שוויון מגדרי, פרייבט אקוויטי, תשתיות גלובאליות, אנרגיה חלופית, איכות חיים לגיל השלישי, צמחי רפואה, מכשור לביש, סייבר, מחשוב ענן, מדפסות תלת ממד, רחפנים, האינטרנט של הדברים - מה כבר יכול להיות הקשר בין כל אלו? מתברר שיש!

נושאים אלו ורבים אחרים מהווים נישות של השקעה - חלופות שחורגות מהשווקים הרגילים והמסורתיים שכולנו מכירים – מניות, איגרות חוב ממשלתיות, אג"ח חברות ואם תרצו גם נדל"ן ונכסים אחרים. אם תאמצו את זיכרונכם, סביר להניח שחלק מהן עלו אצלכם בשיחות הסלון של יום שישי. "שמעת על הדבר החדש?"

למעשה, אם נרצה לתת כותרת לשנת 2017 ההולכת ומסתיימת – שנת הנישות בהשקעה תהייה מועמדת מצוינת. זו גם השנה שבה החלו הנישות להיות מקובצות יותר: נישות כלכליות, לפי מגדר/גיל, חברתיות, טכנולוגיות, נישות בתחום האנרגיה, נישות בתחום התשלומים, המדיה ועוד כיד הדמיון.

הנהירה לנישות אפיינה בעבר רק משקיעים מתוחכמים, שהיו מוכנים להגדיל את הסיכון של תיקי ההשקעות שלהם, אך בשנה-שנתיים האחרונות, אנו עדים לכך שגם משקיעים מתוחכמים פחות מתבלים חלק גדל והולך מתיקי ההשקעות שלהם באפיקים הללו.

• Reflectiz גייסה 22 מיליון דולר, הודות לסטנדרט אבטחה חדש
• קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה גרם לכך? בראש ובראשונה שנים של ריביות אפסיות, שגרמו לשוקי המניות לשבור שיאים וכן גרמו להתכווצות של המרווחים שמציעות איגרות החוב הקונצרניות על פני איגרות החוב הממשלתיות, לרמות שלא נראו זמן רב. האפיקים המסורתיים פשוט נעשו יקרים יותר והדרך להרוויח מהם כיום הינה "לאתר בפינצטה" את הניירות שנותרו "מתחת לרדאר". במקביל, היכולת להסתמך על מדדים ופיזור פוחתת.

מה מסייע לתהליך? התפתחות המכשירים שנקראים קרנות סל, או etf (ר"ת exchange-traded fund) בחו"ל. מדובר בנכסים סחירים לכל דבר ועניין, שתכליתם לעקוב אחר מדדים אובייקטיביים, כגון מדדי מניות, אג"ח, סחורות או קרנות.

המעקב יכול להתבצע על מדדים שלמים, או חלקי מדדים, שנבחרים לפי אמות מידה מוגדרות. נכון להיום נסחרות מעל 2,000 קרנות סל כאלו, כשרק בשנה האחרונה הצטרפו 200 חדשות. המכשיר אמנם כרוך בדמי ניהול, אך מספק נזילות ופיזור וכך מקנה למשקיעים יותר ביטחון בעצם הכניסה לנישות לא מוכרות.

• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
• העסקה שתייצר את וול מארט של תחום הטיפוח האישי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

נכון להיום, 14 מתוך 15 הנכסים הסחירים ביותר בעולם הינן קרנות סל על מדדים מובילים בעולם. (המניה הבודדת ברשימה הינה אפל).

אני סבור כי הריביות בעולם המפותח תמשכנה להיות נמוכות לפחות בשנה-שנתיים הבאות ולכן הביקוש לחשיפה לנישות הללו ואחרות ילך ויגדל. עם הזמן, הן תהיינה פחות נישתיות ותהוונה חלק אינטגרלי לחלוטין מכל תיק נכסים.

לכן, חשוב מאוד שייעוץ ההשקעות יתמקצע בנישות הללו וחשוב לא פחות שהלקוחות, הנחשפים היום לסקירות מקיפות בכלי התקשורת השונים, יהיו מודעים ליתרונות ולחסרונות שלהן. בלי הנישות הללו, יהיה קשה מאוד להשיג תשואה עודפת בעולם ההשקעות המודרני; אם נתמהמה, עוד נגלה שחלק מהן כבר אינן נישות.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הכותב הוא רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה במזרחי טפחות