אסיפת חירום במטה סלקום בנתניה
צילום: יח"צ

עכשיו זה רשמי: הוכרז סכסוך עבודה בחברת סלקום

לאחר הצהרתו של ניסנקורן בנקיטת צעדים אל מול הודעת החברה על כוונת הפיטורים בחברה, ההסתדרות מכריזה על סכסוך עבודה שיחול על כ-3,700 עובדים

מורן ישעיהו | (1)

לאחר הצהרתו של ניסנקורן מוקדם יותר השבוע בנקיטת צעדים אל מול הודעת החברה על כוונתה לפטר כ-250 מעובדי חברת סלקום 3.56% - ההסתדרות מכריזה הבוקר (ד') על סכסוך עבודה בסלקום נטוויז'ן וברשת חנויות התקשורת דינמיקה. הסכסוך יחול על כ-3,700 עובדי הקבוצה.

המהלך מגיע לאחר אסיפת חירום שקיימו אתמול מאות מעובדי החברה שהחליטו לנטוש עמדות בעקבות המכתב שפרסם מנכ"ל החברה, ניר שטרן. "לא נהסס להשבית את החברה עד שיחזור מהצעד השפל", אמרה יו״ר הועד מיה יניב. מאוחר יותר אמש פרסם שטרן מכתב נוסף בפנייה אישית לעובדים: "עם יד על הלב, האם לא עדיף לארגן מסיבת פורים צנועה באולם הרב תכליתי ולא כזו שמתוכננת בעלות של 2 מיליון שקל כדי להימנע מפיטורי עובדים?" (לתוכן המכתב במלואו). 

במסגרת הסכסוך, נציגות העובדים מלינה על המבוי הסתום במו"מ מול ההנהלה למציאת פתרון הולם ומוסכם לצורך התייעלות, ככל שנדרשת, ללא צורך בפיטורי העובדים. כמו כן, הסכסוך כולל את דרישת הוועד מההנהלה, לקיים משא ומתן לקביעת התנאים שיוענקו לעובדים המפוטרים, במידה ויהיו פיטורים, לרבות תוכנית לפרישה מרצון, שההנהלה סירבה לפרסם עד כה.

על פי הודעת ההסתדרת, עילות הסכסוך מתייחסות בין היתר לחשש הממשי מפני אי עמידת החברה בהתחייבויותיה הכספיות כלפי העובדים, כשברקע מרחף האיום על איתנות החברה בעקבות העבודות הנדרשות לפינוי תדר 850.

"אני מצר על כך שהנהלת סלקום מסרבת לשתף פעולה עם נציגות העובדים, במטרה לגבש חלופות כלכליות מוסכמות אשר יאפשרו התייעלות ללא צורך בפיטורים. מדובר בהתנהלות אשר פוגעת ביחסי האמון שנבנו בין הצדדים. ההסתדרות מגבה באופן מלא את הוועד ותפעל בכל האמצעים שעומדים לרשותה על מנת להגן על מעמדם ועל ביטחונם התעסוקתי של העובדים", מסר ניסנקורן.

עוד הגיב לדברים יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק, יקי חלוצי, באומרו כי "התנהלותה התמוהה של הנהלת סלקום בתקופה רגישה זו וניסיונה להשתמש במצב כדי להתנער מההסכם הקיבוצי שההנהלה חתמה לפני תקופה קצרה, מעידים על היעדר תום לב קיצוני מצד מקבלי ההחלטות בחברה". 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שמאלני 23/01/2019 11:46
    הגב לתגובה זו
    אם עובדי סלקום היו נותנים שרות מכבד ואכותי ללקוחות, אולי הם היו עכשיו יותר בטוחים במקום העבודה שלהם. השרות הגרוע גרם לי להחרים את סלקום ולהמליץ לכל מקריי לעשות כך. בלי שיפור התנצלות ושינוי הגישה של המרכז בסנטר... זאת רק ההתחלה.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי