התיקון שלא בא, ולמה לא חייבים להשקיע רק בגוגל ואפל

האמת היא שבסוף ינואר השנה, מיד לאחר שהגיע מדד ה-500 S&P לשיא כל הזמנים של 2872.8 והחל לסגת חשבנו שמתחיל תיקון רציני, נוסח אלו שראינו בקיץ 2015 או בקיץ 2016 והשוק אכן נפל, בשבוע האחרון של ינואר והראשון של פברואר בכ-9% אבל, כפי שהסתבר בדיעבד זה קרה מהסיבות הלא נכונות והשוק חזר, הנאסד"ק אפילו שבר עוד שיא.

המשקיעים, שמודעים לרמות המחירים, במיוחד בסקטור הטכנולוגי, מפחדים לנטוש את השוק כי העתיד נראה נפלא ולא רק. החלום העתידי, של המכונית האוטונומית, התקשורת היותר חכמה, הפריצות ברפואה וכדומה, מתקרב בקצב מהיר משחזו המומחים. המכונית החשמלית כבר כאן (מכירות של כ-300 מיליארד ב-2017), הבית החכם כבר כאן והמכונית האוטונומית תהיה על הכביש כבר בעשור הקרוב.

כל זה לצד ההתאוששות הכלכלית הגלובלית מגדיל את החלום וכשהמהפכה ממשיכה ללחוץ האינפלציה מטה והאגחי"ם לא כל כך מעניינים התיאבון לסיכון גדל ואנשים מוכנים לשלם מחירי חלל ל-FANG ודומותיהן. המהפכה הטכנולוגית מאותתת שה-FANG זו רק דוגמית למה שמגיע וזה עובר גם לחברות וותיקות אז נביא היום שתי דוגמאות לכך כך שבתיקון האמיתי, כאשר סוף סוף יגיע, תהיו מוכנים.

מהפכת הטכנולוגיה מתקדמת ובקצב מתגבר וההתקדמות מלווה ביצירת נישות חדשות לבקרים שחלקן הופכות לענקיות. הבעיה למשקיע שהן מקשות על בחירת השקעה מנצחת כי לא רק שנוצרות חברות חדשות אלא שהמהפכה גם משנה את החברות הקימות, הוותיקות שמצטרפות לנישות החדשות וזו למעשה אחת הסיבות מדוע עדיפה השקעה בסל מאשר במניה בודדת.

• למען הילדים: כלים שימושיים למיקסום חיסכון לעתיד
• חמישה דברים שכדאי לדעת על מנת להפיק יותר ממסלולי ההשקעה שלכם

נדבר היום על 2 נישות חדשות מתוצרת מהפכת הטכנולוגיה, נישת ה-“Precision Agriculture” בתחום הציוד החקלאי ונישת ה-TAVR (החלפת שסתום אבי העורקים בלב ללא ניתוח לב פתוח או trans-catheter aortic valve replacement) שהיא חלק מסקטור הציוד הרפואי. שני הסקטורים הללו, החקלאות והציוד הרפואי, מעניינות את המשקיעים מאז ומעולם בגלל צמיחתן והרווחיות של החברות. בשנים האחרונות החלו נישות חדשות צצות וגדלות במהירות בדיוק כפי שקרה בסקטורים הוותיקים האחרים כמו התקשורת, הרכב, הצריכה ועוד.

שתי הנישות החדשות שהזכרנו נמצאות רק בתחילת דרכן ומדובר בנישות בעלות פוטנציאל צמיחה גדול מאוד. יישומן המעשי רק מתחיל וצמוד להתקדמות הטכנולוגית בתחומי הרובוטיקה, הבינה המלאכותית, האפליקציות, אחסון ופיזור המידע ועוד. מדובר בשתי נישות שמבחינת השפעתן על הכלכלה והחברה בעולם וגם מבחינת היקפן הכספי, צפויות להגיע לרמות גבוהות ביותר.

מה שיותר חשוב לקוראי המאמר הוא שהשפעת ההתקדמות בשתי הנישות על הערכת חברות שמעורבות בהן בוול סטריט כבר ניכרת ובגדול. חברות כמו ג'ון דיר (סימול: DE) כדוגמה בציוד חקלאי ואדוארד סיינסס (סימול: EW) כדוגמה בציוד הרפואי, שתי חברות שמובילות בתחומי החקלאות והציוד הרפואי בהתאמה, צמחו, בשנה-שנתיים האחרונות וכתוצאה ממעורבותן בנישות, בצורה מרשימה. המניות של השתיים עלו גם הן ונמצאות בשיא כל הזמנים שלהן, מוערכות הרבה מעבר להערכות המקובלות בסקטורים וזאת כיוון שהמשקיעים הבינו שהחברות פתחו לעצמן עוד אפיק להכנסות גדולות, שנוצר למעשה חלום. מבחינת המשקיעים, חברות מהסוג הזה מלהיבות לא פחות מחברות ה-FANG ובדיוק מאותן סיבות.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

מה שקרה ל-DE או ל-EW, ניצול ההתקדמות הטכנולוגית, קרה לאחרות (כמו ISRG) ויכול כמובן לקרות לכל חברה מובילה בסקטורים וזו אחת הסיבות להעדפת סלים/קרנות.

נישת ה-"Precision Agriculture" בתרגום ישיר זה "חקלאות מדייקת" אבל הכוונה היא להשפעתן של אין ספור אפליקציות טכנולוגיות על תעשיית החקלאות ובמיוחד הציוד החקלאי. דוגמאות?

1. טכנולוגיית GPS חדישה וגלובלית, ה-GNSS (ר"ת Global Navigation Satellite Systems) שג'ון דיר מתחילה להרכיב הטרקטורים החדשים. מדובר במערכת מאפשרת לחקלאי ניצול מלא ואופטימלי של השטח שהוא מעבד (מספר שורות אופטימלי ומספר שתילים אופטימלי).

2. מערכת רובוטית לקטיף פירות שכבר פועלת בתחום קטיף תפוחי עץ של Abundant Robotics מקליפורניה (ראו סרטון ביוטיוב). החברה שיצאה, ב-2015, מהחברה לפיתוח ועידוד כלכלת קליפורניה, SRI International באוניברסיטת סטנפורד (משהו כמו "ידע" במכון ויצמן) גייסה לפני שנה 10 מיליון דולרים מגוגל (סימול: GOOG). קטיף תפוחי עץ לא עבר שינוי מזה למעלה מ-100 שנים ועולה, רק למגדלי קליפורניה, למעלה מ-3 מיליארד דולר בשנה. תעשו חשבון על סדרי הגודל בתחום הקטיף כולו (כולל הדרים).

3. ה-“Precision Mobile Drip Irrigation”, מערכת השקיית-טפטפות חכמה, מבית היוצר של חברת צנרת הפלסטיק ממקסיקו, Mexichem (סימול במקסיקו: MEXCHEM.MX) שלמעשה נכנסה למערכות השקיה בטפטפות באמצעות רכישת נטפים "שלנו" באחד מאותם אקזיטים מטומטמים שעם ישראל כל כך גאה בהם ושמעבירים IP עם פוטנציאל של מאות מיליארדים תמורת נזיד עדשים. העובדה אגב שאין בישראל, שמייצגת, עדיין, חממת אגרו-טכנולוגיה מהמובילות בעולם (צפו בקישור), כמה חברות ענק גלובליות בסקטורים חקלאיים שונים זה מהביזיונות הגדולים שלנו.

הסינים לא שילמו פרמיה עבור תנובה או מכתשים עבור הקוטג' או מכשור ההדברה. הפרמיה נתנה עבור הידע, הקניין הרוחני בחברות. איך אמר לנו בזמנו ישראלי מבכירי גוגל בקליפורניה, "איך אתה מסביר את העובדה שאנחנו קנינו את WAZE בחצי חינם ובישראל משוויצים?". כפי שקורה בשנים האחרונות בכל סקטור כלכלי כך גם בחקלאות מספר הסטארט-אפים שנפתחים בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית מרקיע שחקים ומספר הרכישות על ידי החברות הקיימות עולה באותו הקצב.

החברות המובילות מכפילות ומשלשות בשנים האחרונות את הסכומים שהן מקדישות למו"פ (DE הכפילו את סכומי המו"פ שלה מאז 2012 ל- 1.4 מיליארד) ולרכישות (ולא רק מהחקלאות מגיעות רוכשות, גוגל, מייקרוסופט ו-GE כדוגמאות).

אז איך משקיעים בנישת ה-"Precision Agriculture"? נתחיל בכך שחשוב שתהיה "פינה חקלאית" בתיק. ככל שאוכלוסיית העולם גדלה (תגיע ל-8.5 מיליארד ב-3030 ול-9.2 ב-2050) כך תגדל חשיבותה של החקלאות שתוכל לעמוד בביקוש אך ורק באמצעות חדשנות טכנולוגית של ציוד העיבוד, הדישון וההגנה ממזיקים, השבחת הזן ועוד, הכל תלוי בהתקדמות הטכנולוגית. גם כאן אנחנו בעד הסלים ומהסיבה הרגילה שקשה לאתר את הכוכבות העתידיות שתפרוצנה בחקלאות. קשה מאוד לזהות גם חברות חדשות שמייצגות "טכנולוגיה משבשת" שתצליח מסחרית ושתשנה נישה או תייצר נישה חדשה וקשה לא פחות לדעת מי מהוותיקות תנגוס בהתפתחויות. 

האמת היא שגם חברות שכלל אינן קשורות לסקטור מנסות להיכנס. מייקרוסופט למשל רכשה סטארט-אפ שהוקם בהודו על ידי יזמים/מדענים מקומיים שעושה שימוש בטכנולוגיות כמו machine learning algorithms, Vision algorithms, סנסורים ורחפנים על מנת להגיע למצב שבו תוכל החברה להעלות את היעילות והתפוקה של חוות משפחתיות בהודו ובעולם. הצלחה של סיפור כזה יכולה להשפיע אפילו על ענקית כמייקרוסופט. IBM ו-GOOG נכנסו גם הן לתחום.

הסלים לפיכך עדיפים. ישנו הסל של מורגן סטנלי, iShares MSCI Global Agriculture Producers (סימול: VEGI) שמכיל 148 חברות בראשן MON, DE ו-Nutrien Ltd (סימול: NTR) הקנדית שנמצא בשיא כל הזמנים והסל MOO שמכיל 57 חברות ומובל גם ע"י השלישייה הנ"ל וגם הוא בשיא. אז בתיקון הבא, אם וכאשר יגיע, לא לשכוח!

נישת ה-TAVR מדובר בתת-נישה משודרגת של תחום הציוד הרפואי שבשנת 2016 גלגל כ-490 מיליארד וצפוי להכניס כ-635 מיליארד ב-2021 שהיא גם תת-נישה של מחלות לב וכלי הדם בלב שב-2016 הגיעה ל-867 מיליארד דולרים והתחזיות ל-2030 על 1.04 טריליון. 30% מכל מקרי המוות בעולם יגרמו ממחלות לב לעומת כ-13% מסרטן. סקטור הבריאות הוא אחד המרכיבים החשובים והגדולים בכלכלה הגלובלית ואחד "הנהנים" ביותר מהתקדמות מהפכת הטכנולוגיה.

מבחינתה של וול סטריט הוא נמצא בראש עולם החלומות ולכן תמצאו שחברות בתחום, במיוחד כאלו שמאפשרות התקדמות בפתרון בעיות בריאותיות או בעלות פוטנציאל לכך, מוערכות בערכי חלל שמתחרים ב-FANG.

התקדמות מהפכת הטכנולוגיה יוצרת, בקצב גדל והולך, פריצות דרך בתחומי הבריאות השונים, אם באמצעות תרופות ותהליכים חדשניים או ציוד טיפול ואבחנה מתקדם. חברות, שבוול סטריט מאמינים, שהן פורצות-דרך מקבלות ערכי חלל. סקטור הציוד הרפואי, בגלל מעורבות הטכנולוגיה, מרובוטיקה והדמיה ועד הבינה המלכותית והיכולת בעיבוד נתונים, הפך ממזמן ל"ספק חלומות" בוול סטריט, לא פחות מתחום הרפואה הביו-טכנולוגית ותבדקו כמה הניבו מניות כמו ISRG, ALGN, EW או MZOR (ששלוש מתוכן ברשימה שלנו).

נישת ה-TAVR "מייצגת" הליך של טיפול בהיצרות מסתם אבי העורקים (Aortic valve stenosis), מחלת מסתמים שכיחה יחסית שגורמת להסתיידות דלקתית ניוונית של מסתם אבי העורקים. המחלה מתרחשת אצל כרבע מן החולים במחלות לב מסתמיות. מדובר במחלה שמתקדמת אצל אנשים מבוגרים בעיקר ומחייבת החלפת שסתום. הדרך היחידה להחליף שסתום, לפני שה-FDA אישר את ה-TAVR, הייתה באמצעות ניתוח לב פתוח (פתיחת חזה). ניתוח ה-TAVR נעשה באמצעות קידוח חור קטן בעורק הירך (כמו צנתור) וללא החלפת השסתום הקיים.

ה-FDA אישר לראשונה את פרוצדורת ה-TAVR למערכת ה-Sapien של אדוארד סיינסס (סימול: EW) עוד ב-2011 אבל רק למקרי קיצון. ביולי 2017 אישר ה-FDA את ה-Sapien 3 של החברה לכל החולים. מכירות ה-TAVR עברו 3 מיליארד דולרים ב-2017 ויוכפלו עד 2020. ארבעת השחקניות האמריקאיות הגדולות בנישה הן EW ו-MDT שכבר מוכרות מערכות כאשר EW מובילה בהפרש גדול. בוסטון סיינטיפיק (סימול: BSX) ו-St. Jude Medical שנרכשה ב 2016 על ידי מעבדות אבוט (סימול: ABT) עומדות לפני אישור FDA. ידוע שחברות אירופאיות, יפניות וסיניות נכנסות גם הן לתחום. הנישה צפויה לצמוח בקצב שנתי של 18.3% עד 2025.

איך להשקיע בנישת ה-TAVR?  EW, גם מבחינת הניהול וגם מבחינת הידע בתחום הלב היא המועדפת בעינינו כהשקעה מייצגת התחום. כידוע לקוראים מניות הציוד הרפואי EW, ISRG ותרמו-פישר (סימול: TMO) מהוות חלק ברשימה המועדפת שלנו עוד מסוף המאה שעברה אלא ששלושתן בשיא כל הזמנים והמכפילים הנוכחיים מפחידים למדי (מתאימים יותר לשחרור חלק מהאחזקה מאשר להגדלת פוזיציה). כיוון שאין עדיין "סל TAVR" אז הסל "החביב" עלינו הוא סל הציוד הרפואי IHI שמחזיק ב-54 מניות של חברות ציוד רפואי ביניהן השלישייה הנ"ל וכל כוכבות התחום. הסל היכה, בצורה משכנעת, את שלושת המדדים המובילים בחמש השנים האחרונות. למשקיע היותר סולידי ישנו סל הבריאות XLV שכולל גם את חברות הציוד המובילות.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל