3 ההכרעות הבוערות של גואטה בשוק ההון

יושבת ראש רשות ניירות ערך, ענת גואטה, נכנסת הבוקר למשרדו של שמואל האוזר, היו"ר היוצא. אלו הנקודות עליהם היא צריכה לתת את הדעת
גיא בן סימון | (8)

ענת גואטה נכנסת הבוקר לנעליו של יו"ר הרשות היוצא שמואל האוזר שמסיים 7 שנות כהונה בטון אגרסיבי כלפי חברות הבלוקצ'יין באחוזת בית ולאחר שהצליח להכליל מספר חד ספרתי של זירות סוחר תחת הפיקוח של הרשות. לגואטה לא יהיה קל להיכנס לנעליו של האוזר, ואם נשים בצד את הביקורת סביב הליך מינויה של מנכ"לית אנטרופי לשעבר לניהול רשות ניירות ערך, הנה כמה נקודת עליהן גואטה תצטרך לתת את הדעת בקרוב.  להכריע לגבי עתיד חברות הבלוקצ'יין בתל אביב

קשה למנוע בשוק החופשי מחברות מתחום ספציפי לגייס כסף בבורסה, ועוד יותר קשה בתור רגולטור לנסות להגן על המשקיעים מפני אותו תחום שנמצא בחיתולים וסוחף אחריו משקיעים תמימים. עם זאת, האוזר הצליח להנחיל קו אגרסיבי של הרשות בעניין חברות מתחום הבלוקצ''יין. מצד אחד, אם נשים לרגע בצד את השימוש בטכנולוגיה לטובת המטבעות הדיגיטליים, הבלוקצ'יין מצית את הדמיון לגבי ייעול העולם העסקי, מה שגורר נהירה של המשקיעים למניות העוסקות בתחום, ללא הבחנה. לרגולטור קשה למנוע מחברה בורסאית להוסיף את המילה בלוקצ'יין לשמה, או למנוע ממנה לבחון כניסה לתחום. רק כאשר שהשווי של אותה חברה מגיע לממדים מנותקים מהמציאות - הרגולטור התעורר, ראו מקרה משאבי טבע למשל. בינתיים, זו האחרונה שינתה את שמה לבלוקצ'יין כרייה והרגולטור ניסה וגם הצליח למנוע את כניסתן של החברות מהתחום למדדים.

עוד ב-Bizportal על מינויה של גואטה אמנם האוזר רשם הצלחה קטנה בהגנה על המשקיעים אך לגבי הטכנולוגיה עמדתו לא נחרצת. "הסיכון הכי גדול היום הוא השקעה במטבעות דיגיטליים. אבל אולי זה גם הפוטנציאל הכי גדול", אמר האוזר בשבוע האחרון לכהונה. כעת, גואטה תצטרך לתת את הטון ולהחליט האם להמשיך באותו קו ולמנוע מחברות בתחום להיכנס לבורסה, או שתסתפק בכרטיס צהוב לחברות הבלוקצ'יין שיישארו מחוץ למדדים. בשורה התחתונה, עליה לבחון האם קיימת מסגרת פיקוח מתאימה שתאפשר הגנה על המשקיעים, וזאת בזמן שספקי השירותים הפיננסיים מתחילים לפזול לאפשרות לספק מכשירי השקעה במטבעות הדיגיטליים. הרי גם אם אלו האחרונים חושבים שמדובר בבועה ספק אם בכוונתם לוותר על העמלות שאפשר לגזור מפעילות ממסחר. גם על זה גואטה תצרך לגבש דעה נחרצת וזאת בזמן שמעבר לים בבורסת החוזים של שיקגו כבר גוזרים קופון מההייפ שנוצר סביב המטבעות הדיגיטליים. להפוך את הבורסה המקומית למושכת  

שנת 2017 הייתה יוצאת מן הכלל בכל נוגע לכמות ההנפקות עם 31 הנפקות של חברות חדשות: 17 במניות, 12 באג"ח, ועוד 2 חברות דואליות. בסיכום שנת 2017 גויסו כ-12.2 מיליארד שקל בשוק המניות בתל-אביב, מהם כ-3 מיליארד שקל ב-17 הנפקות ראשוניות (IPOs). הסקטור העסקי גייס כ-72 מיליארד שקל בשוק איגרות החוב בתל-אביב, מתוכם כ-7.5 מיליארד שקל על ידי 14 חברות חדשות, מרביתן חברות נדל"ן זרות. אלה מספרים שלא ניתן היה אפילו לדמיין בשנים האחרונות וגם מחזורי המסחר השתפרו. עם זאת, למרות השיפור במחזורי המסחר עדיין מדובר בחזרה ל-8 שנים אחורנית, כפי שאמר היום מנכ"ל פסגות ברק סורני. בהמשך לרצון הטוב של הרגולטור להכניס חברות נוספות לתל אביב, גואטה צריכה לחשוב איך למנוע שידור חוזר של אורבנקורפ ברקע לגל החברות האמריקאיות המגייסות. במקביל עליה לעצור את עזיבתן של החברות הטובות המבוססות, כמו אסם, מלאנוקס ואחרות שמצאו את דרכן החוצה מתל אביב בתקופתו של האוזר. לתת מכת נגד לנדל"ן 

האוזר משוכנע כי הפחתת המס על הבורסה היא צו השעה וקרא להפחית את המס ל-15%, ובדרך זו לתת למשקיעים בבורסה תנאים דומים לשוק השכרת הדירות. מי שמעביר בפועל תקנות כאלו הוא לא יו"ר רשות ני"ע אלא גורמים פוליטיים, ובראשם שר האוצר משה כחלון. אם נתחשב בעובדה שגואטה היא מינוי של כחלון אולי לא רחוק היום בוא נראה את שר האוצר מפשיל שרוולים כדי להסיט כספים משוק הנדל"ן לשוק ההון. זה המקום לציין את ההמלצה של האוזר בזמנו לנקוט בהוראת שעה ל-5 שנים של פטור ממס על רווחי הון עד 5,000 שקל בחודש (60,000 שקל בשנה), בדומה לפטור על השכרת דירה. הקלה כזו לא רק תעודד פעילות בבורסה, היא עשויה לתרום לצינון שוק הנדל"ן ועל זה כחלון, יחד עם חברו למפלגה אלי כהן שר הכלכלה, יחתמו בשמחה. עכשיו נותר לגואטה להמשיך בקו של האוזר ואף להגביר את הטון.  

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    טבין וטקילין 16/01/2018 14:06
    הגב לתגובה זו
    תוסיפו: לאכוף דיווח מלא ומושלם של דוחות כספיים. קיימים מספר דיווחי דוחות כספיים חלקיים ביותר.
  • 5.
    מילק 16/01/2018 12:25
    הגב לתגובה זו
    ע-ת נ-צליח ת-ודה
  • 4.
    שלומי 16/01/2018 11:57
    הגב לתגובה זו
    גם כך הבורסה לא מעניקה מתנות חינם עם התשואות הנמוכות, ועד ההפסדים הגדולים. כשאני מרוויח המדינה החמדנית גונבת במודע רבע מהרווח!!! תבטלי או תפחיתי למינימום את המס החזירי וכך תמשכי משקיעם מחו"ל ומהארץ לבורסה, הגדלת ה=נפתחי המסחר יביאו לצמיחה מוגברת במשק, ולהפניית ההון הכספי לבורסה במקום לנדל"ן. אבלח מה אני מלהג, מדינה כמו ישראל החזירה והחמדנית לא תעשה צעד מתבקש שייטיב עם המשקיעים, מין חזירות שכזו...
  • כמו בנדלן 18/01/2018 08:25
    הגב לתגובה זו
    כמו בנדלן שיש פטור על שכירות של עד 5000 שח בחודש. זה גם כלום לישם את זה - דרך מערכות הבנקים.
  • 3.
    בא 16/01/2018 11:41
    הגב לתגובה זו
    ואם תעשי ,אז עשית את שלך . ואם לא אז את עוד בטלנית .
  • 2.
    לענת המוכשרת הרבה הצלחה..ובגדול! (ל"ת)
    רחלי 16/01/2018 10:57
    הגב לתגובה זו
  • ענת ,תפסיקי לכתוב בשם רחלי . (ל"ת)
    בא 16/01/2018 11:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחד שמבין 16/01/2018 10:00
    הגב לתגובה זו
    מציע שאחד הדברים שתעסוק בו יהיה לפתוח את חוק היעוץ ולהתאים אותו לזמנים מודרנים ולמציאות, בין היתר יש להגדיל את החופש של היועץ בהתאם לסיכום עם הלקוח, לדוגמא שלקוח יוכל לבחור מספר מסלולי דרכי פעולה מול היועץ(פעולה מאושרת בהודעה, במייל או מוגדרת סכום מראש בידוע בדיעבד). שימוש בטכנולוגיות של היום, שימוש באסטרטגיות וכו.
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.