מגמת הפדיונות בקרנות הנאמנות נמשכת למרות התאוששות השוק
מגמת הפדיונות בתעשיית קרנות הנאמנות נמשכת גם לתוך השנה החדשה, וזאת למרות ההתאוששות שרשמו שוקי המניות ואגרות החוב בישראל ובעולם מתחילת החודש.
בהמשך לפדיונות העתק שנרשמו בדצמבר, גם בינואר נמשכת המגמה, כאשר מתחילת החודש נפדו מתעשיית קרנות הנאמנות כ-1.97 מיליארד שקל, שהתחלקו בין הקרנות האקטיביות-המנוהלות שפדו 1.55 מיליארד שקל, לבין הקרנות הפסיביות שפדו כ-420 מיליון שקל. מן העבר השני, הקרנות הכספיות רשמו גיוס של כ-710 מיליון שקל, כך שבשורה התחתונה מדובר ביציאת כספים של כ-1.26 מיליארד שקל מהתעשייה כולו בינואר.
על פי כלכלני מיטב דש: "סיטואציה זו משקפת, להערכתנו, את חוסר הבטחון של המשקיעים אחרי הטלטלה שהם חוו בדצמבר. מי שהתאפק בדצמבר ולא מכר את אחזקתו בקרנות נאמנות, מחליט שכדאי לו למכור כיום במחירים טובים יותר, ומי שמכר בדצמבר, ואולי מתחרט על כך, איבד את הבטחון ומחליט להמתין בחניית ביניים עם כספו, בעיקר – בקרנות הנאמנות הכספיות. והתוצאה – יציאת כספים, אמנם קטנה יותר, מתעשיית הקרנות המסורתיות".
ברמת התעשייה האקטיבית, הקטגוריה שהובילה את הפדיונות היא אג"ח כללי, שהיא גם הגדולה בתעשייה, וזו שריכזה את מרבית הפדיונות גם בשנת 2018 כולה. יציאת הכספים ממנה הסתכמה בינואר בכ-790 מיליון שקל. מיד אחריה בראש הקטגוריות הפודות ביותר נמצאות קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות ואלה המתמחות באג"ח מדינה עם יציאת כספים של כ-260 מיליון שקל כל אחת. הקטגוריה היחידה שהצליחה לגייס הייתה זו של אג"ח חו"ל עם כ- 100 מיליון שקל.
ברמת התעשייה הפאסיבית, הקטגוריה שספגה את המכה הקשה ביותר הייתה זו של הקרנות המתמחות במניות. זו גם הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו עם 68 מיליארד שקל והיא מהווה כ- 59% מהתעשייה הפאסיבית כולה. הקרנות המתמחות במניות פדו כ-520 מיליון שקל בינואר, כאשר הקרנות שמתמחות בישראל גייסו כ-60 מיליון שקל ומנגד קרנות המתמחות במניות בחו"ל פדו 580 מיליון שקל, במה שנראה כמו סוג של תגובה מאוחרת לאירועי דצמבר.
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.אם כסף לא נכנס 27/01/2019 14:31הגב לתגובה זועולה על אויר כולה חארטה בארטה
- 1.מפולת ענק קרובה מתמיד (ל"ת)רועי 27/01/2019 13:59הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
