אלה אלקלעי
צילום: יח"צ

מעבר לדו"חות: המדד שחושף מה באמת מניע את החברות

בישראל, מדד מעלה היה הפנס היחיד שאפשר לנו לראות מה שנמצא מחוץ לטווח של תאורת הרחוב והדוחות הכספיים. בטווח של עשור, חברות שהשקיעו במדד הרוויחו

אלה אלקלעי | (4)

באיגרת למשקיעים בקרן הגידור של דן אריאלי וחברת Irrational Capital לסיכום 2018 ובמבט אל 2019 מצוטטים מספר מחקרים המסבירים וממחישים את הערך הגלום למשקיעות ולמשקיעים ביכולת למדוד ולהעריך את התרבות הארגונית בחברות:

  • סקר של Ernst & Young בקרב לקוחותיה בעולם מצא ש-86% מהמשיבים העריכו שהתרבות הארגונית הינה מרכיב יסוד משמעותי בתוצאות העסקיות של החברה שלהם ושהשקעה בתרבות הארגונית מניבה תשואה של למעלה מ-10% ברווח התפעולי.
  • בסקר של גאלופ שבחן מתאם בין דיווח על מעורבות של עובדים בחברות בהן הם עובדים, לבין התוצאות העסקיות במהלך המשבר האחרון, מצא שהחברות שדורגו בעשירון העליון של מעורבות עובדים הציגו שיפור של 26% ברווחיות במהלך המשבר בהשוואה למתחרים שהציגו ירידה של 14% ברווח.

במכתב השנתי שלו למנכ"לים כתב לארי פינק, מנכ"ל בלאק רוק, שהמטרה היא לא המרדף אחר רווח אלא האמצעי להשיג אותם "Purpose is not the sole pursuit of profits but the animating force for achieving them".

פעם, אפשר היה להשקיע רק על סמך הדוחות הפיננסים של חברות וקצת מידע ענפי פומבי, מעשה הדומה לחיפוש מטבע רק מתחת לתאורת הרחוב. זה לא שמישהו אי פעם חשב שרק שם יש מטבעות אלא שרק שם היה מידע זמין שניתן היה להסתמך עליו בחיפוש. פעם היה מאוד מסובך לראות מה קורה היכן שאין אור.

בפועל, בישראל, מדד מעלה היה הפנס היחיד שאפשר לנו לראות מה שנמצא מחוץ לטווח של תאורת הרחוב והדוחות הכספיים. הוא האיר את האזורים הנסתרים של התרבות הארגונית או המטרה המניעה את החברות. בהתאם, ממש לא מפתיע שתוספת השקיפות, היכולת לנתח לא רק את הדוחות הפיננסים אלא היבטים נוספים בתרבות הארגונית, המדד הזה הוסיף תשואה ואפילו תשואה משמעותית כפי שניתן לראות בטבלה:

מדד האכפתיות

במציאות של עודף הרגולציה בה אנחנו נמצאים מי שטורח לענות על עשרות השאלות הגלומות במדד מעלה חייב לראות בתרבות הארגונית מטרה או משימה ארגונית ראשונה במעלה. לא רק שיש במדד עשרות שאלות, אלא שהשאלות הללו משתנות ומאתגרות מחדש כל שנה. אם לדוגמא כבר כתבתם קוד אתי לחברה בכדי לזכות בניקוד הנכסף, אז שנה אחר כך, בכדי לקבל נקודות תצטרכו למנות ועדת דירקטוריון שעוקבת אחרי הקוד האתי ודנה בו, ושנה אחרי זה תצטרכו להוכיח כי אחוז ניכר מהעובדים קראו את הדוח והתייחסו אליו.

איזו חברה טורחת לאתגר את עצמה כל שנה מחדש? התשובה לשאלה זו, היא חברה שאכפת לה וזה כבר חלק משמעותי מההסבר לעודף התשואה שגלום בחברות שמדווחות. יש הנהלות שאכפת להן רק מרווחים מידיים ויש חברות שמשקיעות בתשתיות ובתרבות הארגונית. מעקב אחר החברות הבורסאיות שעברו בשלוש השנים האחרונות ממיקוד בשוק הנדל"ן למיקוד במטבעות וירטואליים למיקוד בקנאביס ממחיש את הפער בין הנהלות שמדווחות לארגון מעלה לבין הנהלות שעושות סיבוב על השוק.  

חלק ניכר מהביקורת שהוטחה לאורך השנים במדד מעלה היא שלא משנה איך החברה פועלת וכמה היא מקפידה על עקרונות ESG, אם היא מדווחת היא נכללת במדד. אני לא מתווכחת עם הביקורת כי אני בהחלט חושבת שאם טורחים ובוחנים יותר לעומק את הדיווחים, אפשר להמשיך ולשפר את התשואה, אבל מהתוצאות בעשר השנים האחרונות עולה עובדה אחת ברורה: היות שלא כל החברות טורחות לדווח, עצם הדיווח מהווה מדד לאכפתיות ולתרבות הארגונית של החברה. מי שהשקיעה במדד מעלה הרוויחה הרבה יותר ממי שהשקיעה במדד המניות הכללי הישראלי ואם מסתכלות על טווח של עשור אז אפילו יותר ממדד הדגל האמריקאי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

פחות מ-30 מיליון שקל מושקעים כיום בקרן הסל העוקבת אחר מדד מעלה על אף שהיא מסוכנת פחות ורווחית יותר ממרבית האלטרנטיבות ברות ההשוואה.

למשקיעים בבורסה הישראלית מדד מעלה הוא עדיין הפנס היחיד שמאפשר לנו לאתר מידע אמין תומך החלטה מעבר לדוחות הכספיים. לרשות כל מי שמשקיע גם בבורסות אחרות עומדות מערכות מידע משוכללות ורבות המאפשרות ניתוח והבנה של מה שפרופסור אריאלי והצוות שלו מכנים תרבות ארגונית.

זו הזדמנות מצוינת להזכיר שבלי הנחישות של דר' טליה אהרוני, שיתוף הפעולה של הבורסה ורונית הראל בן זאב שהובילה באותה תקופה את הקמת המדד כמו גם הנחישות וההובלה של מומו מהדב מנכ"ל מעלה בעשור האחרון, שמצליח להמשיך ולפתח את המדד, גם זה לא היה כאן.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ביזפורטל אני מבקש עוד כתבות של אלה אלקלעי (ל"ת)
    סתיו 09/02/2019 09:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לרון 08/02/2019 06:11
    הגב לתגובה זו
    לכתוב "מדד מעלה" בגוגל ולקבל את המדד הרלבנטי ומרכיביו.
  • ארי 09/02/2019 09:14
    הגב לתגובה זו
    תעודה או קרן משקיעים בו.תבדוק וכנס לקסם שכאילו יש לה תעודה עליו ותראה ... כלום ושום דבר
  • 1.
    ארי 07/02/2019 18:45
    הגב לתגובה זו
    למשקיע המתחיל, מה זה המדד הזה?מהי תעודת הסל דרכה ניתן להשקיע בו?תודה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).