איטליה נפלה למיתון שלישי בעשור האחרון, צרפת היא הבאה בתור?
בעוד המשקיעים מנסים להבין את ההשלכות של שינוי המדיניות בחודש האחרון מצד הפד', נתוני המאקרו בעולם ממשיכים להידרדר, כאשר אירופה ממשיכה לבלוט לרעה.
איטליה, הכלכלה השלישית בגודלה באיחוד האירופאי, נכנסה רשמית למיתון שלישי בתוך פחות מעשור (כפי שצפינו בנובמבר האחרון). נתוני התמ"ג לרבעון האחרון של 2018 הציגו התכווצות של 0.2%, לעומת צפי לירידה של 0.1% בלבד בתמ"ג. הירידה בתמ"ג ברבעון האחרון מגיעה לאחר שברבעון השלישי של 2018 התכווצה הכלכלה האיטלקית ב-0.1%.
התוצר האיטלקי בעשור האחרון – מיתון שלישי בתוך פחות מעשור
אחרי שאיטליה ויוון נכנסו רשמית ברבעון האחרון למיתון, נראה כי הבאה בתור היא צרפת, שם ירד מדד מנהלי הרכש בחודש האחרון לטריטוריה דובית (לכתבה המלאה).
נתון נוסף שאכזב הבוקר בגדול הוא המכירות הקמעונאיות בגרמניה. במהלך חודש דצמבר נפלו במכירות בשיעור של 4.3%, הירידה החודשית החדה ביותר מאז 2007!
למרות הנתונים החלשים במיוחד, נראה כי מי שמצפה לתיקון בחודשים הקרובים באירופה עשוי להתאכזב. כפי שטענו בחודשים האחרונים, אחד האינדיקטורים האמינים ביותר לכלכלה האירופאית הוא הגידול בכמות הכסף, M1. בעולם שצמיחה כלכלית בנויה על חוב ויצירה של כסף חדש, יש חשיבות רבה לרמות הגידול בכסף (שמצביע על גידול בהלוואות וכו'). בשבוע האחרון התפרסם קצב הגידול בכמות הכסף לחודש דצמבר, והוא ירד לרמה שנתית של 6.6% בלבד. מבחינה היסטורית קצב הגידול הנוכחי צפוי לגרום למיתון (בתוך 12 חודשים). הכלכלה האירופאית מציגה קצב גידול דומה בכל החודשים האחרונים, ולכן כפי שטענו ביוני האחרון (לכתבה המלאה), הצפי הוא לכניסה להתכווצות כלכלית לקראת ספטמבר 2019, בדיוק כאשר מריו דראגי צפוי לעזוב את תפקידו כיו"ר הבנק המרכזי.
- לראשונה: הזהב עקף את האירו כנכס רזרבה
- לגארד קוראת לאירופה: הזמן להפוך את האירו לחלופה אמיתית לדולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הכסף באירופה: נתוני המאקרו צפויים לרשום ירידה נוספת בחודשים הקרובים
כעת, כאשר תוכנית הרכישות של הבנק המרכזי (ECB) הפסיקה, קצב יצירת הכסף בשוק (שתלוי בלקיחת הלוואות חדשות) צפוי לרדת בקצב גבוה יותר. השוק האירופאי, כך מסתבר, לא יכול להתקיים ללא הדפסת הכסף של הבנק המרכזי.
- 7.בדירה גרים=קורת גג 01/02/2019 16:02הגב לתגובה זובדירה גרים=קורת גג,לעומת מגורים ברחוב
- 6.בדירה גרים=קורת גג 31/01/2019 21:43הגב לתגובה זובדירה גרים=קורת גג,לעומת מגורים ברחוב
- 5.משה 31/01/2019 20:44הגב לתגובה זואני לא חסיד של ביבי אבל זה מה שיקרה לנו פה גם כן אם הגנרלים ייקחו את השלטון לידיים שלהם
- 4.הגיעו (ל"ת)עליות בארהב 31/01/2019 15:19הגב לתגובה זו
- 3.טראמפ החייט 31/01/2019 14:07הגב לתגובה זולפקוח את העיניים !!! זה לא חליפה. המלך ערום !!!
- 2.לעמית 31/01/2019 14:06הגב לתגובה זוהבנקים המרכזיים שולטים, ולא מעניין אותם שוב דבר. ידפיסו וימשיכו להדפיס, אין חשיבות לחוב ולכסף....
- משה 31/01/2019 15:20הגב לתגובה זוירד. סבלנות. אל תפסיק לכתוב זאת..
- פרסמו דוחות טובים (ל"ת)למה שירד?! 31/01/2019 21:46
- 1.התגעגתי לכתבות הפסימיות בביזפורטל (ל"ת)התגעגתי 31/01/2019 13:52הגב לתגובה זו
- דוד 01/02/2019 07:36הגב לתגובה זוטבעם של כתבים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
