באיזה יישוב השכר הממוצע הגבוה במשק?
המוסד לביטוח לאומי פרסם היום את נתוני התעסוקה וההכנסה לשנת 2016, ממנו עולה כי השכר הממוצע לחודש עבודה של שכירים עמד על כ-10,488 שקל, כאשר בחלוקה למגדרים, הגברים הרוויחו שכר מממוצע גבוה בכ-30% מהנשים.
עוד עולה מהנתונים כי בין הערים הגדולות (יותר מ-200,000 תושבים), ירושלים נמצאת בתחתית הרשימה עם שכר ממוצע לחודש עבודה ששיעורו 82.5% מהשכר הממוצע במשק, ומעליה אשדוד – 90.2%. בחיפה, פתח תקווה, ראשון לציון ותל אביב, לעומת זאת, השתכרו שכר הגבוה מהשכר הממוצע – 107.2%, 109%, 109.5% ו-122.4% בהתאמה.
התפלגות שכר השכירים לפי צורת היישוב מראה, כי השכר הממוצע לחודש עבודה ביישובים העירוניים היהודיים גבוה בכ-47.2% מהשכר הממוצע ביישובים העירוניים הלא יהודיים, וזאת כאשר השכר הממוצע לחודש עבודה הגבוה ביותר נמדד אצל שכירים המתגוררים בכפר האורנים (19,739 שקל) וסביון (19,609 שקל), והנמוך ביותר נמדד אצל תושבי מודיעין עילית (5,550 שקל) וג'סר אל-זרקא (5,820 שקל).
בנוסף, ב-2016 ההכנסה של משפחה מעבודה שכירה ועצמאית (לא כולל משפחות של יחידים) הסתכמה ב-19,905 שקל בממוצע לחודש בשנה, כאשר בין חמש הערים הגדולות, ההכנסה הגבוהה ביותר הייתה בתל אביב (27,400 שקל), ולאחר מכן בחיפה (23,861 שקל) ובראשון לציון (23,706 שקל). בירושלים ההכנסה הממוצעת הייתה הנמוכה ביותר ורחוקה מאוד מהממוצע הארצי (12,846 שקל, כ-94.5% מהממוצע הארצי).
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 9.טיזי 23/11/2018 11:43הגב לתגובה זוההורים ברחו למבשרת בשנות התשעים. הילדים ברחו למודיעין בשנות האלפיים. הנכדים עוזבים לברלין בעקבות יוקר מחירי הנדלן. על כל דירה שמתפנה בירושלים קופצים משפחות חרדיות צרפתיות או אנגלוסקסים. ברגע שהם יבינו שתולדות אהרון,גור,ליטאים ושאר ירקות ישתלטו על העסק גם הם יברחו. העיר הזו מקרה אבוד. מזל שיש עוד תיירות בשביל העסקים אחרת מזמן היה אפשר להחזיר אותה לירדנים
- 8.כמה מתוך הכפלת האוכלוסייה בעתיד , יוכלו לגור במרכז? (ל"ת)כמה מתוך 23/11/2018 07:57הגב לתגובה זו
- 7.מירי 22/11/2018 16:46הגב לתגובה זולגבי ירושלים זה לא מפתיע גם בחציון היא בטח בתחתית. ככה זה, דת מביאה לבורות, שמביאה ללאומנות שמביאה להצביע ימינה במפה הפוליטית שמביאה לימין להעביר כספים למרכז ולא לפריפריות או לירושלים. מעגל שכזה.
- לואי 22/11/2018 22:48הגב לתגובה זוצר לי שאני שובר לך את השרשרת שתיארת אבל לאומנות דווקא התחילה בצד השמאלי של המפה הפוליטית.
- 6.אנחנו מעל 7 מיליון אזרחים ? לפי ביטוח לאומי אנחנו רק 4 (ל"ת)אורי 22/11/2018 16:39הגב לתגובה זו
- איך הגעת לרמה כזאת גבוהה? (ל"ת)פי איזה טמבל.... 22/11/2018 22:17הגב לתגובה זו
- אש 22/11/2018 21:46הגב לתגובה זואין מעל 7 מליון אזרחים בוגרים שהם שכירים
- 5.יאיר 22/11/2018 16:21הגב לתגובה זונרשם שבירושלים המשכורת המשפחתית הממוצעת היא 94 אחוז מהממוצע..אבל כנראה הכוונה של כותב הכתבה זה 64 אחוז..אז כתבה מעניינת אבל בבקשה לתקן את המספר 94 ולרשום במקומו 64
- 4.יהיה קשה ל 22/11/2018 16:15הגב לתגובה זויהיה קשה למדינה לעביר כספים... לפיתוח תשתיות לאזורים חדשים בערים ברחבי המדינה... בגלל חוסר תקציב.
- 3.שימו לב ש 22/11/2018 16:07הגב לתגובה זושימו לב שאם המדינה מעבירה כסף לתקציבי פיתוח לעיריות ...זה מגדיל את הגירעון... אבל היא לא יכולה להמשיך להגדיל את הגירעון. אנשים יגורו באזורים ללא תשתיות ? *יהיה קשה למדינה לעביר כספים... לפיתוח תשתיות לאזורים חדשים בערים ברחבי המדינה... בגלל חוסר תקציב.
- 2.חגי 22/11/2018 16:06הגב לתגובה זוזה לקיחת משכורות של גופים כמו חברת חשמל נמלים אנשי צבא וערבוב שלהם עם משכורת מינימום.ומעבר לזה יוקר המחייה הוא כזה שלא מאפשר לחיות. לשכור דירה או לקנות דירה זו משימה עצומה יוגורט עולה 5 שקלים קונים חמישה דברים בסופר יוצאים עם 100 שח.
- 1.השתגע לגמרי (ל"ת)ביטוח לאומי 22/11/2018 15:53הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
