צילום: Bizportal

עודפי הגבייה מצטמצמים - האם כחלון יתעורר?

בעוד כחלון ממשיך להישען על הצלחות עבר, הוא אינו נוקט יוזמה ומצטרף לבנק ישראל במלחמתו בספקולנטים, על מנת להחזיר את השקל למקומו הטבעי

יוסי פרנק | 10/04/2018 15:00 (7)

נושאים בכתבה הערת אזהרה מסים משה כחלון

בחודשים האחרונים קיבלו כחלון ואנשיו באוצר אינסוף תמרורי אזהרה והתעלמו מכולם. לא פעם ולא פעמיים הוזהרו נערי האוצר שחיוכי השמחה אותם מפזר שר האוצר לכל עבר עם פרסום נתוני הצמיחה, הם חסרי משמעות ואי אפשר להישען לאורך זמן על צמיחה שאינה ברת קיימא. כחלון העדיף להתעלם וחשב שהתרנגולת שלו תמשיך להטיל ביצי זהב גם אם ירעיב אותה, ממש כמו האיכר שנתן לסוסו פחות ופחות מים עד שהסוס מת.

ביצת זהב אחת הייתה גביית מס הכנסה. משה אשר עשה עבודת קודש. סיום הקדנציה שלו מלווה בחשש רב ולטעמי היה צריך לעשות הרבה יותר על מנת להשאירו בתפקיד. כל שנותר לנו לקוות הוא שיורשו ימשיך את המורשת.

ביצת זהב שנייה הייתה הייצוא. ככל שמייצאים יותר, יש יותר הכנסות ממסים אבל מה לעשות שהיצוא מושפע משער החליפין ולמרות שההשפעה מגיעה באיחור של שנה לפחות, היא מגיעה ונתוני הגביה של הרבעון הראשון הם רק הניצנים. היצוא הישראלי נפגע פגיעה מהותית בשער חליפין של 3.50, שלא לדבר על שערים נמוכים יותר אותם כבר ראינו בחודשים האחרונים. התעלמותו המופגנת של האוצר מנתון זה והישענות על התיזה המגוחכת ששקל חזק טוב ליוקר המחיה וזה חשוב יותר מיצוא, מתפוצצת לו כעת בפרצוף.

וגם ביצת הזהב השלישית קשורה קשר הדוק לשער החליפין - ההיי טק. לפני מספר חודשים נפגש ניר זוהר, נשיא וויקס ויו"ר פורום חברות הצמיחה עם שר האוצר והסביר לו במספרים כיצד שער החליפין פוגע קשות בתעשיית ההיי טק. יותר ויותר חברות מעבירות פעילות למזרח אירופה, אסיה ואפילו לארה"ב עקב עוצמתו המופרזת של השקל.

נראה היה כי לכחלון ירד האסימון סוף סוף והוא הבין "היכן מרוחה החמאה" אולם מילים לחוד ומעשים לחוד. האוצר לא נוקט יוזמות ולא מצטרף לבנק ישראל במלחמתו בספקולנטים, על מנת להחזיר את השקל למקומו הטבעי, בנק ישראל ,כצפוי יש לומר, לקח צעד לאחור ולא עשה דבר בחודשיים האחרונים והתוצאה ברורה. חברות היי טק ממשיכות לגייס ולהעביר פעילות מעבר לים ומדינת ישראל מרוויחה פחות, אבל הרבה פחות ממסים.

אז אל תתפלא מר כחלון שעודפי הגבייה הצטמצמו כל כך ואין לך מתנות לחלק לנו לכבוד יום העצמאות השבעים למדינה. עודפי ההכנסות ימשיכו להצטמצם כל עוד תקשיב לקולות במשרדך האומרים לך להתעלם מסוגיית שער החליפין.

בקצב הזה העודפים ימשיכו להצטמצם ונזדקק לעוד כמה ניסים על מנת שלא ייעלמו. תתחיל לטפל בבעיה ותגלה מהר מאד שכשתילחם בספקולנטים והשקל יחזור לערכו האמתי, הצמיחה תחזור להיות ברת קיימא, עודפי הגבייה שלך יחזרו לגדול ותוכל לחלק מתנות לעם ישראל.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הכותב הוא יוסי פרנק, יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

7.
משה לידור 30/04/2018 11:59
הגב לתגובה זו
השקל נחלש בלי שום טיפול ב"ספקולנטים"שפרנק כבר עשר שנים תולה בהם את כל הסיבות לטעויות שלו.
6.
משה לידור 30/04/2018 11:57
הגב לתגובה זו
לא להקשיב לשרלטן.
5.
הורדת מס תעודד את הפעילות הכלכלית (ל"ת)
להוריד מיסים 10/04/2018 18:45
הגב לתגובה זו
4.
י 10/04/2018 17:58
הגב לתגובה זו
אבל מי שמתחיל מאמר ב"להחזיר את השקל למקומו הטבעי" לא מאמין בכוחות השוק ומאמין שמישהו צריך לקנות ממנו את ההימור שהוא לקח. דולר חזק זוהי סובסידיה לטיקונים על חשבון האזרחים. שוק ההי טק בישראל נמצא במצב של 100% תעסוקה אי אפשר למצוא עובדים אז מי שרוצה לעבור להודו שיבורך ...
3.
רועי 10/04/2018 16:22
הגב לתגובה זו
הכלכלה שלנו לא יכולה לשרוד על ביקוש מבית והיא חייבת להיות מבוססת על יצוא חזק , צריך להחליש את השקל הגיע הזמן שמישהו יתעורר בנושא הזה..
2.
הוא שר הדירות מה פתאום שיחזיר את השקל למקומו הטבעי (ל"ת)
כחלון 10/04/2018 15:58
הגב לתגובה זו
1.
אריה 10/04/2018 15:44
הגב לתגובה זו
כחלון אחראי לשער חליפין ולא בנק ישראל? נא לפרט מה יכול לעשות !!! סתם כתבה ללא דוגמה איזו חברה העבירה פעילות. אצלנו לא הורדו מסים?

פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין | 25/12/2025 13:01

נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: יעל צור

פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?

עינת דואני | 25/12/2025 16:05

נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן