אגרה על תביעות - בעד ונגד
תביעה ייצוגית תובעים? היזהרו. הבוקר עברה הצעה (מתוקנת) לפיה תוטל אגרה של 16 אלף שקל על הגשת תביעה בבית המשפט המחוזי (בו מוגשות רוב התביעות הייצוגיות) ואגרה של 8 אלף שקל בבית משפט השלום. מדובר בסכום מהותי שעשוי להפחית את מספר התביעות. עם זאת, יו"ר וועדת חוקה, חוק ומשפט, ניסן סלומינסקי ושרת המשפטים איילת שקד, יוזמת התיקון לחוק, סיכמו כי בעת הגשת הבקשה ישלם התובע הייצוגי 5.5 אלף שקל בבית משפט מחוזי (במקום 8 אלף) ו-3 אלף שקל (במקום 4 אלף) בשלום, ואת היתרה לאחר מתן פסק הדין. אם תרצו – תשלום בתשלומים. מעבר לכך, על בקשה לתביעה ייצוגית נגד רשות מנהלית תוטל אגרה של 8 אלף ולא 16 אלף שקל. על פי ההצעה, במידה וניתן פסק דין לטובת התובע (או ניתן פסק דין שמאשר הסדר פשרה שמתקן את עוול התובע), יוחזר לתובע סכום האגרה. גם כאן, הופיע ח"כ דוד ביטן שלחץ על חברי וועדת חוקה, חוק ומשפט לקבל את ההצעה (אחרת הוא יחזיר את האגרה לסכום גבוה יותר). אגרה על תביעה -בעד כיום, לא מוטלת כלל אגרה על מגישי תובענות ייצוגיות. כל מי שרוצה מגיש, והמצב הזה הוא כאב ראש לא קטן לחברות. אחרי הכל, ברגע שאין חסמים לתביעה, וכולם יכולים לתבוע בלי עלות, אז כולם מנסים. מעבר לכך, יש עורכי דין שפשוט מגישים (דרך תובעים) תביעות ללא הפסקה, פשוט כי העלות שלהם נמוכה. הדבר יוצר עלויות והתעסקות מרובה לחברות הציבוריות, ויש מקום להגביל את היכולת של כל אחד להגיש תביעה. על רקע ההחלטה אמר היום, מנכ״ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו: ״אישור הצעת שרת המשפטים להטלת אגרות על תביעות ייצוגיות מבורך ואנו תקווה שמדובר בצעד שישים סוף לתביעות הסרק המיותרות נגד חברות ציבוריות וגופים עסקיים. האיגוד ימשיך לבחון האם הטלת האגרה אכן תצליח להשיג את היעד הרצוי של בלימת תביעות הסרק, והאם יש צורך לבחון צעדים נוספים בתחום״. אגב, בהצעה הראשונה בעניין ביולי 2016, נקבע כי האגרה תהיה מעל 50 אלף שקל, ואחרי מספר דיונים היא התכווצה להצעה האמורה. אגרה על תביעה - נגד ומהצד השני של החברות הציבוירות, עומדים התובעים הפוטנציאלים. הם טוענים שעכשיו הסיכון שבתביעה מסוימת שהם חושבים שהיא נכונה ומוצדקת, גדל. המצב הזה עשוי לגרום לתובעים פוטנציאלים להימנע מתביעה. האמת היא כמו תמיד, איפשהו באמצע. נכון שהתובעים צריכים עכשיו לחשוב פעמיים (ויותר) לפני שהם תובעים, אבל לא מדובר על סכום של 50 אלף שקל שבאמת יימנע תביעות לגמרי, אלא סכום נמוך משמעותית – 8 עד 16 אלף שקל – כך שמי שבאמת מאמין בתביעה שלו, בהחלט יכול לשלם סכום כזה, ולצאת לדרך.
הבנקים זינקו בכ-6%, הפניקס זינקה 7%; סאפיינס ב-24%
נעילה חיובית בתל אביב: הבנקים זינקו על רקע הגדלת הדיבינד הצפוי, סאפיינס זינקה בעקבות הרכישה המסתמנת
המסחר ננעל בירוק בוהק: מדד ת"א 35 הוסיף 1.42% ומדד ת"א 90 עלה 1.59%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים זינק 5.88%, מדד הביטוח עלה 3.4%, מדד הנפט והגז סגר שלילי ב-0.78% ומדד הנדל"ן עלה 0.82%. הבנקים כמובן גנבו את ההצגה. עליות מטורפות של 6%, בעיקר כי הם יחלקו 50% מהרווחים ברבעון הקרוב כדיבידנדים ומדובר על דיבידנדים מאוד משמעותיים.
מדד MSCI עושה עדכון ומניית הפניקס הפניקס -2.4% צפויה להיכנס למדד. עדכון MSCI - הפניקס מצטרפת למדד MSCI ישראל, מי עוד ברשימה?
בנק ישראל יאפשר לבנקים לחלק עד 50% מהרווח הנקי לבעלי המניות כדיבידנד, לעומת 40% עד כה, צעד שתקף בשלב זה רק לרבעון השני וייבחן מחדש ברבעון הבא. ההחלטה מגיעה על
רקע ירידה ברמת הסיכון במשק, עודפי הון משמעותיים והיערכות הבנקים לפרסום דוחות חזקים במיוחד. המניות במגמה חיובית ומדד הבנקים עולה מעל 3%
חמשת הבנקים
הגדולים צפויים לדווח יחד על רווח נקי של 8.5-9 מיליארד שקלים ברבעון השני, עם תשואה ממוצעת להון של 16%-17%. סביבת הריבית הגבוהה, פעילות כלכלית ערה במשק, יתרות עו"ש גבוהות ורוח גבית משוק ההון צפויים לתמוך בשורת הרווח, ולתרום לתוצאות חזקות גם בהכנסות מעמלות וניירות
ערך. עם זאת, לא הכל רק ורוד. הסיכונים המרכזיים מגיעים מהגברת התחרות בשוק האשראי, לחץ רגולטורי, כולל מס זמני על רווחי יתר, והיחלשות בשוק הנדל"ן, שמתבטאת בירידה בביקושים להלוואות משכנתא. אחרי עלייה של כמעט 40% במדד הבנקים מתחילת השנה ומעל 80% ב-12 חודשים, השאלה
המרכזית כעת היא לא אם הדוחות יהיו טובים, אלא כמה מזה כבר מגולם במחיר. הניתוח המלא לרבות ניתוח מניות הביטוח - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות?
ומה עם מניות הביטוח
- סאנפלאואר מנזקת 8% אפקון ב-6%; הבנקים נופלים ב-2%
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלב חדש במסחר בבורסה
היום מתחיל שלב מסחר חדש במסחר בבורסה שנקרא שלב ה-TAL (ראשי תיבות של Trading at last). שלב זה מתחיל מיד לאחר שלב הנעילה והוא נמשך כ-5-6 דקות. בשלב זה ניתן להעביר הוראות קנייה ומכירה ללא מחיר. ככל שיהיה מפגש בין קונים למוכרים הוא יבוצע לפי שער הנעילה. השלב הזה נועד בעיקר לקרנות פאסיביות - מחקות וסל שעוקבות אחרי המדדים, הן צריכות במקרים רבים להתכסות והשלב הזה מאפשר להן יותר "מרווח" כדי להתכסות ולעקוב במדויק אחרי המדדים.
סאנפלאואר מנזקת 8% אפקון ב-6%; הבנקים נופלים ב-2%
המסחר בבורסה מתנהל במגמה שלילית כאשר מדד ת"א 35 נסחר בירידה של 0.6% ומדד ת"א 90 יורד 0.6%.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים מאבד 1.8% אחרי הזינוק אתמול, מדד הביטוח יורד 0.3%, מדד הנדלן יורד 0.6% ומדד הנפט והגז יורד ב-0.8%.
הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה
הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה. מתוך אלפי קרנות בישראל אחוז מאד גבוה כמעט לא מייצר הכנסות כלשהן; אילו קרנות בכל זאת מייצרות הכנסות לבתי ההשקעות? האם הן גם הטובות ביותר עבור הצרכן? דווקא הקרן המכניסה ביותר היא דוגמה ל"מלכודת מס" שדורשת רפורמה במיסוי
הקרנות
בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות עליות קלות כשהתשואות יורדות בהתאמה, אגרת חוב ממשלתית שקלית בריבית קבועה עם מח"מ ברוטו של 11.2 שנים נסחרת בלי שינוי ניכר ובריבית של 4.47%.
מניות במוקד
ב-5 מיליון ד': קסטרו-הודיס שוקלת למכור את אחזקותיה ברדיקסיס לבנו של בעל השליטה קבוצת קסטרו-הודיס קסטרו 3.45% קיבלה הצעה לרכישת מניותיה ב-Radixis החברה בארה"ב בעלת הזיכיון הבלעדי לשיווק והפצה של המותג 'איב רושה', תמורת כ-5 מיליון דולר
- הבנקים זינקו בכ-6%, הפניקס זינקה 7%; סאפיינס ב-24%
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלוט אלוט -0.55% מדווחת כי נבחרה על ידי מפעילת התקשורת Más Móvil מפנמה לספק את פלטפורמת הסייבר NetworkSecure, שתעניק ללקוחותיה הגנה רשתית מקורית ושירות בקרת הורים. בשלב הראשון השירות יוצע ללקוחות פרטיים במסלולי
פוסטפייד, ובהמשך יורחב גם ללקוחות פריפייד ולקווי תקשורת נייחים. הפתרון פועל בגישה "ללא מגע" ולא דורש התקנת אפליקציה מצד המשתמש, ומגן מפני מגוון איומים כגון תוכנות זדוניות, מתקפות פישינג ורוגלות. ב-Más Móvil מיתגו את השירות בשם Defender+, וציינו כי המהלך מהווה
חלק מהמחויבות שלהם לשיפור אבטחת המידע וחוויית הגלישה הבטוחה ללקוחותיהם.
