זיו פניני
צילום: Bizportal

האם כדאי להקטין את הגידור בחשיפה למט"ח?

האסטרטגיה המדוברת היא אסטרטגיית הצילינדר שיעילה אף לתקופות זמן רחוקות ובכך חוסכת את הצורך לגלגל כל העת את הפוזיציה קדימה

זיו פניני | (14)

לאחרונה מתחילה תחושת בעבוע מתחת לפני השטח. הריביות עולות הלכה למעשה והתחושה היא שמשהו כאן בשוק משתנה אחרי זמן רב, הן ברמה הפרסונלית ובטח ובטח ברמה האסטרטגית.

פער הריביות בין ארה"ב לבין ישראל וכתוצאה מכך פער התשואות בין אגח ארה"ב לבין האג"ח הממשלתי בישראל, עולה כבר מספר חודשים. פער התשואות בין האג"ח הקונצרני השקלי לקונצרני בחול עולה גם הוא.

עלויות הגידור של גופים רבים המחזיקים חלק ניכר מאחזקות בחו"ל עולות לרמה גבוהה, הן אבסולוטית ביחס למה שהיה בעבר והן מול התשואה הבסיסית של אחזקתם. גם שער המטבע לא  שוקט על שמריו והעלה את התנודתיות שלו לאחרונה ובהתאם את אי הודאות שהוא גורר אחריו.

ההגמוניה של אסטרטגיית הגידור של גופים פיננסים וראליים על ידי אסטרטגיית החוזה העתידי מתחילה להתערער והרצון העז של המגדרים לקבע בכוח שער עתידי נמוך של הדולר/שקל מוביל לחשיבה מחודשת ולחיפוש אחר אסטרטגיה יעילה יותר.

השאלה האם להקטין את גידור החשיפה המט"חית עולה בכל שיחה סביב ניהול השקעות בחו"ל, הן כחלק מאלוקציה אל המטבע עצמו המקבל ריבית גבוהה משמעותית ובשל כך פוטנציאל ביקוש ועליית ערך עתידית, והן כחיסכון חלקי בעלויות הגידור. סוגיה סבוכה ולא פשוטה כלל.

הפתרון לסוגיה יכול להגיע דווקא מכיוון אסטרטגיית הגידור

אסטרטגיית הגידור הנפוצה ביותר הנה אסטרטגיית מכירה של חוזה עתידי לטווח קצר, קיבוע שער החליפין, וגלגול הפוזיציה כל חודשיים שלושה. אסטרטגיה זו הנה אבן דרך בסיסית באסטרטגיות גידור. היא מתומחרת על ידי יחס הריביות בין המטבעות ופופולרית מאוד הן בסקטור הפיננסי המגדיל את אחזקותיו בחו"ל והן בסקטור הראלי (יצואנים) המגדר את מכירותיו העתידיות במט"ח וממיר אותם חזרה לשקלים.

אבל אסטרטגיה זו של החוזה הנה מקרה פרטי של אסטרטגיה מורכבת יותר ואינה צריכה להישאר יותר כבררת המחדל. האסטרטגיה המדוברת הנה אסטרטגיית הצילינדר. באסטרטגיה זו מוכר המגדר אופציה קול מחוץ לכסף ובפרמיה זו קונה אופציית פוט מחוץ לכסף – מעין עסקת ברטר ללא עלות (הנושא מורכב ומרתק והפער בין מחירי האופציות מהווה בעצמו סיסמוגרף לכמות הפחד השוררת בשוק והביקוש לגידור).

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אופציית הקול באסטרטגיה זו מתפקדת כ-take profit כאשר שער המט"ח עולה לרווחת המגדר ואופציית ה-פוט מתפקדת כ-stop loss אם שער המטבע יורד בחדות לחרדת המגדר. למעשה המגדר מקבל מחיר רצפה ותקרה עתידי למחיר המטבע והוא אף יכול וצריך לקבוע את מרחקם מהמחיר הנוכחי.

ככל שהאופציות שיבוצעו (הן אופציות הקול והן אופציות הפוט) יהיו קרובות יותר למחיר הספוט, כך האסטרטגיה תהיה קרובה לאסטרטגיית החוזה העתידי במאפייני הרווחיות, ותסבול מפער הריביות השלילי. אך, ככל שהאופציות יתרחקו ממחיר הספוט (המחיר הנכחי), כך פער הריביות יהיה שולי עד לא קיים, ואף יהיה מקום לרווחי הון במקרה ושער החליפין ימשיך לעלות.

אסטרטגיה זו יעילה אף לתקופות זמן רחוקות יותר ובכך חוסכת את הצורך לגלגל כל העת את הפוזיציה קדימה.

יתרון גדול נוסף הוא המוביליות של האופציות לאורך זמן והתזוזות בשער החליפין, כשתמיד יש בידי המשקיע/המגדר את האפשרות לחזור עם האופציות לאזור הכסף, להפוך את הגידור חזרה לחוזה עתידי סינטטי דרך האופציות ולקבע חזרה את שער החליפין העתידי.

כמובן שאסטרטגיה זו צריכה להתאים לצורכי המגדר היות והיא מחייבת צלילה פנימה בצורה מורכבת יותר למאפייני המחירים ולרצון המשקיע המגדר. בגרף המצורף ניתן לראות צילינדר סביב הדולר-שקל לשלושה חודשים מגודר צילינדר רחב:

כאן ניתן לראות צילינדר צפוף וקרוב למחיר הספוט:

צילינדר קרוב יותר לספוט:

חוזה עתידי סטנדרטי:

במחשבה נוספת שצצה מיד לאחר בדיקת האסטרטגיה הנ"ל ניתן להבין שאסטרטגיה זו מאוד נוחה גם מול אחזקת מניות אשר גם בסוגיה זו מתחבט המשקיע האם להמשיך להחזיק נכסים מסוכנים והאם להקטין אחזקה זו או לגדרה. הגרף הבא מראה אפשרויות כלליות של הצילינדר:

בסוגיית אחזקת המניות, אנו גם מאוד מעוניינים בהורדת התנודתיות בתיק אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת. לפירוט על אסטרטגיית הצילינדר, לחצו כאן.

** הכותב עובד בחברת אי.בי.אי בית השקעות. לאי.בי.אי בית השקעות בע"מ ו/או חברות קשורות לה עשויה להיות אחזקה ישירה/עקיפה במוצרים המוזכרים בכתבה. אין לראות במידע במסמך זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסים הנזכרים בו ולכן אין לקבל על סמך מסמך זה בלבד החלטות השקעה כלשהן. מסמך זה הינו למטרות אינפורמטיביות בלבד, ואין במסמך זה ובכל הכלול בו משום ייעוץ או הצעה או שידול או הזמנה לרכוש או למכור את ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הנזכרים בו, ואין בו משום תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם או לקוח.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    ל-13 11/07/2018 13:08
    הגב לתגובה זו
    השאלה תמיד היא האם זה מגדר את החשיפה של המטח או סתם ספקולציה מעניינת
  • 13.
    בנצ 11/07/2018 12:33
    הגב לתגובה זו
    ניתן גם לבצע פעולה הפוכה כלומר למכור קרוב לספוט אופציה CAL .הפרמיה תהיה תמיד( הפוכה ) מולה לקנות במרווח יורד 2 אופציות POT למעשה נוצר dabl spritns . of הקיבוע יהיה תקף בשחיקת האג"ח .או להצמד בקניה pot ולגלגל את החוזה מדי תקופה (רבעון ) במקרה כזה ההפסד מקובע וידוע מראש . אבל הגידור יהיה תקף בשחיקת מחירי האג"ח
  • 12.
    זי"פ 10/07/2018 21:28
    הגב לתגובה זו
    אכן פער הריביות מוטה לכיוון שער הדולר והאנפלציה ע"ח נדלן, הפנסיות והחסכון השמרן לדולר אכן יש מחיר בו הוא מעלה תנודתיות ונסחר בצורה לא רציפה ונשלטת זמן יגיד.. 9 – לא מדויק, החוזה הוא אכן האסטרטגיה לקבע בה מחיר עתידי (או מחיר נוכחי מהוון לנקודת זמן בעתיד ע"פ פיחות ראלי אפס – יחס הריביות) כאשר "שוברים אותו" לצילינדר האסטרטגיה עדיין אסטרטגיית גידור אם כי בעלת מאפייני רווח/הפסד מעט שונים..גם לקנות פרמיית גיסור כאופציה (קול או פוט – תלוי) זו אסטרטגיית גידור. 10 – אולי יתבלו מעט את האסטרטגיה בצילינדרים על חלק מאחזקתם
  • 11.
    זי"פ 10/07/2018 21:12
    הגב לתגובה זו
    1. – צויין לפחות פעמיים שהמחיר העתידי מאוד נמוך (2.5 אחוז שנתי נמוך..) אבל מחוץ לכסף הן בשל הסקיו בסטיות התקן והן בצורה לא סימטרית לחלוטין ניתן לקבל "זירו קוסט" 2 – הגרף הנו גרף הצילינדר + חשיפת המט"ח הבסיסית אותה רוצים לגדר.. ואז מקבלים יחד סוג של מרווח עולה ? 3 – נכון – ראה את תשובתי ל -1 4 – נכון ולרווחים אם עולה.. אבל ההפסדים מוגבלים במחיר רצפה – STOP LOSS 5- אסור לי לייעץ מעל בימה זו – אבל אני בהחלט חושב שבפער הריביות הזה – ללא עליה בריבית כאן או ירידה שם הדולר בהחלט מעניין + הריבית שהוא מציג. 6 – על זה נאמר על אחת כמה וכמה.. 7- שניהם שמות מקבילים לאותה האסטרטגיה – חוזה סינטטי שבור..—ואכן הריסק נימדד בהפרש בין סטיות התקן לגידור של שוק עולה (קולים) לבין המקבילה שלהם מבחינת דלתא לשוק יורד (פוטים)
  • 10.
    סוחר עייף 10/07/2018 20:05
    הגב לתגובה זו
    כולם ימשיו לגדר בחוזים במחירי הפסד
  • 9.
    המגדר 10/07/2018 19:36
    הגב לתגובה זו
    השאר ספקולציה
  • 8.
    סוחר אגח 10/07/2018 18:42
    הגב לתגובה זו
    הדולר יכול לעלות גם ל 4 שח. כאן זה לא שוויץ. בכי לדורות הריבית הזו. אפילו כשמעלים בחול לא מעלים כאן. פה זה חלם. חלם.
  • 7.
    זה לא צילינדר זה קולר ריסקריברסל (ל"ת)
    סוחר מטח 10/07/2018 16:28
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    וייס 10/07/2018 15:52
    הגב לתגובה זו
    הייתי בטוח שהנגידה מעלה ריבית.
  • 5.
    אמיר 10/07/2018 15:41
    הגב לתגובה זו
    זהו הסכר נפרץ??
  • 4.
    אבל עדיין הוא חשוף להפסדים אם הדולר יורד. (ל"ת)
    סוחר ותיק 10/07/2018 15:34
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    צודק אבל עדיין המחיר העתידי נמוך (ל"ת)
    עומר 10/07/2018 15:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דן 10/07/2018 14:36
    הגב לתגובה זו
    בטווח הרלוונטי שבין הסטריקים הרווח הוא אפס ורק יציאה מהטווח כלפי מטה יביא לרווח ואילו כלפי מעלה יהיה לך הפסד אין סופי...
  • 1.
    שי 10/07/2018 13:42
    הגב לתגובה זו
    למעשה הצילינדר מתבצע על המחיר העתידי שהינו נמוך יותר (תלוי בתקופה) ובכך אם נבצע לשנה עסקה כזו המחיר יהיה 2% נמוך יותר כך שאולי נאלץ למכור Call על המחיר הנוכחי !
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.