטור הפעילות האווירית מעבר לטווח הכיסוי של המכ"מים הקרקעיים
ערן סוקול | (2)

התעשייה האווירית מדווחת כי חברת הבת אלתא מערכות וחברת אמבראר (Embraer Defense & Security), חתמו היום (ג') בסלון האווירי בפריס על הסכם אסטרטגי לשיתוף פעולה להשקת מערכת אתראה מוקדמת מוטסת P600 AEW.

על פי הדיווח, המערכת נועדה להתחרות במגזר חדש של שוק מערכות האתראה המוטסות (AEW) המבוססות על פלטפורמת super midsize מתקדמת של מטוס העסקים הסילוני Embraer Praetor 600. החיישן העיקרי של ה-P600 AEW הוא הדור הרביעי  של מכ"ם (Digital Active Electronically Scanned Array) בעל יכולות משולבות של זיהוי עמית-טורף (IFF).

בשיתוף פעולה זה תספק אמבראר את הפלטפורמה האווירית, התמיכה על הקרקע, מערכת התקשורת ואת האינטגרציה במטוס ואילו אלתא תספק את מכ"ם AEW, מודיעין אותות (SIGINT) ומערכות אלקטרוניות אחרות וכן את אינטגרציית המערכות.

בתעשייה האווירית מציינים כי ה-P600 AEW פונה לשוק צומח של יכולות מודיעין, תצפית וריגול (ISR) במדינות הזקוקות לפתרונות בר-השגה, עתירי ביצועים וגמישים למשימות ביטחון והגנת המולדת. ה-Praetor 600 הוא מטוס המנהלים בעל הביצועים הטובים ביותר בקטגוריה שלו. הוא מציע טווח טיסה בין יבשתי ויכולת יוצאת דופן לנשיאת מערכות, זמינות ואמינות גבוהה, גמישות תפעולית מעולה ועלויות נמוכות לאורך מחזור החיים. יחד עם טכנולוגיית המכ"ם המתקדמת של אלתא, ה-P600 AEW מציע ביצועים גבוהים ויכולות מתקדמות אשר עד לאחרונה היו זמינות רק בפלטפורמות גדולות הרבה יותר.

ה-P600 AEW מסוגל לספק תמונה אווירית מעל שטחים עצומים באמצעות ניטור הפעילות האווירית מעבר לטווח הכיסוי של המכ"מים הקרקעיים. הוא מסוגל לבצע משימות שונות כגון הגנה אווירית, התראה מוקדמת, שליטה ובקרה יעילה על מטוסי קרב, הגנה טריטוריאלית ובקרה ימית. בנוסף, ניתן להגדיר את ה-P600 AEW עם מגוון רחב של מערכות התראה ובקרה אווירית, לרבות הדור הרביעי של מכ"ם AEW, יכולות IFF אזרחיות וצבאיות, מערכות מודיעין אותות (ESM/ELINT) עם יכולת התראה כנגד מכ"מים עוינים (RWR), מערכת שליטה ובקרה, חליפת תקשורת מקיפה הכוללת חיבורים לרשתות נתונים ולוויין, וחליפת הגנה עצמית (SPS).

חליפת תקשורת כוללת מאפשרת העברת נתונים ותקשורת לוויין לפעולות מעבר לקו הראייה ומבטיחה תאימות הדדית לכוחות ברית. יכולות לוחמה מבוססת רשת (NCW) הופכת את ה-P600 AEW לחלק מרשת טקטית. מערכת מתקדמת להגנה עצמית (SPS) מבצעת את איתור האיומים הפוטנציאליים ומפעילה גל אמצעי תמיכה אלקטרוני לפי הצורך.

"המטוס מספק ביצועים מעולים וגמישות שמתורגמת למערכת בעלת הערך הטוב ביותר בקטגוריה" אמר ג'קסון שניידר, נשיא ומנכ"ל Embraer Defense & Security. "הוא ניתן התאמה בקלות בכדי לתת מענה לצורכי הלקוח ומסוגל לבצע מגוון רחב של משימות בדרך יעילה וחסכונית מאוד".

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    תות 01/07/2019 20:41
    הגב לתגובה זו
    חרא של חברה עם אנשים תת רמה! מתוך ניסיון
  • 1.
    חיים 18/06/2019 17:32
    הגב לתגובה זו
    הצרפתים , החברים הקרובים לאיראנים , הרבה משהם חברינו , לא ימכרו תמורת בצע כסף ואפילו חינם , את סודותינו לאיראן ? אני מתקשה לסמוך עליהם.... למדנו מה טיבם .
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.