שניר הנדלר
צילום: Bizportal, אוראל כהן
ניתוח

התחרות על התקווה החדשה של חולי הטרשת הנפוצה

לאחר ירידה של 10% במכירות אשתקד, תרופת הדגל של טבע מפנה את הבמה לתרופות מהפכניות חדשות שהושקו בשנים האחרונות

שניר הנדלר | (3)

שוק התרופות לטרשת נפוצה הפך בשנים האחרונות לשוק תחרותי במיוחד. למגמה זו תרמו בעיקר השקות של תרופות חדשניות לטיפול במחלה וכניסתן של גרסאות גנריות לתרופה קופקסון, שהייתה בעבר הבחירה המובילה של הרופאים לטיפול קו ראשון במחלה.

למזלה או לזכותה של טבע יאמר, שהיא נהנית מנאמנות גבוהה במיוחד של החולים לקופקסון, שלא ממהרים לעבור לתרופות מתחרות. נאמנות זו הביאה לכך שעל אף כניסתם של מוצרים חדשים הניתנים דרך הפה (אוראליים) ולא בהזרקה כמו הקופקסון, תרופת הדגל של טבע עדיין נמכרת במיליארדי דולרים.

הכנסות טבע ממכירת הקופקסון הסתכמו אשתקד בכ-3.8 מיליארד דולר, ירידה של 10% לעומת 2016. בטבע מסבירים שעיקר הירידה נובעת מתחרות גנרית – תחרות שצפויה להחריף עם האישור שניתן למומנטה (סימול: MNTA) לשיווק התרופה גלטופה, גרסה גנרית נוספת לקופקסון 40 מיליגרם של טבע.

במקביל לתחרות הגנרית, טבע נאלצת להתמודד עם העובדה שהקופקסון כבר אינו הבחירה המועדפת על הרופאים לטיפול בחולים שלא קיבלו טיפול קודם בטרשת נפוצה. למעשה, בקרב על החולים חדשים, הקופקסון נותר הרחק מאחור, כשהוא מפנה את הבמה לתרופות מהפכניות חדשות שהושקו בשנים האחרונות.

שוק צפוף במיוחד

טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון, שאמורה להגן על גופינו מזיהומים שונים כמו חיידקים ונגיפים שונים, תוקפת בטעות את מעטפת המיאלין במערכת העצבים. הפגיעה במיאלין, שתפקידו להגן על תאי העצב ולהאיץ את העברת המידע בין תאי עצב שונים, גורמת לפגיעה בתנועה, הפרעות ראיה, נימול וחולשה בגפיים, ועוד.

עד לפני כשנה כל התרופות שהושקו לטיפול בטרשת נפוצה, היו להתוויה של טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (relapsing-remitting multiple sclerosis - RRMS), מחלה המתבטאת בתקופות בהן יש התפרצות של התסמינים (התקף) ולאחריהם, הקלה משמעותית בתסמינים ואף היעלמותם.

עובדה זו הפכה את שוק התרופות לטרשת נפוצה לשוק צפוף במיוחד עם הופעתן של תרופות חדשניות לטיפול במחלה: בשנת 2010 אושרה בארה"ב התרופה גילנייה, שפיתחה נוברטיס (סימול: NVS) וסיפקה אפשרות טיפולית אוראלית לחולים בטרשת נפוצה; שלוש שנים לאחר מכן התחרות גברה, כשמנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר לשיווק שתי תרופות אורליות נוספות - אובג'יו של סאנופי-ג'נזיים (סימול: SNY) וטקפידרה של ביוג'ן (סימול: BIIB); ב-2013 אושרה גם התרופה למטרדה, שניתנת בעירוי ומאפשרת טיפול של 8 ימים בלבד בשנתיים, אך עלולה לגרום לתופעות לוואי חמורות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הזדמנויות השקעה

התחרות הרבה בשוק ה-RRMS מונעת צמיחה משמעותית של כל אחת מהשחקניות הפועלות בשוק. אולם בשנה האחרונה נראה שנפתח שוק חדש שעשוי לספק הזדמנויות השקעה בשוק הטרשת הנפוצה – תרופות לטיפול בטרשת נפוצה פרוגרסיבית ראשונית (primary progressive multiple sclerosis - PPMS). מדובר בקבוצה קטנה יחסית מכלל חולי טרשת נפוצה, שסובלים מרגע האבחון הראשוני מהחמרה מתמדת של התסמינים לאורך הזמן.

במרץ 2017 נרשמה היסטוריה כשה-FDA אישר לראשונה תרופה לטיפול ב-PPMS לאחר שתוצאות ניסוי שלב 3 בתרופה אוקרוואס (Ocrevus), שפיתחה רוש ג'ננטק (סימול: RHHBY), הראו שטיפול בתרופה מפחית ב-24% את הסיכויים להידרדרות ברמת הנכות של החולים לעומת חולים שטופלו בפלסבו.

התרופה אושרה גם לטיפול ב-RRMS, לאחר שהצליחה להפחית בעד כ-47% את ההתקפים בהשוואה לחולים שטופלו בתרופה המתחרה רביף, כך שהיא מהווה אפשרות טיפול נוספת לחולים במחלה. יתרון נוסף של התרופה של רוש היא במתן התרופה הניתנת בעירוי: הטיפול הראשוני ניתן פעם בשבוע למשך שבועיים, כשכל עירוי נמשך שעתיים וחצי; לאחר מכן המטופל נדרש לעירוי אחת לחצי שנה, כשכל עירוי נמשך 3.5 שעות.

התרופה אוקרוואס היא נוגדן לחלבון CD20 שנמצא על מעטפת תאי B של המערכת החיסונית – תאים שמעודדים את תאי ה-T לתקוף את המיאלין. מאחר והתרופה אוקרוואס אושרה גם לטיפול ב-RRMS, רוש בחרה להשיק את התרופה במחיר תחרותי במיוחד וטיפול שנתי בתרופה יעלה 65 אלף דולר. לשם השוואה, עלות טיפול  שנתי בטקפידרה של ביוג'ן, התרופה האוראלית הנמכרת ביותר לטיפול בטרשת נפוצה, עומדת על כ-83 אלף דולר.

הבחירה של רוש לחדור לשוק הטרשת נפוצה במחיר נמוך מהמתחרות השתלמה: הכנסות התרופה הסתכמו אשתקד בכ-930 מיליון דולר, סכום שזיכה את אוקרוואס בתואר התרופה הנמכרת ביותר (במונחים דולרים) מבין התרופות שהושקו ב-2017. הכנסות רוש ממכירת התרופה צפויות לצמוח משמעותית גם ב-2018, זאת לאחר שבינואר השנה האוקרוואס אושרה לשיווק גם באירופה.

קרב על שוק של 5 מיליארד דולר

היעילות הקלינית של התרופה והעובדה שאוקרוואס היא התרופה היחידה שאושרה לטיפול ב-PPMS הביאה את האנליסטים להעריך שהתרופה תהפוך לתרופה הנמכרת ביותר לטרשת נפוצה ותגיע בשיא להכנסות שנתיות של כ-5 מיליארד דולר.

מוקדם יותר החודש נראה שקמה לרוש מתחרה פוטנציאלית, לאחר טי.ג'י תרפיוטיקס (סימול: TGTX) פרסמה תוצאות מניסוי קליני שלב 2 שערכה בתרופה אובליטוקסימאב (Obinutuzumab) בחולי טרשת נפוצה.

מתוצאות הניסוי עולה כי לאחר 24 שבועות של טיפול נרשמה ירידה של 100% בכמות הנגעים הפעילים במוח (Gd-enhancing T1 lesions). יתרה מכך, בקרב 39 מתוך 40 (97.5%) מהחולים שהשתתפו בניסוי לא נרשמו התקפים לאחר 24 שבועות של טיפול.

התרופה אובליטוקסימאב היא נוגדן ל-CD20, בדומה לתרופה של רוש, כך שהיא צפויה להוות תחרות ישירה לאוקרוואס. ניסוי שלב 2 שערכה טי.ג'י כלל גם זרועות טיפול בהם ניתן העירוי במשך שעה אחת (לעומת 3.5 שעות בתרופה של רוש), כך שרופאים וחולים עשויים להעדיף אותה על התרופה המאושרת לשיווק, זאת בהנחה שטי.ג'י תצלח את המסלול הארוך עד לקבלת אישור השיווק לתרופה.

עם זאת, בסופו של יום ההצלחה של טי.ג'י תקום ותיפול על יעילות התרופה. אם התרופה לא תמצא יעילה מהתרופה של רוש, סביר להניח שחולים ורופאים יעדיפו את התרופה אוקרוואס, גם אם תקופת העירוי ארוכה מזו של התרופה של טי.ג'י.

לא רק לטרשת נפוצה

טי.ג'י נסחרת בבורסת נאסד"ק לפי שווי שוק של כ-837 מיליון דולר, כך ששווי השוק שלה אטרקטיבי במיוחד עבור חברה שתרצה לרכוש אותה או אף למסחר את התרופה שלה לטיפול בטרשת נפוצה. למעשה, כל החברות הפועלות היום בשוק למחלה הן מועמדות פוטנציאליות לרכישת הזכויות על התרופה.

גם רוש, שהתרופה של טי.ג'י מהווה את האיום הממשי ביותר על הכנסות שנתיות של 5 מיליארד דולר, עשויה לפתוח את הארנק כדי למנוע תחרות עתידית לתרופת הבלוקבסטר שלה.

טי.ג'י לא קופאת על השמרים ובזמן שהיא עורכת ניסוי שלב 3 בחולים בטרשת נפוצה, מתבצע גם ניסוי שלב 3 בקומבינציה הכוללת את התרופה אובליטוקסימאב, בחולי לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL) ובחולי לימפומה שאינה הודג'קין (NHL).

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ניסים 20/02/2018 09:53
    הגב לתגובה זו
    מאמר מענין שפותח צוהר לתחום חדש עם פוטנציאל.
  • 1.
    שניר- תכבד אותנו הקוראים במעט מתובנותך על טבע. תודה (ל"ת)
    קורא 18/02/2018 23:27
    הגב לתגובה זו
  • שניר הנדלר 20/02/2018 11:23
    הגב לתגובה זו
    אני חושב שטבע צריכה להמציא את עצמה מחדש, וזה לא פשוט. מי שעוקב אחר הניתוחים שלי כאן בוודאי מבין לאן הייתה יכולה להגיע טבע, אם היא הייתה משתמשת בכספי הענק שהושקעו באקטביס לצורך רכישות של כמה חברות במיליארדי דולרים בודדים כ"א. בכל מקרה, זו חוכמה בדיעבד. אני חושב שבסופו של יום, טבע עוד תהנה מהרכישה ולא הייתי מזלזל בתרומה של אקטביס לצמיחה העתידית של טבע. מי יודע מה היו תוצאות מכירות הגנריקה של טבע לולא רכישות אקטביס.... כעת, טבע תידרש לשנה-שנתיים של רה-ארגון והורדת נטל החוב, אך לאחריהן היא תוכל לחזור לרכוש חברות מקור קטנות. מקווה שהיא תשכיל לעשות זאת, כי אני לא חושב שצנרת התרופות הקיימת שלה אטרקטיבית מספיק.
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.