דצמבר סוער בקרנות הנאמנות - הציבור יצא, הפדיונות עצומים
בהלת המשקיעים בחודש החולף נתנה אותותיה גם על תעשיית קרנות הנאמנות. שנת 2018 מסתיימת עם המשך פדיונות אצל הגופים המובילים. מי זינקה לראש הטבלה ומי התרסקה לתחתית?
תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת חודש רע במיוחד, הגרוע ביותר השנה. לאחר גיוסים עצומים שרשמו הגופים המובילים בפתיחת שנת 2018, כעת המגמה היא הפוכה - הציבור יוצא מהקרנות. זאת על רקע נפילות שערים בשווקים המקומיים והגלובליים שתרמה לבהלה בקרב המשקיעים שמכרו בעיקר באמצעות קרנות הנאמנות.
בתוך כך, הפדיונות בקרנות נמשכים בדצמבר על רקע ביצועים חלשים שהציגו המדדים הבולטים בארץ ובעולם בהם ה-S&P500 שהשיל 9.2%, הנאסד"ק איבד 8% ומדד ת"א 35 ירד בכ-10%.
עוד נציין את התנודתיות שאפיינה את שוק המניות ואגרות החוב בחודש החולף. האסטרטג והכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, אורי גרינפלד, מסביר כי "אירועי דצמבר בשווקים הביאו את מרווחי התשואות בשוק הקונצרני המקומי להיפתח באופן החד ביותר מאז שלהי 2014. בעוד שבשוק המניות תנודתיות חדה היא חלק מהסיפור, בשוק הקונצרני ובעיקר באגרות החוב בדירוגים הגבוהים יותר, היינו לכאורה מצפים שהתנודתיות תהיה נמוכה יותר. עם זאת, שוק האג"ח הקונצרני בישראל מאופיין בחשיפה גבוהה מאוד למשקיעים פרטיים (בעיקר על ידי קרנות נאמנות)".
"באופן טבעי, אם בשל הטיות פסיכולוגיות כמו הטיית העשייה ואם בשל העובדה שטווח ההשקעה של המשקיע הפרטי הוא קצר יותר מאשר זה של המשקיע המוסדי, אחזקות הציבור הגבוהות באפיק הקונצרני הן מתכון לתנודתיות גבוהה. כתוצאה מכך, תקופות סוערות בשווקים כמו אלו של החודשים האחרונים מייצרות בדרך כלל גם הזדמנויות בשוק הקונצרני כאשר מרווחי התשואות (פרמיות הסיכון) נפתחים גם באגרות חוב בהן הסיכון נמוך באופן יחסי. פתיחת המרווחים הדרמטית של השבועות האחרונים הפכה את השוק הקונצרני לאחד מאפיקי ההשקעה האטרקטיביים ביותר בפתיחת 2019", סיכם.
- שסטוביץ ואי בי אי רוכשים מניות לוזון בכ-31.6 מיליון שקל
- קרן חדשה תתמקד במניות הביטחוניות הישראליות, האם התזמון נכון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דירוג הקרנות - מי נפלה לתחתית ומי מזנקת לראש הטבלה?
סיכום תוצאות קרנות הנאמנות המסורתיות בחודש דצמבר מעלה כי הפדיונות הנמוכים ביותר בהיקף של 56 מיליון שקל נרשמו בקרנות הנאמנות של אפסילון שמנהלת את היקף הנכסים בשווי הנמוך ביותר מבין הגופים עם 1.8 מיליארד שקל. אפסילון קופצת לראש הטבלה לאחר שתפסה מקום טוב באמצע לאורך השנה.
בהתייחס לנתונים אומר גיל קורן, מנכ"ל קרנות אפסילון כי "למרות הפדיונות הגבוהים בתעשייה, חלק מקרנות החברה סיימו את החודש בגיוס נטו חיובי, ובעיקר בלטה קרן אפסילון גמישה אשר גייסה מעל 23 מיליון שקל בחודש דצמבר. הקרן סיימה את שנת 2018 כאחת מבין הקרנות הבודדות בתשואה חיובית. קרן נוספת שבלטה לטובה היתה אפסילון זהב שסיימה את החודש בגיוס חיובי".
במקום השני נמצאות קרנות הנאמנות של תמיר פישמן שסוגרת את דצמבר עם פדיונות של 76 מיליון שקל - ולאחר שפתחה את 2018 עם היקף הגיוסים הנמוך ביותר של 10 מיליון שקל. הקרן צלחה את המגמה השלילית בקרנות בחודשיים האחרונים עם גיוסים של 115 ו-94 מיליון שקל באוקטובר ונובמבר בהתאמה.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מי שסופגת את הפדיונות הכואבים ביותר בדצמבר הן קרנות הנאמנות של איביאי עם היקף הפדיונות הגבוה ביותר של 1,136 מיליון שקל - איביאי פתחה את שנת 2018 בראש הטבלה עם ביצוע מרשים של גיוסים בהיקף 1.194 מיליארד שקל. בין השאר מחזיקה איביאי באג"ח של חברות נדל"ן אמריקאיות שרשמו ירידה חדה בחודש החולף. אגרות חוב אלו נכללו במדד תל בונד גלובל שאיבד 7.2% בחודש דצמבר. קרנות נאמנות שהכילו אג"ח של חברות אלו רשמו הפסדים כבדים, והציבור פדה מהן את הכספים.
ממשיכות לדשדש בתחתית הטבלה הן קרנות הנאמנות של אלטשולר שחם שפודה בדצמבר 926 מיליון שקל ו-1.5 מיליארד שקל מתחילת השנה. את 2018 פתחו באלטשולר עם גיוסים של 106 מיליון שקל.
מה קרה מתחילת השנה?
בראייה שנתית, מי שמובילה את הגיוסים היא חברת קרנות הנאמנות של מגדל שוקי הון עם 1.6 מיליארד שקל. זו סיימה את דצמבר עם פדיונות של 485 מיליון שקל לאחר שגייסה 150 ו-271 מיליון שקל בחודשים אוקטובר ונובמבר בהתאמה.
מיד אחריה נמצאת חברת הקרנות של מיטב דש עם גיוסים בהיקף של 1.5 מיליארד שקל, המנהלת סך נכסים של 22.1 מיליארד שקל. מיטב דש רשמה בדצמבר פדיונות של 608 מיליון שקל, בין הגבוהים החודש. אמנם, מבחינת הקרנות הכספיות, מיטב דש מובילה את הגיוסים עם 1,759 מיליון שקל.
במקום האחרון נמצאת חברת קרנות הנאמנות של ילין לפידות שחותמת את שנת 2018 עם פדיונות בהיקף של 4 מיליארד שקל לצד פדיונות של 758 מיליון שקל בדצמבר. ילין לפידות מנהלת נכסים בשווי של 22.4 מיליארד שקל - הגבוה ביותר מבין הקרנות.
קרנות הנאמנות של אילים שפתחה את 2018 בתחתית הטבלה עם פדיונות של 348 מיליון שקל מסכמת את השנה באופן דומה ופודה כ-3 מיליארד שקל מתחילת השנה. אמנם, בהסתכלות חודשית אילים מתברגת במקומות הגבוהים עם פדיונות בהיקף של 182 מיליון שקל.


- 3.אבי 01/01/2019 21:39הגב לתגובה זומין הסתם גופים שמנהלים שקל וחצי יפדו בהתאם וגופים גדולים שנמצאים בתיקים של כולם יחטפו יותר
- 2.מכר קרנות בבהלה וברח ופיספס את העליות (ל"ת)הציבור עדר שוטים 01/01/2019 19:01הגב לתגובה זו
- עמך 02/01/2019 08:15הגב לתגובה זוחכה לסוף השנה נראה כמה אתה חכם.
- אש 01/01/2019 21:11הגב לתגובה זולעדר הגדול יקח זמן עד שיברח. וזאת למה? כי הוא עדיין לא מאמין לירידות, והעליות שך השבוע האחרון מחזקות את האמונה הזאת. ומי גרם לעליות? מי שרוצה ששהאמונה הזו תתחזק. ולמה הם רוצים בזאת? כדי לקנות בעתיד מעדר כאשר העדר יפנים שיש באמת ירידה, במחירי שפל.
- 1.תשואות. זה מה שמעניין (ל"ת)מק 01/01/2019 17:50הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
.jpg)