דרמה בשוק ההון הישראלי: יו"ר הרשות פורש
דרמה בשוק ההון הישראלי: יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, ביקש משר האוצר, מר משה כחלון, לסיים את תפקידו. השר כחלון נעתר לבקשתו. נזכיר כי פרופ' האוזר מכהן בתפקידו מחודש מאי 2011 והוא מצוי כעת בעיצומה של התקופה השנייה לכהונתו, שהוארכה על ידי השר כחלון בחודש מאי 2016. שר האוצר, כחלון: "לפני מס׳ חודשים ביקשני פרופסור האוזר לסיים את תפקידו כיו"ר רשות ני"ע. ביקשתי ממנו שיישאר עד לתחילת שנת 2018 כדי להשלים את המהלכים החשובים אותם קידם ובכללם: שינוי מבנה הבורסה, הקלות לחברות מו"פ, הקלות להנפקות חדשות, השלמת החוק לאיסור על אופציות בינאריות, הקלות לחברות קטנות ובינוניות וחיזוק האכיפה למען בניית אמון הציבור." שר האוצר הודה לפרופ' האוזר על התקופה הארוכה ומרובת ההישגים בהן כיהן כיו"ר הרשות, וציין במיוחד את שיתוף הפעולה הפורה בין משרד האוצר לבין הרשות בתקופת כהונתו, שאיפשר לקדם ולהשלים את כל הרפורמות המשמעותיות הללו. האוזר: "שר האוצר ביקשני להישאר עד לתחילת שנת 2018 כדי להשלים את מה שהרשות והאוצר יזמו. בימים אלה אנחנו עובדים על השלמתם של מהלכים נוספים שאני מקווה לסיימם עד סוף השנה ובכללם: בניית תשתית להקמת בורסה משנית, הבאת בורסה זרה כשותף אסטרטגי לבורסה, הרחבת הסדרי הרישום הכפול עם הונג קונג, סינגפור וטורונטו, והשלמת המהפכה של המרת תעודות הסל לקרנות סל." האוזר הודה לשר שאפשר, ויזם ודחף לפיתוחם של שוק ההון והבורסה בישראל, ובמיוחד על שיתוף הפעולה המצוין עמו. שיתוף הפעולה הוא זה שהביא לפריחה מחודשת של הבורסה. במקביל, הודיע שר האוצר כחלון כי המועמדת שלו לתפקידו יו"ר רשות ניירות ערך היא חברת מליאת הרשות, מנכ"לית אנטרופי לשעבר, ענת גוואטה. גוואטה הייתה שותפה לייסוד והקמת אנטרופי שירותי מחקר כלכלי וכיהנה כמנכ"לית החברה בשנים 2010-2017. בשנים 2005-2008 כיהנה כמנכ"לית חברת ההשקעות הציבורית "ארקו". בין השנים 1993-2005 מילאה מספר תפקידים בבנק מזרחי טפחות וב-5 השנים האחרונות לעבודה בבנק שימשה ככלכלנית בחטיבה העסקית. כהונתו של פרופ' האוזר הייתה מבוססת על שילוב בין מהלכי החקיקה לפיתוח הבורסה והקלה בנטל על השחקנים בשוק ההון, לצד אכיפה בלתי מתפשרת שתכליתה הרתעה והחזרת האמון בשוק ההון. עם מינויו לתפקיד הוגדרה על ידיו, באופן חריג בנוף הישראלי, תוכנית עבודה ארוכת טווח ("מפת הדרכים") שיושמה לאורך כהונתו שלב אחר שלב תוך התמקדות בשלושה נדבכים מרכזיים: רגולציה, דה-רגולציה, ופיתוח שוק. בהתאם, בתקופתו של פרופ' האוזר יושמו מעל 100 הקלות רגולטוריות לטובת השחקנים הממושמעים בשוק, ולצד זאת נפתחו מספר חקירות משמעותיות ביותר כנגד הגופים החזקים ביותר במשק. בתקופתו הוכפל מספר תיקי החקירה בעקבות יישום הליך האכיפה המנהלי, וביניהם: בזק, אידיבי, מנופים, סימנס, חברת חשמל, בנק לאומי ועוד. גולת הכותרת של כהונתו בנושאי אכיפה הייתה החקירה בפרשת בזק-אלוביץ, וכמובן החקירה וההרשעה של דנקנר בפרשת אידיבי. גולת הכותרת של כהונתו בהקשר של פיתוח שוק ההון הייתה קידום שלל דברי חקיקה שתמכו בתעשייה ותרמו לגידול משמעותי במספר ההנפקות החדשות בבורסה ובמחזורי המסחר, וכמובן החקיקה לשינוי המבני בבורסה, שהושלמה לאחרונה, ושנועדה לפתור את ניגוד העניינים המובנה שהיה קיים בין הבנקים לבין הבורסה, מתוך שאיפה להחזיר את הבורסה להיות שחקן מרכזי בכלכלה הישראלית. פרופ' האוזר ציין: "אני מסיים את תפקידי בתחושת סיפוק רבה על השלמת היעדים שהצבתי לעצמי ולרשות, ומביט בגאווה במצבו ההולך ומשתפר של שוק ההון. אני מודה להנהלת הרשות ולעובדיה שהיו לי כמשפחה, ואני זוקף את כל ההישגים של השנים האחרונות לעבודתנו המשותפת. זו הייתה תקופה מדהימה וזו זכות עצומה להיות בראש גוף שעובדיו והתנהלותו נחשבים בעיניי, סיירת מטכ"ל, 8200, והמסתערבים של השירות הציבורי בכלל, ושוק ההון בפרט."
- 12.דרמה ??? למי ? (ל"ת)אדם 29/11/2017 13:26הגב לתגובה זו
- 11.מינויים הזויים! (ל"ת)מני 28/11/2017 23:22הגב לתגובה זו
- 10.חוץ מאיזה פוקלמן כל המינויים שלו מזרחיים עובדה (ל"ת)כחלון גזען 28/11/2017 23:11הגב לתגובה זו
- 9.בומר 28/11/2017 21:32הגב לתגובה זובן אדם עם הרבה אומץ. להתעמת עם אלוביץ, דנקנר, לפרק את תעשיית הבינארי. מצד אחד. מצד שני מי המשוגע היום שילך להנפקה ראשונית. האוזר נתת עבודה. תודה.
- 8.FiFisherking 28/11/2017 20:17הגב לתגובה זומה היא עשתה למען המדינה ניגבה חומוס בארט רוק קפה???
- 7.שהבא אחריו יוריד כבר את המס (ל"ת)משקיע 28/11/2017 20:06הגב לתגובה זו
- הוא לא יצליח כי האוצר והעומד בראשו לא רוצים (ל"ת)אזרח 28/11/2017 20:44הגב לתגובה זו
- הבא אחריו 28/11/2017 20:40הגב לתגובה זודאג להרוויח הרבה ולשלם 90 אחוז מס. מה יוצא לך אם יוריד 10 אחוז לדוגמא. אז זה יגרום לך להפסיק להפסיד כל הזמן?
- 6.יוסי 28/11/2017 19:49הגב לתגובה זואולי הוא פורש בתקווה שיבחרו בו כיו"ר דיסקונט?
- 5.הגיע הזמן לבטל את המס על הבורסה, חנקתם את שוק ההון. (ל"ת)אדי 28/11/2017 19:41הגב לתגובה זו
- 4.אזרח 28/11/2017 19:38הגב לתגובה זואין לו אמון בשר האוצר שיעשה משהו להורדת המס.ולכן הבורסה רק תלך ותנמק.הוא לא רוצה להיות זה שמכבה את החשמל.
- 3.אצלנו בחצר 28/11/2017 19:35הגב לתגובה זונמשיך לא להשקיע
- 2.גם לא טרגדיה גדולה מקסימום קומדיה של טעויות (ל"ת)שום דרמה 28/11/2017 19:34הגב לתגובה זו
- 1.ביזפורול 28/11/2017 19:24הגב לתגובה זומחר עליות חדות בבורסה

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"
אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91% בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר.
כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.
צמיחה בכל החטיבות
בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.
בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.
- טבע מזנקת ב-21% - האנליסטים צופים אפסייד של עוד 25%
- טבע מכה את התחזיות בהכנסות וברווח; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
המדינה בעצם "תרכוש בחזרה" את הזכויות ואז תצא למכרז חדש שבו מלכתחילה הסיכוי של החברה הישראלית לזכות הוא גדול
המדינה הגיעה להסכמות עקרוניות עם ICL לעניין הסדר הנכסים של זיכיון ים המלח. במסגרת מסמך העקרונות שנחתם לקראת תום הזיכיון בשנת 2030, המדינה הגיעה להסדר על שווי נכסי ים המלח וכן עיגנה את כוונתה לבטל את זכות הקדימה של ICL במכרז על זיכיון ים המלח.
על פי מסמך העקרונות ובהתאם להוראות סעיף 24 לחוק זיכיון ים המלח, התשכ"א-1961, ICL תעביר למדינה את כלל הנכסים הנדרשים לצורך תפעול שוטף ומלא של זיכיון ים המלח, תמורת 2.54 מיליארד דולר (בתוספת העלויות העתידיות של פרוייקט קציר המלח בפועל). העברת הנכסים למדינה והתשלום ל-ICL יעשו במועד תום הזיכיון בשנת 2030.
הסדר הנכסים המתגבש, אשר עוגן במסמך עקרונות לקראת חתימה עתידית של הצדדים על הסכם משפטי מפורט ומלא, יאפשר למדינה לקיים הליך מכרזי תחרותי, בינלאומי ושוויוני על ידי יצירת וודאות להליך הצפוי, הן למדינה ולהן למתמודדים פוטנציאליים במכרז. לצורך כך, ההסדר יכלול גם את שיתוף פעולה של ICL לצורך עריכת המכרז, על ידי העברת הידע והמידע הנדרשים, העברת הסכמים מהותיים ונהלי עבודה, התחייבות להמשך ביצוע השקעות ותחזוקה על מנת לשמר על ערכם הקיים של הנכסים והמפעלים, העברת כלל ההתחייבויות הכספיות כלפי העובדים , ואי-התנגדות מצד ICL לביטול זכות הקדימה. כלל הנושאים שהוסכמו מפורטים במסמך העקרונות שנחתם בין הצדדים, המצורף להודעה זאת.
במקביל, המדינה נערכת לפרסום להערות הציבור של תזכיר חוק זיכיון ים המלח ופרסום הליך המיון המוקדם (PQ) של המכרז. תזכיר החוק שיפורסם יסדיר מחדש את הזיכיון להפקת משאבי הטבע בים המלח, ונועד לוודא את חלקם הראוי של הציבור והמדינה ממשאב הטבע הייחודי, תוך שמירה על ערכי טבע וסביבה. בנוסף, החוק יתווה את גבולות הגזרה להקצאת הזיכיון ותנאי המכרז העתידי. תזכיר החוק אינו חלק מהמו"מ או מההסכמות עם ICL.
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- ממשל טראמפ עוצר את המימון ופרויקט של ICL בארה"ב עלול להתבטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״ים המלח הוא אוצר טבע בעל ערך כלכלי גדול למדינת ישראל. כאיש ימין כלכלי חשוב היה לי להבטיח, מחד, הליך תחרותי אמיתי לקראת חידוש הזיכיון בכדי למקסם את הרווחים עבור אזרחי ישראל, ומאידך לפעול בהסכמות עם החברה בעלת הזיכיון הנוכחי בכדי לא לפגוע בזכויותיה באופן חד צדדי. ההסכמות העקרוניות שהגענו אליהן מול ICL, ובפרט הסדר הנכסים וביטול זכות הקדימה, יסייעו לנו להבטיח את עתיד זיכיון ים המלח תוך מקסום הרווח לטובת אזרחי מדינת ישראל. אני מודה לצוות במשרד האוצר, בראשות החשב הכללי, שמוביל את התהליך הזה במקצועיות ובאחריות רבה״.
