שניר הנדלר
צילום: Bizportal, אוראל כהן
מיוחד

מניית הביומד שזינקה 150% השנה - האם זו רק ההתחלה?

ניתוח על עסקת הענק של החברה שגייסה מימון למוצר מוביל אך עשויה לשים קץ לחלומות המשקיעים

שניר הנדלר | (3)

סרטן היא מחלה של ה-DNA. כשמופר האיזון בין פעילות הגנים המעודדים את חלוקת התאים, לבין פעילות הגנים המונעים חלוקת תאים עודפת - נוצר גידול סרטני. שרידות הגידול, תלויה בשינוי המתמשך של הגן המורה לתא להמשיך ולהתחלק.

חברת לוקסו אונקולוג'י (סימול: LOXO) מתמקדת בפיתוח טיפולים לסרטנים הנובעים ממוטציות בגן מסוים, בתקווה שעיכוב הגן הסורר יאפשר לרפא את הסרטן. היתרון בגישה של לוקסו הוא שבאמצעות התערבות באותו הגן ניתן לטפל במגוון רחב של סרטנים. גישה זו שונה מזו שננקטה בפיתוח תרופות קודמות לסרטן, שהתמקדו באיבר עצמו בו התפתח הגידול הסרטני.

בעשורים האחרונים נרשמה התקדמות רבה בהבנת המנגנונים שגורמים לתאי סרטן לשגשג. תגליות אלו כללו את גילוים של האונקוגנים - גנים רגילים שעברו שינוי כתוצאה ממוטציה ועלולים להביא לתהליך סרטני). במצבם התקין, בטרם הגנים עברו שינוי, מכונים גנים אלו פרוטו-אונקוגנים או קדם-אונקוגנים.

התרופות שמפתחת לוקסו מנסות לעכב את אותם אונקוגנים במטרה למנוע את שגשוגו של הגידול הסרטני.

תוצאות מבטיחות ב-17 גידולים שונים

המוצר המוביל של לוקסו, LOXO-101, הוא תרופה אוראלית המעכבת את החלבון TRK. חלבון זה מקודד על ידי קבוצת גנים המכונה NTRK. קבוצת הגנים הזו היא פרוטו-אונקוגנים ומוטציה בגנים עלולה להביא להיווצרותם של סרטנים שונים בגוף. באמצעות עיכוב החלבון, לוקסו מקווה שתוכל למנוע את הישרדותו של הגידול הסרטני.

ביוני האחרון הציגה לוקסו נתונים קליניים מניסויים בשלב 2 ובשלב 1/2 שערכה ב-55 חולים, שאובחנו באחד מ-17 סוגי גידולים ממאירים שונים. בין הסרטנים בהם בוצע הניסוי ניתן למצוא סרטני ריאה, מעי גס, לבלב, בלוטת תריס, מלנומה ועוד.

מהנתונים עולה כי 38 מבין 50 החולים הראשונים שקיבלו את הטיפול (76%) הגיבו לטיפול (ORR). ב-12% מהחולים אף נרשמה הפוגה מלאה במחלה. כמו כן, שלושה ילדים שלא התאימו לניתוח לפני הטיפול בתרופה, התאימו לניתוח לאחר שהגידול מהם סבלו התכווץ בתגובה לטיפול. באחד מהילדים, האפשרות לניתוח מנעה את קטיעת רגלו.

לוקסו מעריכה שתוצאות אלו יאפשרו לה לקבל אישור שיווק לתרופה ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) במהלך השנה הבאה.

המשקיעים לא נותרו אדישים לתוצאות הניסויים של לוקסו והמניה זינקה בחדות. לוקסו ניצלה את התנופה במניה לגיוס של כ-261 מיליון דולר, במסגרתו נכנסו להשקעה במניה משקיעים רבים שקיוו שתוצאות הניסוי המבטיחות יביאו למכירתה של החברה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אכזבה בשווי 1.55 מיליארד דולר

בינתיים, התוצאות המרשימות של לוקסו אפשרו לה לחתום על עסקת מסחור ענקית לתרופה LOXO-101 ולתרופה נוספת, LOXO-195 – מעכב TRK נוסף שנמצא כעת בשלב קליני 1/2.

על פי תנאי ההסכם, לוקסו קיבלה תשלום של 400 מיליון דולר במזומן ותהיה זכאית לעוד 1.15 מיליארד דולר, בהתאם לעמידה באבני דרך שונות (סה"כ 1.55 מיליארד דולר). במקרה של אישור התרופות לשיווק, לוקסו תהנה ממחצית מהכנסות בארה"ב.

עוד נקבע כי באייר תחזיק במלוא זכויות השיווק מחוץ לארה"ב, אך תשלם ללוקסו תמלוגים בשיעור דו-ספרתי מהמכירות.

עסקה זו תסייע ללוקסו לשווק את התרופה בהצלחה ולממן את הפיתוח של התרופות הנוספות שבצנרת התרופות שלה. על אף החדשות החיוביות, המניה הגיבה לעסקה בירידות, כנראה לאור תקוותם של המשקיעים למכירת החברה.

האם מסחור המוצר המוביל של לוקסו שם סוף לחלומות המשקיעים למכירת החברה בפרמיה משמעותית? יתכן שכן. אולם ההיסטוריה מלמדת, שגם במקרים של הסכמי מסחור משמעותיים כמו זה, מתבצעות עסקאות מיזוגים ורכישות.

סיכויים אלו גוברים כשמדובר בתרופה לסרטן, כמו זה שפיתחה לוקסו, ועשויה להשתלב בעתיד כחלק מקומבינציית תרופות למחלה. כך או כך, בשבועות האחרונים קיזזה מניית לוקסו את עיקר הירידה, והחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-2.5 מיליארד דולר. מתחילת השנה זינקה מניית החברה ביותר מ-150%.

מרחיבה את צנרת התרופות

בסוף יולי נראה שלוקסו מצאה שימוש ראוי לקופת המזומנים שלה, כשרכשה מחברת רדקס את תוכנית מעכב חלבון ה-BTK שפיתחה, תמורת 40 מיליון דולר. לוקסו לא תידרש לשלם תמלוגים או מענקים נוספים בגין עמידה באבני דרך.

לחלבון BTK תפקיד מרכזי בקולטן תאי ה-B שבמערכת החיסון, והוא משתתף בוויסות התפתחותם וצמיחתם של התאים. כך למשל, החלבון BTK עלול להיות מופעל בצורה קבועה ולאפשר לתא הסרטני לשגשג בדם, במח העצם ובבלוטות הלימפה.

ניסויים קליניים מצאו שבאמצעות עיכוב החלבון, ניתן לחסום את פעילותם של חלבונים המאיצים את הגדילה והחלוקה של התאים הסרטניים, ובכך גורמת למותם.

מעכבי BTK כבר קיימים בשוק, אך הם סובלים מחיסרון משמעותי: ב-20% מחולי הסרטן המטופלים במעכב BTK, המחלה חזרה לאחר 4 שנים של טיפול. נתונים אלו התגלו במחקר שערכה אוניברסיטת אוהיו סטייט ופורסם בפברואר השנה. עוד נמצא כי 85% מהחולים שנאלצו להתמודד על חזרת המחלה, נושאים את המוטציה C481S.

הישנות המחלה לאחר תקופת ההפוגה נובעת ממכניזם הפעולה של מעכבי ה-BTK הקיימים היום בשוק. בתרופות אלו מעכב ה-BTK צריך להיקשר למקום ספציפי על הקולטן. לעומת זאת, בחולים הנושאים את המוטציה, המעכב מתקשה להיקשר לקולטן ולכן ברוב החולים הסרטן חוזר.

התרופה שמפתחת לוקסו, LOXO-305, מיועדת לחולים הנושאים את המוטציה C481S, ובכך למנוע את הישנות המחלה. ניסויים קליניים בתרופה צפויים להתחיל כבר בשנה הבאה.

התרופה שנרכשה מצטרפת לתרופה נוספת בצנרת התרופות של לוקסו שנמצאת כבר בניסויים קליניים- LOXO-292. התרופה היא מעכב חלבון RET הנמצא כעת בניסוי קליני שלב 1, שמוטציה בו עלולה להביא לסרטן הריאה, המעי וסרטנים נוספים.

הכותב הוא שניר הנדלר, יועץ לקרנות גידור ולקוחות כשירים בתחום הביומד ומנהל הבלוג ביולוג

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שלב 1/2, 2. 55 חולים בלבד ותקבל אישור שיווק תוך שנה? ?? (ל"ת)
    תם 17/12/2017 23:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יריב 17/12/2017 14:12
    הגב לתגובה זו
    התפוצצה למעלה. המחיר של 24$ אכן כנראה היה נמוך מדי והשוק חיפש אינדיקציה ראשונית לשני חולים מניסוי שלב 1 ואז הטיס את המניה. כל הכבוד! הקריאה של המאמרים שלך שווה המון כסף.
  • 1.
    אשמח להשוואה ל Ignyta (ל"ת)
    המשקיע הביולגי 17/12/2017 11:51
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).