פלשו לקרקע חקלאית של המדינה, וטענו: "זה שטח שלנו"
פלישה לקרקע של המדינה שנמשכה על פני פרק זמן של 20 שנה הגיעה להכרעה לאחרונה, וחושפת את אוזלת היד של הרשויות. בית המשפט המחוזי בבאר שבע פרסם בתחילת החודש פסק דין העוסק בפינוי של 4 פולשים ממשפחת אבו אמדע'ם. המשפט, שהחל בסוף שנות ה-90', הגיע להכרעה רק בימים האחרונים. הסיפור מתחילת בשנת 1998. רשות מקרקעי ישראל (אז מנהל מקרקעי ישראל) השכירה שטחים חקלאיים מערבית לכביש 40, באזור באר שבע-להבים. השכרת השטח נעשתה לצרכי חקלאות, ונעשתה הסכמי שכירות עונתיים. אותה השנה החלו בני משפחת ממשפחת אבו אמדע'ם לפלוש לשטח, ושנה לאחר מכן, ב-1999 הגישה מדינת ישראל תביעה לפנותם מהשטח. עברה שנה, ובית משפט השלום השלום בבאר שבע קבע כי על הפולשים לפנות את השטח אך בני משפחה אחרים של הנתבעים הגישו לבית המשפט בתל אביב בקשה לצו מניעה כנגד רשות מקרקעי ישראל. הפולשים שקיבלו צווי פינוי עתרו לבית משפט השלום, בית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון בבקשה לבטל את הצווים אולם נדחו בשלושת בתי המשפט. במקביל טענו פולשים כי הם בעלי הזכויות בקרקע, וכי רשות המקרקעין לא הוכיחה אחרת. אגב, כיום שר האוצר משה כחלון משמש כיו"ר רשות המקרקעין, אולם יש לציין הוא נושא בתפקיד זה מאז הבחירות האחרונות, ולא במהלך כל התקופה. המדינה פירטה במהלך המשפט את הפעולות שהיא נקטה על מנת לאכוף את הצווים, אחת הפעולת נערכה ב-27.7.10, פעולה רחבת היקף שכללה כ-1,315 שוטרים, 35 פקחי סיירת ירוקה, 12 פקחי הרשות, קבלנים ומנהלי עבודה ופועלים. בנוסף, ציינה המדינה כי לא בצעה פינוי מלא והשאירה חלק קטן לא מופנה עקב הרגישות שיש במקום שכן מדובר בשטח הסמוך למתחם קברים דבר שהביא להתכנסות המשיבים ובני משפחתם. אולם כוונת לחוד, ומציאות לחוד והחל משנת 2010 סביב המתחם ובאזור זה נבנו מבני מגורים, אוהלים וסככות - תחת עיניה הפקוחות של רשות המקרקעין. פעולה נוספת שננקטה על מנת לאכוף את הצווים התרחשה בשנת 2014 פעולת פינוי שכללה 350 שוטרים, 60 פקחים, קבלנים ופועלים. אולם גם לאחר מכן שבו בני משפחת אבו אמדע'ם. במהלך השנים ניסתה המדינה לטעון לביזיון בית המשפט על ידי משפחת אבו אמדע'ם עקב אי ציותם להוראת בית המשפט לפנות את השטח, אולם בבית משפט השלום לא קיבל טענות אלו. בשלב מסויים אף בית המשפט דחה את טענות המדינה, וקבע כי יש לעול רק על מנת למנוע "פלישה טרייה". רק בימים האחרונים הפך בית המשפט המחוזי בבאר שבע את ההחלטה של בית משפט השלום, ואישר את הליכי ההוצאה לפועל.
- 14.תוהה 30/04/2018 07:19הגב לתגובה זולא על בדווים ועבריינים, בעצם אולי בגלל שעבריינים יושבים בשלטון?
- 13.ביבי פשט את הרגל בטיפולו בבדואים,אין מדיניות יש פחדנות (ל"ת)יעקב 29/04/2018 13:19הגב לתגובה זו
- 12.מוסרים את קרקעות המדינה מתוך פחד ואינטרסים שלטוניים. (ל"ת)עמך 29/04/2018 11:13הגב לתגובה זו
- 11.בתי משפט פח 26/04/2018 22:42הגב לתגובה זובתי משפט פח
- 10.hhh 26/04/2018 21:10הגב לתגובה זוהם בעלי ניסיון בגנבת קרקעות בנגב,לבדוק מחתם אל הסכם השכירות...........
- 9.רן 26/04/2018 18:49הגב לתגובה זוהמדינה צריכה להילחם בפולשים ובגובי דמי חסות ולא רק לרדוף נהגים על עבירות חניה ותנועה....
- 8.אהרון 26/04/2018 12:28הגב לתגובה זוהפקרות בחסות בית המשפט
- 7.המערכת 26/04/2018 11:30הגב לתגובה זוכדי לרצות ארגוני סמואל קיצוני.בחסות תקשרית גזענית.לא נותרו שוטרים לטפל בפשיעה ובטרור החקלאי נגד יהודים. רק מצוות ואהבת לרעך כמוך יהודים יקרים
- 6.בתי המשפט משמידים את הריבונות של המדינה הזאת (ל"ת)פטריוט 26/04/2018 11:28הגב לתגובה זו
- 5.מה זה קשור לתמונה של כחלון. למה הוא מחייך כאן? (ל"ת)יוסי 26/04/2018 10:18הגב לתגובה זו
- באבי 26/04/2018 11:49הגב לתגובה זוהם חושבים שכחלון הוא הפולש כמו שעושה בכל הארץ
- 4.fishko 26/04/2018 09:53הגב לתגובה זוברור הרי שיש פה משחק של התשה ובינתיים קובעים עובדות בשטח. אפילו בית קברות הקימו שם ועכשיו אפשר לטעון ל"רגישות" של המקום. קיבינימט על האחראים לשערוריה הזו
- 3.בא 26/04/2018 09:45הגב לתגובה זוכוח .
- 2.ייאי 26/04/2018 09:08הגב לתגובה זונמשכת ההפקרות ביחס למעשי הערבים. אם אזרח מן השורה פולש לשטח של 4 ממ"ר ובונה עליו צריף אזי יש סיכוי שתוך מספר ימים ועד כחודש הוא יסולק. אבל אם בערבים עסקינן - ובמיוחד אם הם מכונים בדואים - אזי מייד הרשויות לוקות בשיתוק חובת העשיה ולשופטים מתכווץ המוח מיפיפיות הנפש.
- 1.יפ 26/04/2018 09:02הגב לתגובה זואדמות לא שייכות לאף אחד רק למדינה בעיקר לא לבדואים

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך
שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.
אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום.
היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים. יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים.
יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל
אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.