צילום:

בהלת המשקיעים מהנפקות האג"ח של חברות נדל"ן אמריקניות

העובדה שהפירמות הזרות מוכנות לשלם שיעורי ריבית גבוהים מהמקובל כיום בישראל, מעוררת חששות לגבי "דיפולט" כלשהו. האם יש הצדקה?

אליעזר כרמל | 09/08/2018 09:35 (8)

נושאים בכתבה אג"ח איי הבתולה אליעזר כרמל מחירי הדירות משקיעים

ההתעלמות המוחלטת של המוסדיים הגדולים מהאג"ח שהנפיקו חברות נדל"ן אמריקניות בתל אביב אינה במקומה ולא משקפת כדאיות מול סיכון. ברמת התשואות הנוכחית יש כמה אג"חים המניבים תשואה שמפצה בהחלט על הסיכון.

איגרות החוב שהנפיקו חברות נדל"ן אמריקניות בשוק ההון המקומי הן אפיק השקעה לגיטימי! משקלן היחסי בתיק ההשקעות צריך להיקבע על פי אהבת או שנאת הסיכון של המשקיע. בשנים האחרונות הוצף שוק האג"ח בתל אביב בעשרות הנפקות של חברות אמריקניות העוסקות בנדל"ן לסוגיו השונים.

אגרות חוב לא מעטות קיבלו דירוג גבוה יחסית של A- ,A וגם AA- מחברות "מעלות" ו"מידרוג". דירוג זה איפשר להן לגייס חוב בריבית נמוכה יחסית.

אין חולקין על כך שמגייסי החוב ניצלו גיאות בשוק האג"ח המקומי על רקע הנדירות הגדלה והולכת של האג"ח של המדינה בשל צמצום עקבי של החוב הממשלתי מצד האוצר. ברם, מול אלטרנטיבות המימון שניצבו בפני פירמות אלה בארה"ב שעלותן גבוהה בהרבה מהמקובל אצלנו, היה כדאי להנפיק כאן גם אם ההליך הצריך תשלומי עמלות ניהול, חיתום והפצה - לא נמוכות.

כידוע, ענף הנדל"ן בישראל ובעולם מגוון מאד וכולל ניהול נכסים מניבים, ניהול מקבצי דיור וכן תכנון ויזום פרויקטים, בנייני דירות או מבנים מסחריים. מההיבט המשפטי, החברות המדוברות, רובן ככולן, הקימו חברות בנות שנרשמו באיי הבתולה הבריטיים.

עקרונית, כל פירמה המגייסת הלוואה חייבת לדאוג "לייצר" תזרים מזומנים שיאפשר לה לשרת את החוב, ריביות וקרן. כשמדובר ביזום פרויקטים, סיכון ה"ביזנס" גבוה יותר שכן תזרים המזומנים אינו סדיר ושירות החוב מותנה ביכולת החברה לגייס מסגרות מימון נוספות לתשלומי הריביות והקרן.

המשקיע הישראלי מתחיל לחשוש

כאן אנו מגיעים למנטליות של המשקיע הישראלי, מוסדי או פרטי, שהוא מטבעו דאגן וחשדן. העובדה שהפירמות הזרות מוכנות לשלם שיעורי ריבית גבוהים מהמקובל כיום בישראל, מעוררת חששות לגבי "דיפולט" כלשהו. הדירוגים שקיבלו ההנפקות לא מעניינים את המשקיעים.

ההסבר לגבי עלות הגיוס הגבוהה אך כדאית יחסית לארה"ב מתקבל בביטול. הטיעון הדומיננטי של ה"דובים" הוא שכל דיון משפטי, אם יהיה כזה, יתקיים באיי הבתולה ולא בישראל. התשואה הגבוהה לא מעניינת אותם. כך נוצרה מציאות שמרבית ה"סחורה" של האג"ח האמריקניות נרכשה על ידי "נוסטרו" או קרנות נאמנות ותיקי השקעות. קרנות הכסף הפנסיוני כמעט שלא השתתפו.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הכל עניין של אלוקציה

כאשר התברר שהרוב המכריע של מגייסי החוב הזרים עומד בתשלומי הריבית החצי שנתיים, נאחזו החשדנים בטיעון שאותם לווים טרם הגיעו למועדי תשלומי הקרן. בדיקת רווחיות של תיקים שכללו באלוקציה רכיב של אג"ח כאלה מגלה כי היא היתה גבוהה מתיקי

ההשקעות שהסתפקו באג"ח מקומיות.

בראשית שנה זו החלה תנועה מאסיבית של משקיעים, פרטיים ומוסדיים, אל האג"ח האמריקני, כל תיק באלוקציה נמוכה יחסית. בסוף ינואר האחרון הגיע היקף תעודות הסל שחיקו תחום זה למאות מיליוני שקלים.

בפברואר האחרון החלה בכלי התקשורת סידרת כתבות שליליות, לגבי סיכויי החזר החוב והתשואות עלו והגיעו עד כדי 2 ספרות באג"ח מדורגות גבוה. היו כתבים מטעם שפרסמו טבלאות על מכירות "שורט" מצד מקצוענים שקיוו לירידות שיכניסו להם רווחים.

יודגש כי מנהלי תעודות הסל שקיבלו דרישה לפדיון, נאלצו לממש אג"ח בצורה רוחבית כדי להשיג נזילות. לא היתה כל סלקטיביות במכירות האג"ח. רוב האנליסטים ומקצועני וועדות ההשקעה המוסדיות התעלמו מכלל ברזל בכל בדיקת כדאיות ההשקעה: האם התשואה הגבוהה שמניב הנכס מפצה על הסיכון ויוצרת הזדמנות השקעה.

במבט קדימה ועם שוך ההתנפלות למימוש ההחזקות באג"ח האמריקניות יתברר כי לבהלה לא היה כל יסוד. מרבית הלווים עמדו בהחזרים. הפסימיסטים פספסו ענף רווחי שסבל מסטיגמה שלילית.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

4.
שמואל 09/08/2018 11:54
הגב לתגובה זו
השקעה באג"ח קונצרני בדירוג סביב A ותשואה של 6% - 12% עדיפה על ההשקעה במניות, כוון שהתשואה מובטחת אם מחזיקים עד הפדיון. להקטנת הסיכון צריך לפזר את ההשקעה על מספר אג"חים.
יוס 11/08/2018 11:31
הגב לתגובה זו
תשואה מובטחת ואגח אמריקאי הם הפכים גמורים אם זה מה שאתה חושב כדאי לך לצאת מהר משוק ההון כי אתה דגיג רגע לפני האכלת כרישים
3.
טל 09/08/2018 11:49
הגב לתגובה זו
ראה מקרה אורבנקורפ שפשטה את הרגל כמה חדשים לאחר שהינפיקה פה, למרות שהיה לה דרוג אשראי ולמרות שזכתה פה לקבלת פנים מצוינת מצד כותבי המאמרים. קהל המשקיעים כולל המוסדיים אכלו אותה בגדול
2.
ז'ניה 09/08/2018 11:23
הגב לתגובה זו
מה חידשת ומה הבשורה בפיך? או שאתה מדבר מפוזיציה אחרת במקומך אם היית מקצועי היית מציין איך לבחון את הכדאיות וכו לדירוגים יש משמעות ששווה לתחת עיין ערך אגחים ישראלים טהורים... היית יכול לציין גם באלו ענפים או תתי ענפים ואפילו שמות של חברות מומלצות.... תחזור לבנק ישראל לעשות קומבינות משם התחלת ויצאת די בנס
1.
מאירי 09/08/2018 10:23
הגב לתגובה זו
מדוע אין כמה דוגמאות מספריות ?? עם הכתבה היא רק לאנליסטים - מקומה לא כאן. אם הכוונה היא שכל אחד יבין ויחוש במה מדובר צריך לתת דוגמאות מוחשיות. שערים ותשואות צפויות.
עינ 09/08/2018 10:59
הגב לתגובה זו
עם = אם
כל המספרים נגישים. כנס לכל אתר וכלכלי ותסתכל על התשואות (ל"ת)
עידן 09/08/2018 10:57
הגב לתגובה זו
מאירי 09/08/2018 11:53
את זה אני יכול לעשות גם ללא הכתבה. חושב שמומחה כאליעזר כרמל צריך לתת דוגמאות לאלו שפחות מבינים ורוצים ללמוד משהו.

פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין | 25/12/2025 13:01

נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: יעל צור

פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?

עינת דואני | 25/12/2025 16:05

נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן