משטרת ישראל משטרה
צילום: דוברות המשטרה

תחייכו, מהיום השוטרים מצלמים אתכם

החל מהיום מצלמות גוף יוצמדו לאלפי שוטרים ויתעדו את פעילותם באופן שוטף. השוטרים לא יכולו למחוק או לערוך את הסרטים שצולמו על ידם
ערן סוקול |

פרויקט מצלמות הגוף של משטרת ישראל יוצא לדרך - את מצלמות הגוף שיוצמדו מעתה לאלפי שוטרים ויתעדו אירועים ברחבי הארץ באופן שוטף, סיפקה חברת בינת תקשורת מחשבים שזכתה במכרז והטמיעה לצד משטרת ישראל את הפרויקט במערכות המשטרה, אותו יזמו לפני כשנתיים השר לביטחון פנים, גלעד ארדן ומפכ"ל המשטרה היוצא, רוני אלשיך.

במהלך בחינת הפתרון נעשתה עבודת מטה עמוקה ורחבה במשטרת ישראל, אשר בחנה את כלל ההיבטים הנוגעים לשימוש במצלמות הגוף, כל זאת תוך לימוד מהנעשה במשטרות ברחבי בעולם. בין הדרישות המרכזיות היו יצירת ממשק ללא מגע יד אדם, שיחבר את מצלמות הגוף אל מערכות המחשוב המשטרתיות, המבצעיות, תוך שמירה על תו תקן מחמיר בתחום אבטחת המידע, ללא יכולת מחיקה ועריכת החומר  - כלל.

ההנחיות הגורפות בפרויקט כללו הגדרה ברורה כי שוטר לא יכול למחוק או לערוך את הסרטים. הליך זה מייצר מהימנות של המידע ותומך בהגדרת העל של הפרויקט – העלאת אמון הציבור במשטרה.

 

מהיום השוטרים הם גם צלמים

מצלמות הגוף החדשות של משטרת ישראל. מקור: יח"צ בינת

פרויקט זה נחשב לפורץ דרך בחיבור חומרי התיעוד למערכות המחשוב המשטרתיות ומדובר בפרויקט בקנה מידה עולמי. פריסת המערך הינו חסר תקדים, מאחר שבעוד ברוב המדינות בהן מוטמע הפתרון הוא מוטמע ברמת העיר או המחוז, הטמעת המערכת במשטרת ישראל מתוכננת לכלל כוח השיטור של מדינת ישראל הפזור ברחבי הארץ.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים.  עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים. בין הההמלצות ערבות מדינה למשכנתאות עבור נכסים ברי רישום (ההמלצה נבחנת מחדש על ידי החשכ"ל, כך צוין),  תכנית לחינוך פיננסי בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט; הסרת החסמים בפני שימוש באמצעי תשלום מתקדמים; הנגשת חלק מהתכנים הבסיסיים של הגופים הפיננסיים בשפה הערבית; בחינת הצורך והחסמים במתן שירותים תואמי כללי השריעה; הגברת ההגנה הצרכנית ללקוח הפיננסי; אופן הנגשת אשראי ועוד.