הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות
שי מלמד
צילום: אורן קאן
דעה

האם באמת צריך ביטוח חיים?

חששות ופחדים מובילים את רובנו לרכישת ביטוח יקר מדי, בסכום גבוה מדי, ולאורך שנים רבות ממה שצריך באמת. הרפורמה האחרונה צפויה לעורר גל הדף // דעה

שי מלמד | (16)
נושאים בכתבה ביטוח חיים בריאות חברות ביטוח

הרפורמה האחרונה בתחום ביטוחי החיים מסיטה את הדיון מהשאלה החשובה באמת - האם בכלל צריך ביטוח חיים? ואם כן, האם יש צורך בסכום הגבוה כל כך שרובנו מבוטחים בו?

המהלך צפוי לעורר גל הדף, וכמו גל הדף של כל רפורמה בתחום הביטוח בשנים האחרונות, בשבועות הקרובים צפויים רבים מהמבוטחים לקבל טלפונים מחברות וסוכני ביטוח המשכנעים אותם לעבור עכשיו, ומהר, לביטוח החיים המוזל שלהם. רק שבדיוק כמו במקרה של הרפורמה הקודמת בביטוחי הבריאות, הטלפונים לא יגיעו מהסוכנים אל מבוטחים שלהם, אלא ללקוחות חדשים. מבוטחים המשלמים על ביטוח יקר, ובסבירות גבוה גם רובו מיותר, ימשיכו לשלם עד שיקבלו טלפון מסוכן או מוקדן אחר שינסה להעביר אותם אליו וכן הלאה.

 

רובנו ממש לא צריכים ביטוח חיים. אם נניח בצד את מרכיב ביטוח החיים בביטוחי מנהלים, שעל חוסר כדאיותו של מוצר זה לרוב האוכלוסייה נכתבו אין ספור מילים, ונתמקד אך ורק בביטוח הריסק הנפוץ (פיצוי במקרה מוות), נראה שמטרתו העיקרית היא לתת ביטחון כלכלי לבני המשפחה במקרה מוות של אחד מבני הזוג המפרנסים העיקריים.

 

תחת מטרה חשובה זאת, נבנים חששות ופחדים אשר מובילים את רובנו לרכישת ביטוח יקר מדי, בסכום גבוה מדי, ולאורך שנים רבות ממה שצריך באמת. דוגמאות למי שככל הנראה אינם צריכים לרכוש ביטוח חיים או כאלו הנדרשים לרכוש ביטוח בסכום נמוך יותר מזה שמנסים למכור להם, הם: רווקים ברוב המוחלט של המקרים, היות שעדיין אין בני משפחה תלויים בהם או זוג צעיר שעדיין אין לו התחייבויות כלכליות וילדים.  

גם זוג עם ילדים, במידה ואחד מבני הזוג נפטר מהעולם, בן הזוג השני לרוב, לאחר תקופת האבל והשיקום, ייעזר בקצבת השארים מקרן הפנסיה או מקצבת ביטוח לאומי לאלמנות ויתומים, ימשיך את חייו וישתקם גם מבחינה כלכלית (התאמת אורך החיים, נישואים שניים וכו'). ומהצד השני של מניפת הגילאים, גם בני זוג מבוגרים שילדיהם יצאו מהבית ואינם תלויים בהם וכאלו שאינם בעלי חובות והתחייבויות כלכליות, אינם צריכים ביטוח חיים.

 

הפעלת סוג של "מערכת סינון" על האוכלוסייה הבוגרת בישראל, תותיר פלח אוכלוסייה צר מאוד של בני 30-60, נשואים עם ילדים צעירים, בעלי התחייבויות כלכליות, שיצטרכו השלמה של כיסוי כספי לא גבוה למשך מספר שנים מצומצם.

 

לפני הרפורמה או אחריה, עלות של ביטוח חיים בסכום גבוה מדי יכולה להגיע למאות ואלפי שקלים בחודש. ברוב המקרים, היא תלך ותתייקר עם השנים במקום שלפי ההיגיון היא תלך ותפחת עם צמצום סכום הביטוח וצמצום הצורך בביטוח זה. אם מצליחים לנקות את החששות וההפחדות מתהליך הבדיקה, ניתן להבין שבמקרים רבים, ניתן להפחית את סכום הביטוח משמעותית ובמקרים רבים - אף לבטלו בכלל ולהסתפק במקורות הקיימים כיום.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

הכותב הינו מנכ"ל חברת מלמד יועצים

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    רתם 02/11/2021 21:18
    הגב לתגובה זו
    חארטה בפיתה ואם אני רווק אז למי יילך הכסף כשלא אהיה ?!
  • 11.
    סתיו אטיאס 25/11/2020 19:33
    הגב לתגובה זו
    בתור עובדת של חברת ביטוח אתם פשוט מטעים! אלוהים ישמור אם לתוכן כזה הלקוחות שלי מקשיבים. ביטוח חיים רק לרווק?! המשפחה מתפרקת נפשית גם אם הוא לא נשוי!!! סכום פיצוי גבוה מדי?!?! אז באיזה סכום תמליצו לי לבטח לקוח עם ילד בן שנה? ב100.000 שח אולי?
  • 10.
    משה 02/04/2019 07:27
    הגב לתגובה זו
    בפועל כאשר מת מפרנס מישהו צריך לתת למשפחה את הכסף החליפי. מי שחושב שביטוח לאומי מספיק טועה. אכן ביטוח החיים יקר מאד ולא לכולם יש כסף לשלמו אבל זו הפקרות מוחלטת לא לעשות ביטוח חיים כאשר יש יכולת כלכלית.
  • טעות 04/04/2019 20:26
    הגב לתגובה זו
    חיים . בעלי היכולת פחות זקוקים לו
  • 9.
    נירית 01/04/2019 23:07
    הגב לתגובה זו
    אני ממש לא מבינה איך יועץ עכול לרשום דבר כזה?! כולם כולל כולם צריכים ביטוח חיים, גם רווקים ללא ילדים שמצב בריאותם תקין ומן הסתם יכול להדרדר... וכך כל האוכלוסיה שמעל גיל 18!! ולא, אני לא סוכנת ביטוח למי ששאל...
  • 8.
    רק אומר 01/04/2019 15:49
    הגב לתגובה זו
    נראה שהחברה נלחצו...
  • 7.
    משה רפפורט 01/04/2019 13:48
    הגב לתגובה זו
    איך אתה מעז לומר לאלפי המשפחות שבטוח החיים הציל אותן לומר שלא צריך בטוח שמגן על היכולת לשרוד ולחיות במינימום בטחון? בדקת? אולי לשני אחוז יש עודף בטוח חיים... מה שגם לא מדויק. הכתבה שלך מסכנת את מי שיקרא ויחשוב שאתה יועץ מקצועי וחבל....
  • 6.
    ותבדוק 31/03/2019 21:18
    הגב לתגובה זו
    א. המחירים לרב האוכלוסיה עלו. ב. ומה קורה אם ישתנה לרווק מצבו הבריאותי? ג. היו לפני הרפורמה ביטוחים שניתן היה להתאים במדויק את הביטוח לצורך = "הכנסה למשפחה", אבל ביטלו אותם.
  • 5.
    שלומי 31/03/2019 19:58
    הגב לתגובה זו
    פשוט לא יאומן חוסר הבנה בסיסי בכיסוי לביטוח חיים האם ידוע לך כמה מקרי מוות קורים לאחר חולי וכניסה לחובות עתק? האם ידוע לך כי יתומים נזקקים ליותר מילד רגיל ? האם ידוע לך כי הכנסה ממוצעת של 10,000 שקל מהווה הכנסה של למעלה ממליון שקל בעשר שנים ? אז נכון צריך לחקור ולתכנן אבל אם זה כתבה מיועץ אני......
  • 4.
    צודק 31/03/2019 18:33
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד
  • 3.
    אלי 31/03/2019 17:07
    הגב לתגובה זו
    הרעיון בביטוח חיים הוא לשמור על אותו אורח חיים גם במקרה של מוות של אחד מבני הזוג., כי הרי זה מה שכולנו רוצים שאם יקרה לנו משהו החיים של הסובבים אותנו לא ייפגעו. יש 2 דברים שיכולים לפרק משפחות במהירות ובאכזריות הימורים ומחלות/מוות. גם זוג צעיר בלי ילדים צריך ביטוח כי אם חס וחלילה יהיה לאחד מבני הזוג מחלה קשה שלא תגרום למותו להיות מבוטח הוא כבר לא יוכל להיות.
  • 2.
    דרור 31/03/2019 15:47
    הגב לתגובה זו
    פעם ראשונה שמישהו מעלה נקודות ענייניות ולא רק סיסמאות. לי אישית יש רק ביטוח חיים אחד ואני מתכנן לשמור אותו עוד כמה שנים עד שהילד האחרון שלי יסיים את התואר ואז אני מבטל אותו. אבל אחרי שקראתי, יש מצב שאני כבר עכשיו מצמצם אותו בחצי.
  • אני רק שאלה 31/03/2019 17:18
    הגב לתגובה זו
    מצויין.כל עוד הביטוח עונה לך על צורך של הבטחת הקיום של הילד כמו שכתבת אז אתה צריך אותו.... לגבי להקטין את הסכום - זה תלוי ברמת ההכנסה האישית שלך ובמה אתה מבקש עבור הילדים שלך. אין פיתרון אחד לכולם.
  • 1.
    שמעון 31/03/2019 13:41
    הגב לתגובה זו
    חוסר אחריות משווע מצידך לכתוב שטויות כאלו, האם לכל ההורים יש קרן פנסיה וכיסוי למקרה פטירה? האם ראית אי פעם מה קורה למשפחה כשהמפרנס העיקרי נעלם? ראית יתומים עוברים לגור עם סבתא? ראית ילדים בלי כסף לבגדים או אוכל? מי נתן לך את התואר יועץ או מנכ"ל, חוסר האחריות שלך זועק מתוך הכתבה וכולי תקווה שמי שיקרא אותה לא ייאמץ את הטענות" הנוחות לאימוץ" שנתת. לגבי ירידת מחירים בפועל ברוב המקרים המחירים עלו, ותבדוק אותי. החלפת ביטוח בזול יותר, זהירות מוקש נדרשת הצהרת בריאות מחודשת. אני באופן אישי רכשתי ביטוחי חיים מעבר למשכנתא בעוד מליון ש"ח, שיעזרו לילדי להגיע לבגרות בצורה מכובדת במקרה מותי.
  • סוכנים עושקים 31/03/2019 16:05
    הגב לתגובה זו
    שמעון נשמע כאילו אתה מסוג הסוכנים ששכנעו אותי לקנות ביטוחים מיותרים ולשלם לסוכנים עמלות ולחברות הביטוח כסף סתם. סוף סוף מישהו כותב דברי טעם!
  • ניר 01/04/2019 09:23
    עבדו עליך, רימו אותך, בילפו אותך... אין לך שיקול דעת?! אף אחד לא שיקר אותך ולא דחף לך שום דבר. לא רוצה ביטוח, אל תעשה... אני ברשותך דואג למשפחה שלי וכן אעשה. ודרך אגב, התגובה שלך מעידה על האינטליגנציה שלך...
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |
נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.​

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן
שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן