הורדת הריבית קרובה מתמיד
התהליכים הכלכליים מתרחשים במהירות. יומיים לאחר שהבנק המרכזי בארה"ב הציג התקפלות חסרת תקדים במדיניות המוניטרית לחודשים הקרובים (לכתבה המלאה), השווקים החלו לסעור: מדדי המניות האמריקניים נפלו בשיעור חד של עד 2.5%, תשואות האג"חים הממשלתיות נפלו לשפל, והריצה לדולר התחדשה עם קריסה של רוב המטבעות בשווקים המתעוררים. התחזית להמשך? הורדת הריבית בארה"ב נראית קרובה מתמיד.
הסיבה לתנודתיות הגבוהה ביומיים האחרונים היא לא רק שהפד' לא הצליח להרגיע את שוק הכסף, הוא למעשה החריף את מצוקת הנזילות במערכת הבנקאית, ומיד נסביר.
בעקבות המשבר הפיננסי של 2008 החל הפד' לקבוע את שערי הריבית בארה"ב באופן שונה. הגבול העליון של קרנות הפד' היה עד לחודשים האחרונים ריבית ה-IOER, כלומר הריבית שהפד' משלם לבנקים על הרזבות שהם מחזיקים בחשבונו. הפד' שומר על הגבול התחתון של קרנות הפד' ע"י ביצוע Reverse Repo Agreement (או בקיצור RRP). בפשטות, זוהי הריבית המשולמת לגופים (שאינם הבנקים הגדולים). בטווח הריביות הנ"ל נמצאת הריבית האפקטיבית בשוק (EFF), שהיא למעשה מייצגת את הריבית בפועל בין הגופים הפיננסים. ב-2 העלאות הריבית האחרונות שביצע הפד', הבנק הרים את ריבית ה-RRP ב-0.25 נק' בסיס, ואת הריבית ה-IOER ב-0.2 נק' בסיס בלבד (בניגוד לכל העלאות הריבית הקודמות). הפד' טען בזמנו כי מדובר "בהתאמות חד פעמיות", אך רוב השחקנים בשווקים לא קיבלו את טענה זו, כאשר היה ברור שהכלכלה האמריקנית כבר החלה להאט.
הפער בין ריבית ה-IOER וריבית ה-EFF החל להיסגר בחודשים האחרונים של 2018, דבר שסגר לחלוטין את האפשרות של הבנקים האמריקניים הגדולים (עם הגישה ל-IOER) ליצור רווחים חסרי סיכון. בכל החודש האחרון הריביות היו זהות ברמה של 2.4%.
ברקע להחלטת הריבית של הפד' השבוע, ריבית ה-EFF עלתה לראשונה מאז 2008 מעל לריבית ה-IOER, ונסגרה ביומיים האחרונים ברמה של 2.41%. המשמעות של עלייה זו היא שמצוקת הנזילות במערכת הבנקאית ממשיכה לעלות. נציין כי העלייה האחרונה מגיעה ברקע לסוף רבעון כאשר החברות מסדרות את המאזנים, דבר שמוסיף ללחץ על הריביות.
- "מחשוב קוונטי בדרך לשוק של 2 טריליון דולר עד 2035"
- בנק אוף אמריקה: השוק האמריקאי יקר מדי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ריבית ה-IOER מול ריבית EFF בשנים האחרונות
גם הפד' אחראי במידה רבה להחרפת מצוקת הנזילות במערכת ביומיים האחרונים: אם הפד' (שידוע כאופטימיסט תמידי) כבר לא כל כך אופטימי בנוגע לכלכלה האמריקנית כפי שהציג במהלך השנתיים האחרונות, הגופים הפיננסים בעולם הופכים לעוד יותר פאסימיים (למעשה הפד' אישר את הצפי למיתון בשנתיים הקרובות). לקראת מיתון/האטה כלכלית, הדרישה לביטחונות מזנקת אצל הגופים הפיננסיים ומצוקת הנזילות בשוק עולה.
את התוצאות למצוקה בשוקי הכסף קיבלנו ביומיים האחרונים בשווקים. כפי שהדגשנו בימים האחרונים ב-Bizportal, עיקר הבעיה נמצאת כעת בסקטור הבנקאות, ובפרט בבנקים הקטנים שצריכים להשיג כעת הון בתשואה גבוהה יותר. בנוסף, הצפי להאטה כלכלית שתגרום להפסדי אשראי גדולים והשתטחות עקומת האג"ח מעיבים עוד יותר על הסקטור.
תעודת הסל KRE, העוקבת אחר הבנקים האזוריים בארה"ב, השלימה צניחה של 11.7% ב-4 ימי המסחר האחרונים. הלחץ הורגש גם בבנקים הגדולים, כאשר מניית בנק אוף אמריקה (סימול:BAC) נפלה אמש ב-4.1% והשלימה צניחה של 10% בימים האחרונים. התהליך גורם לצרות עוד יותר גדולות בסקטור הבנקאות האירופאי, שמתקשה במיוחד בשנים האחרונות (דויטשה בנק על המוקד).
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
תעודת הסל KRE העוקבת אחר הבנקים הקטנים בארה"ב: מכירות במחזורים עצומים
העלייה בריבית האפקטיבית בשוק משפיעה גם על שוקי המט"ח, כאשר הדולר אינדקס (סימול:DXY) חזר להתחזק ביומיים האחרונים, למרות הגישה היונית של הפד'. הלחץ של הדולר בשווקים המתעוררים חזר אתמול בגדול עם קריסה של המטבעות של טורקיה/ברזיל/ארגנטינה.
איך פתורים את הבעיה?
ללא פעולה של הפד', מצוקת הנזילות צפויה להחמיר, דבר שיפגע עוד יותר בכלכלה האמריקנית. לפד' יש מספר אפשרויות לבצע כעת: האפשרות הראשונה היא התערבות בפועל במסחר ע"י ביצוע REPO. כפי שציינו מוקדם יותר השבוע (לכתבה המלאה), חלק מבכירים בפד' כבר הביעו נכונות לבצע את המהלך. בפגישה האחרונה הבנק לא התייחס לסוגיה.
פעילות נוספת שהפד' יכול להציע כעת הוא הורדת ריבית ה-IOER. המשמעות לתהליך זה היא כי סייקל העלאות הריבית הסתיים, וכעת עוברים לתהליך הפוך. היסטורית, הפד' מתחיל להוריד ריבית כאשר המשק האמריקני כבר נכנס למיתון. נוסיף כי בעבר הפד' נדרש להוריד את הריבית ב-5%, וכעת הריבית עומדת על 2.5%-2.25%, כלומר כלי זה מוגבל ביחס למשברים הקודמים.
הריבית בעשורים האחרונים והתחלת תהליך הורדת הריבית בשוק
ברקע לנתוני הייצור הקטסטרופליים שהתפרסמו אמש בגרמניה (לכתבה המלאה), שמאותתים על עצירה של הפעילות היצרנית בכלכלה הגדולה באירופה, נראה כעת כי המשקיעים מעריכים שהפד' יבצע הורדה של הריביות מוקדם מהצפוי. תשואות האג"חים הממשלתיות הגיבו אתמול בירידות חדות: התשואה ל-2 עומדת כעת על 2.31%, כאשר נזכיר שבספטמבר האחרון עמדה התשואה על 2.9%. התשואה ל-10 שנים ירדה לרמה של 2.43% (נמוך מהריבית הנוכחית בארה"ב). עקום התשואה האמריקני הפוך בטווח של 1-10 שנים.
השינוי בעקומת האג"ח בין חמישי בבוקר לסגירה בשישי: המשקיעים בורחים לנכסים הבטוחים
ולסיכום: סייקל האשראי שהתחיל ב-2008 ממשיך להראות סימנים של סיום בשנה הקרובה. 2019-2020 צפויות להיות שנים מאתגרות במיוחד למקבלי ההחלטות.
- 12.
- 11.קש 24/03/2019 08:24הגב לתגובה זולאחר עשור של צמיחה וריבית אפסית כדי לעודד את הציבור לצרוך ולגרום לכלכלה לא להיכנס למיתון הגיע זמן התשלום .הדרך היא עליית ריבית צמצום החוב הציבורי ומיתון.
- 10.הכתב הזה 24/03/2019 07:53הגב לתגובה זוהנכסים הפיננססים בבועה גם נדלן למה רוצה סופר בועה?להגיע לתהום הקריסה בעתיד
- 9.הכתב הזה 24/03/2019 07:50הגב לתגובה זוכתבות מטעות האבטלה אפסית צמיחה לאחר האטה כ2.1% אז למה להוריד במקרה הטוב יעלו עוד העלאה אחת במקום מספר העלאות
- 8.הפד למד את הלקח מכלכלת יפן ואין סיכוי שיוריד שוב ריבית (ל"ת)שאול 24/03/2019 05:36הגב לתגובה זו
- 7.בדיחה 24/03/2019 05:00הגב לתגובה זושכחת? הרי הפד פרסם את החלטתו ביום רביעי... אבל למה לתת לעובדות לבלבל...
- 6.שלמה 23/03/2019 19:40הגב לתגובה זוההורדה הקודמת לאפס כמעט היא הגורם למה שקורה היום .לא יחזרו שוב על הטעות שהועילה רק לטווח קצר
- אבל טראמפ יושב לו על הוריד ולא יסכים ל 2008 במשמרת שלו (ל"ת)אס&פי 23/03/2019 22:43הגב לתגובה זו
- 5.עמי 23/03/2019 12:20הגב לתגובה זוה"צורך בנזילות" מתגמד לעומת הצורך ב"נכסים בטוחים". כרגע כולם רצים לדולר מכיוון שהסטורית זה מה שעושים המוסדיים במיתון, אבל בעולם עמוס החובות - הדפסת כסף תגרום לפיחות ולעליה באינפלציה שהפעם תתבטא בעליה במוצרי הצריכה. ארה"ב מייצרת חובות של טריליון בשנה, וחזרה למדיניות מרחיבה (הורדת ריבית וחזרה לQE) לא תעזור לצמיחה אלא לקריסה בערך הדולר ועליה במחירי הסחורות
- 4.גיא 23/03/2019 11:12הגב לתגובה זוסוף סוף ניתן להבין עד הסוף את הראציונאל של הטיעונים. תודה עמית!
- 3.דוד אברהם כהן 23/03/2019 10:10הגב לתגובה זוהנרות שלו הראו ששלוש שמונים זה קלי קלות והדולר ימריא ואני האמנתי לו וממשיך להפסיד
- 2.שורו 23/03/2019 07:53הגב לתגובה זוכדי להיפטר מאג"ח שהבנק המרכזי רכש ויצר חוב עצום גופים וציבור צריכים לרכוש אותם בחזרה והדרך העלאת ריבים ומיתון.
- 1.ROSEN 23/03/2019 07:41הגב לתגובה זוניתוח נכון של נעם טל . האפשרות להורדת ריבית בעתיד , התשואה הנמוכה מאד של האג"ח הממשלתיות , האפשרות לביצוע REPO - כל אלו יכולים לתמוך בשוק המניות .

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.