מאז היווסדה מדינת ישראל התמודדה עם אתגרים רבים ומורכבים בתחום האנרגיה בעקבות מחסור במשאבי אנרגיה מקומיים ולנוכח סירובן של מדינות רבות למכור למדינה הצעירה נפט ודלקים. המאמצים למציאת מקורות לאספקת נפט היו רבים, ומדינת ישראל נאלצה לעתים להגיע למקומות רחוקים, כמו למשל ונצואלה, על מנת לייבא נפט.

כל ההתחלות קשות

חיפושי הנפט והגז בישראל החלו כשנה לפני קום המדינה, אז יזם הממשל הבריטי קידוח חיפוש נפט באתר חלץ מדרום לאשקלון, אך פעילות זו הופסקה בעקבות פריצת מלחמת העצמאות בשנת 48. בשנת 1955 החליטה ממשלת ישראל לחדש את הקידוחים באמצעות חברת לפידות הממשלתית. הקידוחים הביאו לתגלית נפט קטנה, שהעלתה תקוות למציאת כמויות משמעותיות יותר של נפט, וכתוצאה מכך המשיכה הממשלה לבצע חיפושים באזור. בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 נמצאו מאגרי הגז באזור ערד בשם "זוהר" ו-"קידוד", אך גם בשדות אלו לא נמצאו כמויות מסחריות משמעותיות.

בשנות ה-60 נערכו הקידוחים הימיים הראשונים, בנוסף על קידוחים יבשתיים שנעשו בנגב. משבר הנפט העולמי בשנת 73 הוביל לביצוע מיזמי חיפוש גדולים בסיני ובמפרץ סואץ אשר התאפשרו בעקבות מלחמת ששת הימים. כתוצאה מכך התגלו מספר שדות נפט ושדה גז. חיפושי הנפט של ישראל בסיני ובמפרץ סואץ הופסקו בשנת 79, עת נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים. באותה תקופה נערכו קידוחים נוספים באזור ים המלח, באשדוד ובחלקה הצפוני של המדינה, אך אלו לא הובילו לתגליות מסחריות.

מפריטים את תחום החיפושים

במהלך שנות ה-80 נמשכו פעולות החיפוש והתבצעו קידוחים לחיפוש גז ונפט ביבשה ובים, אך בשנת 1986, עקב אי-ההצלחה של החברות הממשלתיות בפעילות זו לאורך שלושה עשורים, עצרה ממשלת ישראל את כל פעולות החיפוש באמצעות החברות הממשלתיות שפעלו בתחום.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חיפושי גז ונפט המשיכו בשנות ה-90 על ידי יזמים פרטיים, כאשר היקף הקידוחים המצטבר שנעשה עד אז הגיע לכ-500 קידוחים, אך למרות הניסיונות הרבים שנעשו, מאמצים אלו העלו חרס. מרבית הקידוחים היו יבשים, חלקם ננטש עקב אילוצים טכניים ורק חלק קטן מהם, באזור הנגב וים המלח הסתיים בתגליות לא מסחריות.

תגלית ים מציתה את הדימיון

התפנית החיובית הראשונה החלה לקראת סוף שנת ה-90, אז זוהה פוטנציאל לקיומו של שדה גז בדרום השטח הימי הישראלי מול חופי אשקלון. בסוף 1999 הקידוח שנקרא "נועה-1" הגיע לשכבת המטרה. הפעם בניגוד למאות הקידוחים שנעשו בעבר התברר שמדובר בשכבה עשירה בגז טבעי.

על מנת לבסס את התזה בדבר הפוטנציאל הקיים במקום, בוצע לאחר חצי שנה קידוח נוסף בשם "מארי בי -1", בו התגלו כמויות גז גדולות אף מאלה של "נועה-1" והמשק הישראלי נכנס לעידן חדש. לראשונה בתולדות המשק הפכה ישראל ממדינה נטולת משאבי אנרגיה משמעותיים, למי שמחזיקה בעתודות מסחריות של גז טבעי.

• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

במקביל לפיתוח מאגר מרי-B, החלו בחברת החשמל להסב תחנות כוח להפעלה באמצעות גז טבעי, ובשנת 2004 עם סיום פיתוח המאגר החלה ישראל לראשונה להשתמש בגז טבעי, ולא פחות חשוב – בפעם הראשונה החלה ישראל משתמשת באופן משמעותי באנרגיה מהפקה מקומית. בהמשך החלו גם קבוצות התעשייה הגדולות בישראל להחליף את השימוש בדלקים יקרים מזהמים בגז טבעי זול ונקי.

במהלך שנות ה-2000 המשיכו פעולות החיפוש מול חופי ישראל, בהן לקחו חלק שותפויות מקומיות ובינלאומיות, ביניהן ענקית האנרגיה הבינלאומית BG ("בריטיש גז"), אשר נכשלה במציאת גז בקידוחים אור וניר הסמוכים למארים נועה ומארי B שהתגלו על ידי שותפות "ים-תטיס". על אף הצלחת BG בגילוי שדה הגז "Gaza Marin" מול חופי עזה בשנת 2001, השמיטה מידיה BG באופן טראגי מבחינתה את רישיון החיפוש בו נמצא שדה תמר זאת למרות שזיהתה אותו בחומר הגיאופיסי שנאסף בעקבות הסקרים הססמיים והמחקרים שביצעה.

2009: מהפכת הגז הטבעי של תמר ולוויתן

למרות החשיבות ההיסטורית של גילויי שדות הגז "מארי B" ו"נועה" בעבור משק האנרגיה הישראלי, המהפך הדרמטי בעתידה האנרגטי של מדינת ישראל החל לקראת סוף שנת 2009. לאחר שנים רבות של מחקר ואינספור ניסיונות למשוך חברות קידוח בינלאומיות להן ניסיון בביצוע קידוחים במים עמוקים, קידוח תמר-1 יצא לדרך.

מדובר היה בקידוח המכונה בהגה המקצועית Wildcat, כלומר קידוח המתבצע באזור בתולי שבסביבתו לא נעשו כלל קידוחים בעבר, זאת כאשר מטרות הקידוח נמצאות עמוק מתחת לשכבות המלח בים העמוק הישראלי. למרות שעד הרגע האחרון היו שותפים שהחליטו לא להמשיך בקידוח החיפוש, הקידוח המשיך כמתוכנן. והתוצאה הייתה תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם באותה השנה - תמר.

ההצלחה הגדולה בקידוח הגבירה את פעילויות החיפושים באזור החדש. וכשנה לאחר מכן התגלה מאגר נוסף. הפעם כבר היה זה מאגר עצום בגודלו – מאגר "לוויתן" הגדול פי שניים ממאגר "תמר" שהתגלה שנה לפניו. אם בתמר היה מדובר בתגלית הגז הטבעי הגדולה באותה שנה, במאגר לוויתן כבר היה מדובר במאגר המים העמוקים הגדול ביותר שהתגלה זה שני עשורים.

הקידוחים לחיפושי גז בים העמוק הישראלי נמשכו באותן שנים במלוא הקצב, כאשר מאגרים נוספים מתגלים – כריש, תנין, אפרודיטה אשר ממוקם במימיה הכלכליים של קפריסין בסמוך לגבול המים הכלכליים של ישראל וכן מאגרים נוספים.

כמות גז בהיקף של 200 שנות צריכה של ישראל

בתוך תקופה קצרה התגלו במים הכלכליים של ישראל לבדה עתודות גז טבעי בהיקף של מעל ל-1,000 BCM. מדובר בכמות השקולה ל-200 שנות צריכת גז טבעי של המשק הישראלי באותה תקופה. היקפם העצום של תגליות הגז הביא לשינוי בסיסי ומהותי בתכנון האנרגטי ארוך הטווח של מדינת ישראל, ומעמדו של הגז הטבעי שודרג מעוד מקור אנרגיה בסל הדלקים של ישראל, למקור האנרגיה הראשי והדומיננטי של ישראל.

בתוך זמן קצר בלבד, במונחים של עולם האנרגיה, התבסס הגז הטבעי כמקור האנרגיה העיקרי לייצור חשמל בישראל, כאשר בשנת 2017 כ-70% מהחשמל בישראל יופק באמצעות גז טבעי כחול לבן, וכן כמקור אנרגיה ראשי בסקטור התעשייה. הדומיננטיות הגדולה של השימוש במשק הישראלי הינה פועל יוצא של יתרונותיו הכלכליים והסביבתיים של מקור אנרגיה זה. הגז הטבעי הינו מקור האנרגיה הזול ביותר מבחינה משקית וכן מקור האנרגיה הפוסילי הנקי ביותר.

מהפכה כלכלית וסביבתית

מפרסומי משרד האנרגיה עולה כי מאז החל השימוש בגז טבעי בשנת 2004 ועד סוף שנת 2016 חסך הגז הטבעי למשק הישראלי מעל ל-48 מיליארד שקל, מתוכם מעל ל-31 מיליארד שקל מאז תחילת הפקת הגז ממאגר תמר בשנת 2013 – מדובר על חיסכון של מיליון שקלים ביום בעלויות אנרגיה בלבד.

המעבר הרחב לשימוש של גז טבעי הביא לירידה דרמטית בפליטות המזהמים במשק. פליטות תחמוצות הגופרית והחנקן ירדו מאז תחילת הפקת הגז ממאגר תמר ב-48% ו-44% בהתאמה. מדובר בחיסכון מצטבר של 300 אלף טון של פליטת גז רעליים אלו, בין השנים 2013-2016, כאשר הערך הכלכלי של חיסכון זה נאמד בכ-9 מיליארד שקלים.

למרות התבססות הגז הטבעי כמקור האנרגיה המוביל בישראל, היקפי הגז הטבעי שהתגלו לחופי ישראל עולים עשרות מונים על צרכיו המקומיים של המשק הישראלי, ולצורך פיתוח פרויקטי הענק מחד ושמירה על עקרונות ביטחון אנרגטי הנשענים על ביזור מקורות ההפקה ויתירות בתשתיות האנרגיה עלה הצורך במציאת מוקדי ביקוש נוספים מחוץ למדינה. כך, לראשונה בהיסטוריה מדינת ישראל הפכה מיבואנית אנרגיה למדינה בעלת פוטנציאל יצוא משמעותי של גז טבעי.

דיפלומטיית הגז החדשה

כתוצאה מעודפי הגז הטבעי הגדולים של מדינת ישראל, לצד הפוטנציאל האדיר לגילוי של מעל ל- 2,100 BCM נוספים בשטח הימי הכלכלי של מדינת ישראל (פי שניים יותר גז מכפי שהתגלה עד כה) החל משק הגז הישראלי להפוך שחקן מרכזי בהתפתחויות הגיאופוליטיות האזוריות. הסכם יצוא הגז ההיסטורי למצרים עליו דיווחו בחודש פברואר שותפויות הגז "תמר" ו"לוויתן" ליצוא גז טבעי בהיקף של 64 BCM טבעי למצרים, מהווה אינטרס גיאופוליטי מובהק עבור ישראל ועבור האזור כולו.

ההסכם שנחתם עם מצרים, בנוסף להסכם שנחתם בשנת 2016 בין שותפות "לוויתן" לבין חברת החשמל הלאומית הירדנית NEPCO מהווה קפיצת מדרגה ביחסים האסטרטגיים בין ישראל לשכנותיה, והוא מחדד את תפקיד המפתח של תעשיית הגז הישראלית, לא רק בזירה הכלכלית-סביבתית אלא גם בזירה הגיאופוליטית האזורית.

הדרך לפיתוח משק הגז הישראלי עוד ארוכה, אבל כבר היום אפשר לומר שהתזה שהייתה שגורה ב-60 השנה הראשונות לקיומה של המדינה על פיה לפיה על מדינת ישראל נגזר להסתמך באופן מלא על יבוא מקורות אנרגיה כבר לא רלוונטית.

כיום, מעל לכשליש מהאנרגיה הנצרכת בישראל היא ממקורות כחול-לבן, כאשר בעשור הבא מעל למחצית מהאנרגיה שתיצרך בתחומי מדינת ישראל תהיה ממקורות מקומיים, זאת לצד הפיכת ישראל לשחקנית דומיננטית בזירה האנרגטית האזורית. עם חגיגות העצמאות ה-70 למדינת ישראל אנחנו יכולים להסתכל בגאווה על תעשיית הגז כמנוע הצמיחה של המשק הישראלי, ולחגוג גם את העצמאות האנרגטית שלנו..

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.