סאפיינס פספסה את תחזית הרווח, המניה צוללת 16%
חברת התוכנה סאפיינס 0.07% פרסמה את התחזיות לשנת 2018 ואת התוצאות המקדמיות לשנת 2017 על פיהן צופה החברה החברה הכנסות בטווח של כ-271 עד 273 מיליון שקל ורווח תפעולי בטווח של כ-8.3%-8.6% בשנת 2017. המשמעות היא שסאפיינס מפספסת את תחזיות הרווח התפעולי אותן הציבה שעמדו על 9%-10%. עם פרסום הידווח הופסק המסחר במניה, ולאחר חודש החלה מניה לצנח בשיעור של כ-16%.
לשנת 2018 מעלה החברה את התחזיות וצופה החברה הכנסות של כ-280 עד 285 מיליון דולר ורווח תפעולי בשיעור של 12%-13%.
לדברי רוני על-דור, נשיא ומנכ"ל סאפיינס, "בעוד שעמדנו בתחזית ההכנסות לשנת 2017, אנו מעט מתחת תחזית הרווחיות התפעולית, זאת בעיקר ברקע להפסקת פרויקט שאינו בתחום הליבה ביפן, ופעילויות נוספות להורדת העלויות נוספות, שמטרתן לתמוך ברווחיות החברה בשנת 2018.. אנו מנתבים את המשאבים שלנו כך שיהיו מתואמים עם קווי הפעילויות שיש להם את הזדמנויות הצמיחה הרווחיות ביותר, במטרה למקסם את הפוטנציאל הגלובלי שלנו כדי להשיג נתח שוק ולשפר את הרווחיות, דבר המשתקף בהוצאות ארגון מחדש בחברה בסך של כ- 8 מיליון דולר בשנת 2017".
"תחזית ההכנסות של 2018 משקפת את כוונת החברה להתמקד בעיקר בפעילויות שהינן עסקי הליבה של החברה, יחד עם הפסקה של פעילויות אשר אינן בליבת העסקים. בתוך כך, התחזית משקפת פריסת חוזה רב-שנתי שחתמה החברה על פני תקופה ארוכה יותר, צמצום פעילויות בשוק המקומי במדינות ה- off-shore במאמץ לתמוך בשווקי היעד העיקריים שלנו וההשפעה בטווח הקרוב של חפיפה בין המוצרים, כתוצאה מרכישת אדאפטיק".
סאפיינס אינטרנשיונל קורפוריישן, מקבוצת פורמולה מערכות, הינה ספקית של פתרונות תוכנה לשוק הביטוח. החברה מציעה ללקוחותיה פתרונות תוכנה משולבים הכוללים מוצרי ליבה לניהול פוליסות, שירותים עסקיים, וכן חבילה דיגיטלית לשוק ביטוחי החיים והפנסיה, ביטוח אלמנטארי וביטוחי משנה. כמו כן לסאפיינס פתרונות לשוק הביטוח התעסוקתי.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפורטפוליו המגוון של החברה כולל, בין היתר פתרונות לניהול פוליסות, גבייה ותביעות, הדמיית חישובי ביטוח חיים ופנסיה, מערכת חיתום מתקדמת ומערכת אנליטית מתקדמת לניתוח צרכי הלקוח. בנוסף, הפלטפורמה הדיגיטלית של סאפיינס כוללת פורטל דיגיטלי ללקוחות ולסוכנים, לצד פלטפורמת בינה עסקית.
סאפיינס משרתת יותר מ-400 חברות וארגונים בעולם. החברה מעסיקה מעל 2,500 עובדים באמצעות חברות בנות הנמצאות בבעלות מלאה של סאפיינס בצפון אמריקה, בריטניה, EMEA ואסיה פסיפיק.
- 2.חטפתי מכה קשה מאודדד !!!! (ל"ת)הצלף 12/02/2018 15:47הגב לתגובה זו
- 1.הלם !!!! (ל"ת)הצלף 12/02/2018 14:57הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?