העלאת הריבית - מדוע כחלון לא התייצב לטובת נוטלי המשכנתאות?
לאחר ששמעתי את הודעתה החגיגית של הנגידה בפועל נדין בודו-טרכטנברג לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. מעבר לעובדה שמדובר היה ללא ספק במחטף לא אתי, שעה שהנגידה הנוכחית סיימה את תפקידה והנגיד החדש עודנו על המזוודות בארצות הברית, עיתוי ההודעה, כמו גם תוכנה, גרמו לי לחוש שמדובר בכלכלה אחרת ובמדינה אחרת.
כלכלה, את זה יודע כל סטודנט שנה א', אוצרת בחובה הרבה מאוד מרכיבים פסיכולוגיים ולא רק נתוני כלכליים יבשים. כלכלה, לא פחות חשוב, מורכבת משורה ארוכה של נתונים, ועל כן על מקבל ההחלטה, קל וחומר בתפקיד הרם של נגידת בנק ישראל, לפעול במשנה זהירות, להסתכל על כל מכלול המרכיבים ולא פחות חשוב – להתייעץ.
תחושתי, במקרה זה, ששלושת התנאים שצוינו לעיל לא קרו. הנגידה בפועל לא התייעצה, בוודאי לא מספיק, לא בדקה אל נכון האם הנזק של החלטתה איננו גדול מהתועלת שבו, ובוודאי ובוודאי שלא פעלה במשנה זהירות. יתרה מכך: מעבר להעלאת הריבית מ-0.1% ל-0.25%, הוסיפה בודו-טרכטנברג מוקש נוסף בכך שהצהירה מראש שהכוונה הינה להמשיך ולהעלות את הריבית במהלך החודשים הקרובים, ובכך, בפועל, הוסיפה דלק למדורת הנזק.
אינני מזלזל כלל ועיקר בעובדה שהמשק הישראלי נמצא בצמיחה וברמת אבטלה מהנמוכות אי פעם. גם לא בעובדה שקיימת בעיה בשערי שקל-דולר וכן בצורך להתאים את הריבית לזו של הבנק הפדראלי בארצות הברית. אולם, האם המצב הזה אכן יימשך, שעה שזו שנה שלישית ברציפות נמצא שוק הדיור, ללא ספק אחד הקטרים המובילים של הכלכלה הישראלית, במצב של שוק מקרטע? והאם אכן אותה צמיחה איננה שברירית לעילא ולעילא ועלולה, דווקא בגלל במהלך החפוז והלא אחראי הזה להגיע למבוי סתום, שלא לדבר על האטה רבתי עד גבול המיתון?
- שר האוצר לשעבר משה כחלון יועמד לדין בפרשת יונט בכפוף לשימוע
- תביעה נגד משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דגל אדום לכחלון
הפלא בעיניי הוא איך זה שדווקא אותו שר אוצר ושר על לנושא הדיור, שנושא עימו, לכאורה, מסר חברתי, כולל תכנית הדגל של מחיר למשתכן שגררה עד כה אליה רבבות זוגות צעירים וחסרי דיור שלקחו משכנתאות בהיקף של מיליארדים רבים, לא הניף, ומהראש(!) "דגל אדום" להעלאת הריבית שעלולה, ועל כך אין וויכוח, לסכן את היכולת של אותם רבבות נוטלי משכנתאות, להחזיר את המכנתא שאותה לקחו?
לכאורה מדובר בהפרשים מאוד זעומים של עשרות מעטות של שקלים, אולם, וזה אולם גדול, הדינמיקה שמייצר עצם המהלך וההכרזה, המיותרת עד כדי מטופשת, שהתהליך הזה יימשך, כבר תגרום, להערכת משרדי, נזק מיותר וחסר טעם לשוק הדיור.
נזק זה יתבטא, אלף, בתרחיש של התקררות השוק ועצירה נוספת של הביקושים (מגמה שאפילו מקבלי ההחלטה הודו בה ובאופן ביזארי ציינו אותה כ"חיובית"), הן בקרב אותם זוגות צעירים, הן משפרי דיור שממילא רובם יושבים כבר היום על הגדר, והן הסתלקותם של המשקיעים מהשוק. נזק זה גם עלול, חלילה, לגרום בהמשך למשבר כזה או אחר בשוק המשכנתאות.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
על כן, עצתי לנגיד בנק ישראל החדש: עצור לאלתר את תהליך העלאת הריבית. הכרז, ובגלוי, על כך שאתה מבצע "חישוב מסלול מחדש" למגמה זו ורעיון נוסף: בדוק את האפשרות, שהינה לטעמי ריאלית בהחלט, ליצור "ריבית דיפרנציאלית". כלומר, לקבע את הריבית על המשכנתאות, בשונה מהריבית הכללית במשק, למשך שנה אחת לפחות. מהלך שכזה, לטעמי, ימנע את מירב הנזק, שאולי כבר יהיה קשה למנוע לאחר השליפה מהמותן של הנגידה בפועל אתמול בערב, מול כל פני האומה.
הכותב הוא ארז כהן, שמאי מקרקעין ומשפטן
- 19.לאוניד 30/11/2018 21:27הגב לתגובה זומעבר לזה שזו כמובן כתבה מגמתית. האם באמת אדון ארז מאמין שסביבת הריבית תשאר אפס לנצח? והאם לא ברור שברגע שארה"ב מתחילה לעלות ריבית באגרסיביות (בגלל הנתונים הכלכליים המעולים ובגלל הכלכלה הפורחת) לא תהיה אפשרות למדינות העולם להיגרר הרבה זמן מאחור. כדאי קצת לשמוע מה סטנלי פישר אמר בביקורו האחרון בארץ. הניחוש שלי שהוא מבין בכלכלה קצת יותר מכותב הכתבה.
- 18.לא לנוטלי המשכנתאות האינטרסנט דואג,אלא לבועה המתפוצצת (ל"ת)אדם 29/11/2018 18:39הגב לתגובה זו
- 17.משפחת טרכטנברג 29/11/2018 11:53הגב לתגובה זובמחאה באוהלים כי אין לה כסף לדירה. אנשים ציניים ומנוולים
- 16.שי 29/11/2018 08:42הגב לתגובה זוהכותב ממשיך לפמפם מחירי בועה
- 15.סידרה ג 28/11/2018 16:56הגב לתגובה זוהבלוף נחשף דירת 100מ'ר שעולה לקבלן 400 אלף , אי אפשר לעבוד על הציבור כל הזמן , גם משקיעים ברחו מהשוק לפני המפולת , בהצלחה לכל המתמודדים בדצמבר , אנחנו חסכנו 400 אלף .
- 14.כל השמאים והקבלנים ב 28/11/2018 16:52הגב לתגובה זועליית ריבית המשכנתא, עליית מס רכישה , משרדי מכירה שוממים. מינוף גבוה,הבנק סגר הברז השומן של תקופת הבועה נגמר.
- 13.ארז מה אתה בלחץ 28/11/2018 16:49הגב לתגובה זואין מכירות , אין פמפום בועה. אין ניפוח מחירים , מחיר למשתכן חתך לכם ברווחים , הפסקנו לממן קבלנים ואינטרסנטים, שבוע הבא הגרלה נוספת אלפי זכאים חוסכים מאות אלפי שקלים.
- 12.כחלון אלקטורלית גמור! אכזב ברמות! לא פתר את בעית הדיור (ל"ת)עושה שכל 28/11/2018 14:31הגב לתגובה זו
- 11.הנדלן צריך ליתרסק בשמונים אחוז (ל"ת)בעל דירה 28/11/2018 14:20הגב לתגובה זו
- צריך להתרסק 120 אחוז כי אתה הזוי (ל"ת)הנדלן 29/11/2018 11:54הגב לתגובה זו
- 10.החלטה נכונה וחכמה של הנגידה הזמנית (ל"ת)מאמר מגמתי ואינטרסנטי 28/11/2018 14:00הגב לתגובה זו
- 9.ממי 28/11/2018 13:38הגב לתגובה זוכתבה אינטרסנטית ומטעה. איך בדיוק אמירה, כי יהיו העלאות ריבית פוגעת בזוגות הצעירים??? היא פוגעת בקבלנים שיתקעו עם סחורה שאף אחד לא יקנה. כנראה שכותב הכתבה דואג להם דווקא ומנסה להשתמש בזוגות הצעירים כעלה תאנה....
- 8.כלכלן 28/11/2018 12:34הגב לתגובה זוא. הריבית עלתה סה"כ 0.15%, עלייה שכבר הייתה מגולמת בשוק ואין לה כמעט משמעות ב. הנגידה דווקא הדגישה שצריך להיות זהירים מאוד לגבי העלאות ריבית נוספות ג. מה קשור כחלון? אין לו שום אפשרות להשפיע או לעשות משהו בנושא הריבית.. תפסיקו סתם לבלבל את הציבור!
- 7.כלכלן 28/11/2018 12:18הגב לתגובה זויש אינפלציה , השקל נחלש, וצמחה פה בועת נדלן, המחירים בסופר עלו ב20% וכולם שותקים, רק בנק ישראל יכול להציל את האזרחים מהאינטרסנטים!
- 6.מנחם 28/11/2018 12:15הגב לתגובה זולמה שלא נלך עוד צעד. מי שמפקיד לבנק בריבית עולה עושה את זה אולי בגלל התשואה הנוספת ומוותר לכן על נדלן? אולי גם נאפס את הריבית על הפיקדנות? ולמה בכלל משק וכלכלה צריכים לרקוד לפי חליליהם של מהמרים וספסרים שלקחו הלוואות בסביבת ריבית עולה? ולפי ההגיון העקום הזה למה בכלל להעלות את הריבית אולי ניתן לאינפלציה להשתולל ולשקל להתרסק?!
- 5.רואים 28/11/2018 12:07הגב לתגובה זוומה ריבית משכנתאות שטסה ותטוס אומללים לוקחי ההלוואות באדיבו ת שר האוצר עם התוכניות שלו עמוסי משכנתאות נכנסו ויאכלו אותה בגדול תשואות אגח ישראליים טסו עמהם ריביות משכנתאות
- 4.דודי מגידו 28/11/2018 12:01הגב לתגובה זוהריבית הנמוכה גרמה לבועת נכסים שהעשירה קבלנים ומשקיעים והרסה את החיים לצעירים - ואתה רוצה שהיא תישאר?
- 3.דבר המערכת 28/11/2018 11:59הגב לתגובה זוהטרטנברגים פוגעים ביהודים.משרתי ארגוני השמול והערבים.זוג נורא לאנושות
- 2.להעיף אותה מייד 28/11/2018 11:54הגב לתגובה זוהחוצה גרמה למהומה לעליית תשואות אגח ומכאן לעליית ריבית משכנתאות החטיפה מכה קורנס ללוקחי המשכנתאות היא שליחת הבנקים החזיריים מכינה לעצה גוב באחד הבנקים חנזירה האשה הזאת מחפשת תפקיד באחד הבנקים המסחריים מה לא ברור היה ? מושחתים הביתה פקידי ב. ישראל סידור עבודה באחד הבנקים לא ברור לנו? חזירים הביתה
- 1.להעיף אותה מייד 28/11/2018 11:50הגב לתגובה זוחוטפת ממנו החלטה חשובה חוצפנית להעיף מייד . מראה את צורת ההתנהגות הטיפשית שלה גם חוצפתית אי אפשר לחכות שהנגיד הנבחר יקבל החחטות מה החוצפה הזאת להעיף מייד הביתה
- אזרח 28/11/2018 12:12הגב לתגובה זושר בלי אוצר
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?
פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.
רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.
לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.
נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס
מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).
